אושר בכאב

פרק 40. חתונה.

נקודת מבט און:

אני עומד להינשא לאהבת חיי.

החופה לבנה, שמלתה לבנה, פרחים לבנים בעלי גבעולים ירוקים בידיה של דאב. כיסאות שקופים, ומדשאות גדולות.
עצים עם פרפרים ופרחים ציבעוניים

מעבר להר נשקפת השקיעה והשמיים צבועים בצבעי ורוד וסגול.

אנשים לבושים מכובד ויפה לכבודנו, היום שלנו.

שאנחנו נכנסים לשדה ראיית האורחים כולם נעמדים.
אני לוקח נשימה עמוקה וחיוך גדול של התרגשות, תופס בידה של דאבי ואנחנו מתקדמים לחופה בגאווה והתרגשות, אני מסתכל בעיניה ורואה את השמחה והיא ישר מעלה חיוך רחב יותר על פניה.

הלב שלי מתרגש ומחסיר פעימה של שמחה. אני לא חושב שאי פעם אוכל להתרגש כמו ברגע הזה.

צועדים בשביל שאנו מחזיקים ידיים והולכים בין כולם עד לחופה, אני פוגש בשורה הראשונה את דולורס עם דמעות רבות בעיניה, כל כך יפה כמו תמיד

אבל היום, הנסיכה שלי הופכת למלכה שלי.
הכי יפה שיש שאי פעם ראיתי.

אני מסתכל עליה שאנחנו אחד מול השניה ואוחזים בידיים זה של זה. פניה נראות זוהרות ועורה החלק נוצץ, על פניה איפור עדין וחמים, שפתיה בגוון ורוד גם מהאודם וגם באופן הטבעי, שיערה אסוף ועליו הינומה שקופה ולבנה אחת שמהווה גם כמעין גלימה. שמלתה לבנה מנצנצת צמודה שפלג בטנה היא שקופה וכתפיות שמלתה נופלות על ידיה, תכשיטים בצבע כסף שמנצנץ לעיני כל.

2 טבעות על כרית אחת שבה חרוטים שמותינו.

״לאישה שתהפוך לשלי בעוד כמה דקות, אני נשבע שאדאג שתהיי הכי מאושרת, מי שתהיה אמא לילדי וסבתא של נכדיי, האישה שתהיה נוכחת לצידי בכל מצב. זאת שאלך לישון איתה כל לילה ולקום איתה כל בוקר. להגן עליה בגופי, לגרום לה לצחוק עד שתכאב לה הבטן, שדמעות היחידות שיהיו על פניה הן מאושר. אדאג שכל חייה תחייך.״ אני אומר בהתרגשות

לוקח נשימה וממשיך, ״אני אוהב אותך עד שהמוות יפריד בנינו ואם יש עולם גם אחרי החיים האלה אני נשבע שאוהב אותך גם שם. ובכל דקה תאי המוח שלי מאוהבים בך ושהם נשרפים ומתחדשים תאים הם מתאהבים בך ישר״ אני מנסה לשמור על קול יציב, וחיוך מגומגם ועקום של התרגשות מופיע על שפתיי.

״לגבר שיהפוך לאישי בעוד כמה רגעים, אני מבטיחה להתגבר איתך על כל מכשול, לצלוח איתך כל הצלחה, לדמוע איתך בכל בכי, להיות לצידך בכל מקום לא משנה איפה, לצחוק איתך עד אור הבוקר וחשכת הערב, ללכת לישון לצידך במיטה בכל לילה ולהתעורר לצידך במיטה כל בוקר. אבא של ילדיי וסבא של נכדיי. תודה שאתה הופך אותי למאושרת ביותר ביום הזה, אני אוהבת אותך יותר מהכל״ דאב אומרת ודומעת מעט, אני מסתכל עמוק בעיניה ומילותיה הגיעו לי עד עמקי הנשמה.

״אני אוהב אותך, דאב״ אני מגמגם בהתרגשות בשקט.

״אני אהיה לצידך בחולי ובבריאות, במים ובאש, ואתן לך את כל מבוקשתך״ אני אומר לדאב שאני מסתכל בעיניה המבריקות מדמעות של שמחה, גם שלי.

שם עליה את הטבעת שלה שבה חרוט שמי, והיא משחילה על אצבעי את הטבעת שבה חרוט שמה.

״אני מכריז עליכם כבעל ואישה״ מקיים הטקס אומר

אני תופס בפניה ומרסק את שפתיי על שלה, אהבה ומשיכה כל כך פשוטה שנוצרה מדבר כל כך טמא- נקמה באבי.

אני לא מתעסק בזה עכשיו, אני מתעסק בבחורה שהיא שייכת אליי. ״השם החדש שלך עשה לי את היום, דאב קופר״ אני לוחש באוזניה רגע לפני שכולם מתנפלים עלינו ״תודה על המחמאה, און קופר בעלי״ לוחשת חזרה באוזניי וגורמת לי לצמרמורת.

מה שגרם לי לעבור החלק הזה, זאת דולורס שנמצאת כאן לצידי ואני בטוח שאמא שלי פה רואה את זה ומתמלאת שמחה ונחת שרואה שאהבתי לדאב כל כך תמימה. אם דולורס לא הייתה קמה לתחייה כנראה שלא הייתי כאן בכלל עכשיו.

אבל אלוהים דאג שהיא תחייה למען הרגע הזה.

החיוך שלה, יותר יפה מהכל.

נשוי לאהבת חיי, אני אוהב אותה יותר מכל דבר ומודה בכל רגע לאלוהים ששלח אותה אליי והראה לי שבכל דבר רע באמת יש דבר טוב, וגם בטמא יש טהור. הנקמה באבי שלחה אותה אליי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אופוריה של שמחה וגם של אלכוהול, דאב מחבקת את אימה ואני מסתכל על שתיהן, יד מסובבת את גופי ומסיטה את פני אל עבר אחותי- דולורס.

לבושה בשמלת מיני בצבע כחול כהה ומנצנץ, ללא שרוולים, מאופרת מבדרך כלל, שיערה מפוזר ומעט מסולסל בקצוותיו. על רגליה נעלי עקב כסופות מנצנצות כך גם תכשיטיה.

״מזל טוב אחי הגדול״ דולורס לוחשת באוזניי מבעד למוזיקה סביבנו. כמה שאני שמח האושר לי הוכפל, גם הבנים שהתלוו אליה חייכו ולחצו את ידי במזל.

״אז זאת האישה המדוברת״ משי מפתיעה אותי ומצביעה על דאבי, ״כן זאת היא״ אני אומרת שחיוך לא יורד מפניי ואני מסתכל עליה ועובר לחבק את משי.

״בסוף הגעת?״ אני שואת מבעד לחיבוק, ״כן סידרתי כמה עניינים ובאתי.״