אושר בכאב

פרק 47. אור ירוק.

נקודת מבט און:

״און״ דאב קופצת עליי שאני נכנס הביתה, ״היא בועטת״ היא מוסיפה בחיוך ועיניים נוצצות שהיא יוצאת מהחיבוק, ״באמת״ אני אומר כנדהם וישר עוטף את גופה צמוד אליי

מניח את ידי על בטנה ומרגיש בעיטות קטנות. הלב שלי מתכווץ מאושר ״זה מוזר״ אני לוחש בחיוך מהופנט, ״כן אבל זאת ההרגשה הכי טובה שיש״ דאב מחזירה ונראת זוהרת מאי פעם. לוקחת את ידה ומניחה על ידי שנמצאת על בטנה

״אני אוהב אותך דאב אני פאקינג חולה עלייך״ אני אומר בהתרגשות ובקול רם, תופס עם ידי השניה בצווארה ומנשק אותה עד שלשנינו אין אוויר

״עוד קצת והיא תהיה פה״ אני לוחש שאנחנו מסיימים.

אני מסתובב לסדר את מצרכי הקניות שהבאתי איתי הביתה בדרך מהפגישה ודאב בנתיים חוזרת לשבת בספה, ״דולורס הלכה לפגוש את אבא שלכם היא אמרה שהיא שמחה שהפגישה בניהם תהיה אישית וזה״ דאב אומרת בפתאומיות

בקבוק החלב שאני מחזיק בידי נשמט לרצפה ופרצופי נשאר המום מדבריה, ״און״ דאב קמה והתקרבה במהירות
״און הכל בסדר? תענה לי״ דאב מוסיפה שמסמנת לי לחזור לחיים בכל מיני דרכים

״כן אני פשוט לא מאמין שזה קורה, חיכינו לזה הרבה מאוד זמן״ אני מתעורר ואומר בחיוך לא אמין, ״אה בסדר היא בכל מקרה עם הבנים אז זה לא ממש אישי״ דאב מוסיפה בחיוך וחוזרת לספה

המוח שלי לא מפסיק לפעול, מה אם יקרה לה משהו? מה אם הבנים לא יצליחו לשמור עליה? מה אם תפעל אחרת כי זאת דולורס? מה אם הפעם הוא ינקום בה בצורה רעה יותר? מה אם אני לא אהיה שם לשמור עליה?

המוח שלי לגמרי מוצף אבל אז צלצול הטלפון בכיס מכנסיי מעיר אותי ממחשבותיי,
״הלו און״ קולה של משי נשמע
״משי?״ אני עונה בשקט
״תקשיב אני בדיוק מתארגנת, יש חדש לגבי אבא שלכם אתה מצטרף?״
״לא אני כאן עם דאב בבית״ אני עונה בשקט מוחלט די בטוח שלא שומעים אותי
״טוב..״ משי מוסיפה בחוסר עניין
״אבל משי תהיי המבוגר האחראי אני די בטוח שהיא לא תציית לחוקים של כפיר ותעשה מה שהיא רוצה, אני רק מתחנן תשמרו על עצמכן! ואני נשבע שאם משהו יקרה ניו יורק לא תהיה קיימת יותר!״ אני מוסיף באיום חרד
״אל תדאג און, אני אהיה המבוגר האחראי״ משי אומרת ונשמע שיש בראשה תוכנית, ואני די בטוח שתכנית שתעצבן אותי ואת כפיר לחלוטין.
_____________________________

נקודת מבט דולורס:

״היוש״ אני אומרת למשי שנכנסת לרכב איתי ועם בן בדרך לאיזה מחסן שכנראה דייגו נמצא שם.

״היי״ היא אומרת ושולחת לי כיף מהמושב האחורי,
אנחנו יושבים ברכב שלושתינו. דממה. מרגיש לי שמשהו לא תקין קורה בין זוג היונים שסביבי, ״הכל בסדר״ אני מעלה שאלה ומעוררת את השניים

״כן- כן״ בן אומר ומגחך בקולו, ״כן למה שלא יהיה בסדר״ משי אומרת במהירות ובולעת את המילים. ״יופי״ אני מוסיפה בחיוך ומותחת את ידיי קדימה על מכנסיי שעיניי עוברות למכנסיים של בן אני מבחינה בבליטה קטנה

״פאק בן״ אני לוחשת במלמול ומעלה את עיניי למראה הקדמית
רואה שמשי אדומה לגמרי ומנסה כמה שפחות ליצור קשר
״בטוחים שהכל בסדר״ אני שואלת בצחקוק לעצבן את השניים

״טוב אה הגענו״ בן אומר ועוצר בחדות את הרכב, ״אוף איתך דווקא עכשיו״ אני אומרת לו שמשי כבר יצאה מדלת הרכב
״סתמי דולורס תתחילי לסתום״ בן אומר במבוכה
״שהחבר שלך יחזור לשבת אני אסתום״ אני אומרת בצחקוק ויוצאת מהרכב גם

״אז מה עושים״ אני שואלת שכולנו נעמדים בחצי עיגול מחוץ למחסנים שכנראה דייגו נמצא בהם, ״מקשיבים להוראות מדוייקות שלי ואת נשארת בחוץ״ כפיר אומר בכעס ואני מגלגלת את עיניי

״תתמקמו, שימו אוזניות, דרכו את הנשק ולכו למיקומים שלכם משם אני אחלק הוראות״ כפיר ממשיך בכעס ומתעלם, כולם סביבו מהנהנים ואני מסתכלת עליו בשעמום שעיניו חודרות לשלי

״פאק דולורס תפסיקי אני רציני״ כפיר אומר שכולם הולכים ומצמיד אותי אליו, ״אני לא לוקח סיכון היום את השארת בחוץ עם טוני״ הוא ממשיך להרצות לי ומרים את סנטרי ונושק על שפתיי

״לא אני באה״ אני אומרת אחרי הנשיקה בהתגרות, ״תזהרי ממני״ כפיר מהדק את אחיזתו בזרועי, ״כבר אמרתי לך תנסה אותי״ מוסיפה בגלגול עיניים וחיוך מתגרה. אחרי שניה משתחררת ממנו והולכת למיקום שלי

״מה הוא רצה״ משי לוחשת לי בשאלה שאני מצטרפת אליה, ״סתם נודניק אמר שלא מסכים לי להשתתף״ אני מסבירה בלחש גם, ראשינו מסתובבים אחד לשני ואנחנו מביטות אחת בשניה ולאחר שניה מצחקקות בשקט

״מקיפים מכל נקודה את המחסן, יורים ללא הרף חוץ מנקודות ירוקות*, תופסים את דייגו ואני רוצה אותו חי ושלם ברכב איתי שאני לוקח אותו למתקן הכליאה!״ כפיר מורה לכולם באוזניה

התחלנו, אנחנו יוצאות בשקט ממקומנו, אקדחים שלופים קדימה, אין פחד לירות, איש לא בסביבה שלנו כי לכל חייל יש מיקום שונה, מרגיש לי קצת מוזר עד שאנחנו נכנסנות ללב המתקפות

חיילים של דייגו עלינו ואנחנו עליהם, משי מצאת לידי בכל רגע עד שרימון אחד נשלח לעברנו ומפריד בנינו כל אחת קפצה לצד אחר, שקט ועשן, מורידה את ידיי מפני וצועקת ״משיייי״ אבל שום קול לא חוזר
אני משתעלת במקומי ומנסה לראות דרך הערפל, שק שחור וגדול מכסה את עיניי.

אני נאבקת וצורחת, לא מצליחה להשתחרר מהאחיזה, מובלת למקום כולשהו שאני לא מצליחה להבין, שקט.

_____________________________

*אור ירוק- נקודה שיש להם על האוזניה ובה ניתן להבחין שיש חושך, מסמן מי מאותו קבוצה.

שבוע טוב לכולם!! תודה על הצפיות
תגיבו זה ממש חשוב לי לדעת את דעתכם!!
אז דולורס נחטפה? על ידי מי ומה יקרה?
חכו לפרק הבא....❤️