אושר בכאב

פרק 13. כבר לא בעיר.

נקודת מבט דולורס:

כפיר מאוהב בי איזה שטויות, המחשבות עליו לא פוסקות כולי מבולבלת חסרת הבנה רק מסתכלת על הכביש ובוהה בבן נוהג כמו מטורף.

אני מקבלת שיחת טלפון מאון וקופצת ממקומי בהתרגשות של עצב, ''און דאגתי לך איפה אתה?'' אני שואלת בפחד ורואה את בן מתבונן בי בחשד אבל שותק.

''דולורס תשמרי על עצמך אני כבר לא בעיר, נפערה בעיה גדולה שאני צריך לתקן.'' הוא אומר וישר מנתק.

אוקי מה קורה כאן, ארבעת האחים מכירים אותו, פתאום שיש פיצוץ ואנחנו ביחד נוצרת בעיה בדיוק כמו אצל האחים.

אנחנו נכנסים לאחוזה כל האדרנלין שבגופי עומד להתפרץ, שום כלום בגופי לא כאב לא זעם אלא מעין אושר כזה, בסלון עומדים שלושה אחים מודאגים ואני ובן נראים כאילו עשינו יום כיף בלונה פארק.

''מה לעזאזל עשיתם שלקח לכם זמן להגיע?'' כפיר שואל דרוך ומתקרב לראות שאני בסדר, המבטים שלי ושל בן הצטלבו והתפקענו מצחוק ''הבחורה שלך צלפית משהו מטורף, זה אוצר'' בן אומר בחיוך.

''מה?'' אח אחר מרים גבה ונעמד בהלם ''מה כבר היא עשתה'' הוא המשיך ושאל נראה מתעניין בסיטואציה, ''רק ירתה בקונסיליירי של אבא שלה'' הוא עונה בגאווה ומקדם למטבח ''אני לא מאמין לך'' הוא אומר בחיוך מטורף ומצטרף אליו למטבח.

אני מה? לעזאזאל מה הולך פה?

״את בסדר״ קולו של כפיר נשמע מאחוריי ואני מסתובבת בחיוך מאושר ביותר ״הכי בסדר שהייתי אי פעם״ גם אנשים שמכירים אותי יום אחד יגידו שזה לא אני.

זה באמת לא אני, אני באופוריה הערב.

אני הולכת למטבח אחרי שאר האחים ורואה שבן מוציא כוסות וכמה בקבוקי שתיה כדי לחגוג, פאק אלוהים מה למה אתה גורם לי לחטוא כל כך הרבה? אני אומרת באנחה פנימית

הוא מוזג ובא לשתות אז אני חוטפת מידיו ושותה את כל תכולת הכוס שורף לי בגרון ואני מקמטת מעט את פרצופי, אני מניחה את הכוס באגרסיביות ומצליחה לגנוב עוד שתי חצאי כוסות מידיהם של האחים האחרים.

הבנים בשוק כאילו מעולם לא ראו בחורה שותה, טוב אולי הגזמתי בשלוש כוסות אבל כבר בראשונה עף לי המוח.
הם הרחיקו את השתיה מהר ממני וכפיר העניש אותם לא לשתות כי יהיה פה גן בייביסטר הלילה.

ואותי השתיה מסטלה לגמרי, רק הוסיפה למצב בו נכנסתי הביתה.

אני נעלמת בשנייה מהמטבח יוצאת מן חלונות הזכוכית הענקיים שמפרידים בין הסלון לגינה מגיעה אל שפת הבריכה מסתכלת עליה והולכת סביבה כמה שניות ואז פושטת את הבגדים שעליי ומשאירה רק את החזייה והתחתונים אני לוקחת תנופה וקופצת קפיצת ראש אל תוך הבריכה.

כל המים נתזים החוצה ואני מוציאה את ראשי בצחקוק שכורי, ''בואו תצטרפו מה אתם בוהים בי ככה'' אני מוסיפה כשאני רואה אותם עומדים מולי מסתכלים על איך שקפצתי לבריכה מנסים להבין מה עובר עליי.