פרק 17

380 23 3
                                    

אנסטסיה

עבר בערך שבוע מאז שעברתי רשמית לגור עם מתיאו.
אני לא אשקר, היה לי בהתחלה די קשה עם כל הסיפור אבל עכשיו דברים נהיים יותר טוב.
בפעם הראשונה מאז כל מה שקרה בגיל 15 אני מרגישה מאושרת.
אני ומתיאו התקרבנו משמעותית, בכל ערב שאני לא עובדת אנחנו יושבים לאכול ביחד ולומדים להכיר אחד את השני יותר טוב.
עדיין יש לי סיוטים אבל זה נחמד שמתיאו לידי, זה גורם לי להרגיש בטוחה יותר.
אנחנו ישנים עדיין באותו החדר אבל הוא עדיין על הכורסה.

״מתיאו״ עלינו עכשיו לחדר כדי ללכת לישון, ואני שוקלת להתקדם צעד אחד קדימה. ״אתה.... אתה רוצה לישון איתי?״ שאלתי בהיסוס וטפחתי על המקום הריק במיטה לידי.
״את בטוחה?״ הוא שאל במבט קצת מופתע, ״כן״ אמרתי, והאמת שהפתעתי גם את עצמי, לא ציפיתי להתקדם איתו כל כך מהר אבל הוא גורם לי להרגיש בטוחה ומוגנת.
כשאנחנו ביחד הוא גורם לי לשכוח מכל מה שקרה לי, ואחרי הרבה מאוד זמן זה נחמד שיש מישהו לצידך.

הוא התקדם בהיסוס למיטה, כאילו חושב שאני אבהל או אתחרט. לבסוף כשהוא הגיע ממש לקצה המיטה הרמתי את השמיכה כדי לאפשר לו להיכנס מתחתיה ולהראות לו שאני לא בורחת לשום מקום.
״אתה יכול לחבק אותי?״ לחשתי, מפחדת קצת מאיך שאני ארגיש.
אבל הייתי צריכה אותו קרוב אליי, כשהוא מקרין ממנו את התחושה הבטוחה והמוגנת. זה מוזר אף פעם לא יכולתי להתקרב לאף גבר בטח שלא ככה, אבל עם מתיאו זה תחושה שאני לא יודעת אפילו איך להסביר. לבסוף הוא הסתובב ככה שאני עטופה בזרועותיו כשהגב שלי צמוד לחזה שלו, ״לילה טוב, אנסטסיה״ לחש לי באוזן והעביר בי צמרמורת קלה, ״לילה טוב מתיאו״

..........

התעוררתי כשאני בזרועותיו של מתיאו, סובבתי את ראשי וראיתי שהוא בוהה בי. ״בוקר טוב״ מלמלתי בעייפות, להפתעתי הרבה ישנתי ממש טוב, לא היה לי סיוט בלילה, דבר שלא קרה כבר כמה שנים ולא יכולתי שלא לחשוב עם זה בגלל מתיאו.
״בוקר טוב. איך ישנת?״ שאל אותי והסיט קבוצת שיער מפניי.
״האמת ממש טוב, הרבה זמן כבר שלא התעוררתי באמצע הלילה״
הוא קירב את פניו אליי ככה שרק סנטימטר אחד מפריד בנינו, ״אני שמח״ אמר והצמיד את שפתינו לנשיקה.

אחרי כמה זמן ירדנו למטה למטבח, ״את רעבה?״ מתיאו שאל תוך כדי שהוא מכין לנו קפה,״ כן״ לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים, הוא עמד עם הגב אליי לובש רק מכנסיים קצרים ובלי חולצה, מה שאפשר לי לראות את שרירי הגב שלו.
הוא כנראה הרגיש במבטי והסתובב אליי, ״את בוהה״ אמר ואני בתגובה הורדתי את ראשי כשהתחלתי להסמיק וצחקתי. אחרי כמה דקות מתיאו סיים להכין לנו חביתות וסלט והתיישבנו לאכול, ״אני חושבת ללכת לקניון היום, אני צריכה לקנות כמה דברים״ אמרתי תוך כדי שאני מתענגת על האוכל הטעים.
״בסדר, אבל אני רוצה שתקחי שומר אחד איתך״ אמר בקול רציני, הוא כנראה ראה שקצת נבהלתי, לא הייתי בטוחה לגבי זה, שומר זה אומר שיש בן אדם, גבר שיהיה צמוד אליי ויסתכל עלי כל היום. ״זה למען בטחונך. אני עובד היום אז לא אוכל לבוא איתך. אבל אל תדאגי הוא ישמור עלייך מרחוק את אפילו לא תרגישי שהוא שם״ מיהר להגיד ״בסדר״

נשמה תאומה Where stories live. Discover now