נשמה תאומה

פרק 15

אנסטסיה

כשהסכמתי שאני ומתיאו נישן באותו החדר לא חשבתי על הסיוטים. כן, פחדתי מהקרבה, והייתה לי תחושה מוזרה בגוף אבל לא זכרתי שאני חווה סיוטים.
כשהוא שאל אותי אם אני בסדר לא באמת היה לי מה לענות.
אני לא בסדר אבל אני גם לא יכולה להגיד לו למה.
במהלך כל השנה באחרונה תהייתי עם אי פעם אני אצליח להיות בקשר עם מישהו. באותו הזמן זה היה נראה כמו משהו בלתי אפשרי, ועכשיו מתחיל להתפתח משהו ביני לבין מתיאו ואני פשוט לא יודעת איך להתקדם מכאן.
עכשיו אני יושבת בחצר של הבית שלו ואני לא יכולה שלא לתהות אם עשיתי טעות. אולי אני לא מסוגלת להיות עם מישהו, אולי יש יותר מידי זכרונות וחששות שלא מאפשרים את זה.

נכנסה לי שיחת טלפון שקטע לי את המחשבות. הכרחתי את עצמי לענות לטלפון. ״הלו״
״היי אנסטסיה, הצלחנו להכין את כל המסמכים לדירה, אם תוכלי להגיע היום נמסור לך את המפתח״ האיש מהדירה אמר, למען האמת אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לו, אני עדיין בשוק שהדירה שלי. זה מעוד משמעותי להוריד כמעט חצי מהמחיר המקורי שלה. ״כן אני אשמח, אגיע היום״
״מצויין, אז אנחנו עוד נתראה, להתראות״ הוא סיים את השיחה.
אולי זה יהפוך את הדברים לפשוטים יותר, לא תכננתי להישאר פה לתמיד ועכשיו כשיהיה לי את הדירה זה יחזיר דברים לקדמותם.

״מי זה היה?״ מתיאו שואל אותי כשהוא מתקרב אליי, לא שמתי לב בכלל מתי הוא בא לפה. ״התקשרו מהדירה, אני אלך היום לקחת מפתח״ אמרתי.
״אז את עוברת?״ שאל בלחש, ״לא תכננתי להישאר פה גם ככה, אתה יודע את זה...״ ראיתי שהוא קצת מתבאס מהעניין.
״מתיאו...״ התחלתי להגיד לו, ״אני... אני לא חושבת שאני מסוגלת לזה״ אמרתי לו, חלק אחד בתוכי לא רצה לעשות את זה אבל החלק השני פשוט לא רואה איך אני יכולה להתחיל לנהל קשר איתו עם כל בפחדים שלי.
בכל חיי לא הייתי בקשר עם אף אחד, זה כאילו ישר זרקו אותי למים העמוקים ואני לא יודעת איך לשחות מפה.
״אני יודע שאת מפחדת, אבל אני מבטיח לך שאני לא אדחוף אותך לעשות כלום״ אמר תוך כדי שהוא נאנח. ״את מוגנת איתי אני מבטיח לך, אני לא רוצה שתלכי״ סיים להגיד.
״אף פעם לא הייתי בקשר עם אף אחד, אני לא יודעת איך להתנהל מפה... יש יותר מידי מחשבות וזכרונות שמפריעים לי, אני לא חושבת שאני מסוגלת״ מסיבה לא ברורה הרגשתי צורך להצדיק את עצמי.
מתיאו סובב את גופו ככה שהוא עם הפנים אליי ותפס את ידיי, ״אני יודע שאת לחוצה אבל אני מבטיח לך נתקדם לאט״ ראיתי שיש לו עוד מה להגיד אבל הוא עוצר את עצמו, ״את גורמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי כלפיי אף אחת אחרת, אני לא חושב שאני מסוגל לתת לך ללכת.״