נשמה תאומה

פרק 23

אנסטסיה

יש הבדל בין לא לחיות עם בן אדם מסויים במשך כמה זמן, שנים,
אבל לדעת שהוא חיי. איפשהו בעולם חיי את חייו ומנצל אותם לבין לדעת שהוא מת. ללא רוח חיים יותר.
בשבוע וחצי האחרון הייתי בדיכאון עמוק, הרבה זמן שלא הרגשתי ככה, והאמת אני לא חושבת שאני ‏אוכל לשכוח ממה שקרה אבל אני מוכנה לנסות להרגיש יותר טוב. אני רוצה להרגיש יותר טוב, אני פשוט חושבת שהדרך להמשיך הלאה היא ללמוד לחיות עם הכאב ולא להתעלם ממנו.
בסופו של דבר כל דבר שאנחנו חוווים במהלך החיים בונה אותנו, מלמד אותנו איך להתמודד עם העולם הזה.

מתיאו נכנס עכשיו להתקלח ואני החלטתי לרדת למטה ולערוך שולחן לארוחת ערב. הזמנתי אוכל סיני בניהם מרק כי פחדתי שיהיה לי קשה לעכל את האוכל אחרי כמעט שבועיים שלא אכלתי כלום. סידרתי הכל בשולחן הקטן בסלון, עם הנוף לחצר, אפילו שמתי שני נרות קטנים לאווירה טובה יותר.
שמעתי צעדים מאחוריי, מתקדמים לכיווני, ״מה זה?״ מתיאו שאל בלחש והניח את הידיים שלו על מותניי. לקחתי נשימה עמוקה ועניתי, ״אני לא רוצה להרגיש ככה יותר״ אמרתי בלחש כשדמעות מאיימות לפרוץ מעיניי, ״אני רוצה לנסות להרגיש יותר טוב״ המשכתי להגיד וניצוץ קטן של אשמה התחיל להופיע בתחתית מוחי, על זה שאני ממשיכה לחיות את חיי. בלעדייה.
מתיאו חיבק אותי חיבוק חזק, כאילו אני הולכת לברוח לו בכל שנייה. התיישבנו לאכול ואחרי שראיתי שהקיבה שלי מגיבה טוב לאוכל המשכתי לאכול בביסים קטנים. הרמתי את מבטי וראיתי את מתיאו מסתכל עליי, מבטינו הצטלבו ושקעתי בעיניים שלו, ביופי שלו. ״מה?״ שאלתי, היה לו מבט שלא הצלחתי לפענח. ״אני פשוט שמח שאת מרגישה יותר טוב״ אמר והניח יד אחת על הירך שלי, מלטף לי את הרגל עם האגודל שלו ומעביר בי צמרמורת. ״״תבטיח לי שלא תעזוב אותי״ אמרתי בלחש, וחוסר ביטחון. פחדתי. פחדתי שהוא יעזוב אותי ולא ישאר לי כלום. ״אני מבטיח. את שלי ואני לא נותן לך ללכת״ אמר ונישק אותי.
מתיאו הוא המגן שלי. האושר שלי. אני...אני חושבת נראלי... אני אוהבת אותו. בכל ליבי, ואחרי השנה האחרונה אני לא רואה את החיים שלי בלעדיו.
אם רק היה לי האומץ לומר לו את זה....

..........

אני ומתיאו סיימנו לאכול ועלינו לחדר שלנו, אנחנו שוכבים על המיטה מחובקים, בזרועות אחד של השני. הרגשתי את האצבעות של מתיאו משחקות בשיערי, והתחושה הייתה טובה. מנחמת.
קשה להסביר אבל כל פעם שאני ליד מתיאו אני אוטומטית מתמלאת בתחושה טובה, ומוגנת.
״תודה״ לחשתי, ״על מה?״
״שנכנסת לי לחיים, הפכת אותם ליותר טובים, כל שנייה שאני איתך ממלאת אותי בתחוש-״ לפני שבכלל סיימתי לדבר מתיאו הצמיד את שפתינו לנשיקה עמוקה ורעבתנית.
הוא קירב את לשונו לחיבור בין שפתיי, מבקש אישור להיכנס ואני נתתי לו, הייתי מוכנה לתת לו הכל. כל מה שעוד נשאר לי.
״אני אוהב אותך״ אמר בהתנשפות והמשיך לנשק אותי, ״רציתי לחכות, פחדתי שזה יותר מידי מוקדם אבל אני אוהב אותך ואני אמשיך לאהוב אותך עד נשימתי האחרונה״ המשיך להגיד גורם לחמימות להתפשט בליבי, ״אני אוהבת אותך״ חצי אמרתי חצי גנחתי, וזה היה נכון. באמת אהבתי אותו, בהתחלה פחדתי להודות בזה אבל עכשיו?! אני מרגישה שכל עוד מתיאו לצידי אני יכולה לעשות הכל.

קירבתי את ידיי לתחתית חולצתו ופשטתי אותה ממנו, מצמידה את ידיי לחזה שלו. לחום גופו.
מתיאו הוריד את החולצה שלי ממני גם כן ואחריה מיהר להוריד את המכנסיים שלי. הוא המשיך לנשק אותי ולאט לאט התחיל לרדת עם הנשיקות לצוואר שלי עד החזה שלי, הפטמות שלי הזדקרו דרך בד החזייה ומתיאו מיהר להוריד אותה, ״את מושלמת.״ אמר בקביע, לא נותן מקום לוויכוח ולפני שהספקתי למצמץ הוא סגר את פיו על הפטמה שלי, מצליף בה עם לשונו, נושך, מלקק, גורם לתחושה של עונג להתחיל להיבנות בתוכי. שלחתי את ידיי לכיוון המכנסיים שלו, לשחרר את איברו ולהרגיש אותו בתוכי, ״מתיאו אני-״ התחלתי להגיד ובאותו הזמן מתיאו הכניס שתי אצבעות לתוכי שגרמו לי לגנוח לפני בכלל שסיימתי את המשפט.
״אני יודע״ מתיאו חצי אמר חצי גנח ושינה תנוחה כדי שיוכל למקם את איברו מול הפתח שלי, הסטתי את פניו כדי שיביט בי והצמדתי את שפתינו לנשיקה תוך כדי שאני שומעת את אצבעותיו מפמפמות בתוכי. בתוך הרטיבות שלי.
הרגשתי את האורגזמה נבנית בתוכי ושנייה לפני שהגעתי לשיא מתיאו שלף את אצבעותיו ממני והשתיק את המחאה שלי בזה שהכניס את איברו לתוכי, מחלץ ממני עוד גניחה.
מתיאו התחיל להיכנס לתוכי חזק יותר, מגביר את המהירות. הוא אחז ברגליי וכרך אותם סביב מותניו, התנוחה הזאת איפשרה לו להיכנס לתוכי עמוק יותר, מחלצת משנינו עוד גניחה.
והתחושה הייתה מדהימה, מתיאו בתוכי, ממלא אותי ולאחר שנייה התפוצצתי. האורגזמה פרצה ממני, לא צפויה וחזקה בהרבה מהקודמות שיצא לי לחוות, אחרי שנייה מתיאו גם גמר ומילא אותי בנוזל הזרע שלו, אני בתגובה התכווצתי סביבו וסחתטי ממנו כל טיפה של זרע שנותרה בתוכו והוצאתי ממנו עוד גניחה.
הוא צנח על ידי וקירב אותי אליו ככה שאנחנו שוב מחובקים, אחרי ששנינו הסדרנו את הנשימה הרגשתי את העיניים שלי מתחילות להיעצם ואת העייפות משתלטת עליי, ״לילה טוב״ מתיאו לחש לי באוזן ונתן לי נשיקה ״לילה טוב״ השבתי לו וחיוך עלה על פניי, לשם שינוי מזה תקופה הייתי מאושרת.