נשמה תאומה

פרק 26

אנסטסיה

״אני מצטערת״ לחשה ליילה והורידה את מבטה לכיוון כוס התה שלה כדי להתחמק ממבטי, תפסתי את ידה בידיי, ״כבר אמרתי לך, אין לך על מה להצטער. מה שקרה... לא היה באשמתך. זה לא היה אשמת אף אחת מאיתנו״ לחצתי קצת את ידה וניסיתי לעודד אותה.
במשך השעה האחרונה ישבנו ודיברנו, היא סיפרה לי שהיא ואמא עברו בין הרבה מקומות בארצות הברית והם אף פעם לא התגוררו במקום ספציפי ושכל פעם שהיא שאלה את אמא עליי היא ענתה במעורפל ואמרה לה לשכוח ממני ושעדיף לה בלעדיי. כששאלתי את אמא למה היא עזבה בלעדיי היא אמרה שלא הייתה לה ברירה..., שאבא הכריח אותה לעזוב ולהשאיר אותי איתו כי אני הייתי יותר גדולה, ושאם היא תישאר או תגיד למישהו הוא יהרוג אותנו כשהיא צופה מהצד. אז היא הסתלקה. עזבה, ולא הסתכלה לאחור.
בתוך תוכי עדיין יש את האכזבה שחשתי כל השנים האלה ואני גם חושבת שלעולם לא אוכל לסמוך עלייה במאה אחוז אבל אני כן רוצה לנסות לבנות מחדש את מערכת היחסים בנינו.
כי למרות כל מה שקרה.... אמא זאת אמא ואחרי כל השנים האלה שלא הייתה לי אותה אני צריכה את אמא שלי בחזרה.
״אבא מת. הוא כבר לא מהווה עלינו איום. השלמתי עם מה שקרה, הגיע הזמן שגם את תשלימי. בזכות מתיאו פגשתי אותך שוב, לא הייתי יכולה לבקש משהו טוב יותר מזה״ אמרתי לה בחיוך.

״אם כבר מדברים.... תספרי לי קצת מי זה המתיאו הזה, כל פעם שאת מסתכלת עליו יש לך את הניצוץ בעיניים הזה..״
הסמקתי בתגובה, והיא לא טעתה, כל פעם שרק חשבתי עליו התחלתי להתמלא באושר. מתיאו עושה אותי מאושרת. איתו הרגשתי בבית. ״הכרנו לפני כמה חודשים. עברתי לגור פה ביחד איתו ו... אני מאושרת. הוא עושה אותי מאושרת״. אמרתי לה עם סומק בלחיים והרגשתי שמתחיל להיות לי חם.
היא חייכה, ״את אוהבת אותו?״ היא שאלה אחרי כמה רגעים של שתיקה, ״אני אוהבת אותו״ אישרתי והיא הצמידה אותי לחיבוק.
״אני הולכת להיות השושבינה שלך שיהיה ברור!״ היא התנתקה מהחיבוק והחזיקה אותי בכתפיים כדי להדגיש את דבריה ״אוההההה הולכים להיות לכם ילדים כל כך חמודיםםם, עם השיער שלך והעיניים שלו...״ צחקתי בתגובה לכל הרעיונות שלה, אני אוהבת את מתיאו אבל אנחנו ביחד רק כמה חודשים עוד לא חשבנו על חתונה, למרות שהרעיון של להתחתן עם מתיאו מעלה לי סומק בלחיים. מיהרתי לתקן אותה לפני שיעלו לה עוד רעיונות מטורפים לראש, ״תנשמי. אני ומתיאו לא מתחתנים״ אמרתי לה והיא צחקקה, ושמה לב שהיא קצת הגזימה.
״עדיין.״ הסתובבתי במהירות אחורה למשמע הקול שלו.
מקודם מתיאו אמר שהוא צריך ללכת לעשות כמה סידורים ושהוא יחזור ואמא שלי הלכה לנוח, היא אמרה שהנסיעה עייפה אותה, אז רק אני וליילה פה. מתיאו התקדם אליי ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים. ״עדיין״ חזרתי אחריו ועלה לי חיוך על הפנים.

מתיאו כיוון את מלוא צומת ליבו אל ליילה, ״ליילה, את ואמא שלכן תוכלו להישאר פה אם תרצו עד שתמצאו מקום קבוע להיות בו. אני יכול לדאוג שיעבירו את כל הדברים שלכן לפה״ הוא אמר לה והתקדם לכיוון הקומקום למזוג לעצמו קפה.
״אני מעריכה את זה. ושוב תודה, על הכל.״ היא אמרה לו והוא נתן לה הנהון קטן. מתיאו עדיין ממעיט ברגשות שלו עם אנשים אחרים אבל כשהוא מסתכל עליי אני יכולה לראות שלל של רגשות דרך העיניים שלו, הוא התקדם אליי ותפס במותניי ״אנסטסיה למה שלא תלכי להראות לאחותך את החדר שלה״ הציע והנהנתי אליו התחלתי להתרומם מהכיסא, ״בואי״ תפסתי לליילה את היד והובלתי אותה לכיוון החדר.

..........

״מתיאו?״ אחרי שהראתי לליילה איפה החדר שהיא יכולה להיות בו המשכנו לדבר עוד קצת, כבר התחיל להחשיך בחוץ והלכתי לחפש את מתיאו.
נכנסתי לחדר שלנו אבל לא ראיתי אותו פה, ״מתיאו?״ שאלתי שוב ואז שמעתי שיש מים זורמים במקלחת וחיוך עלה על פני כשתמונתו של מתיאו ערום הציפו את מחשבותיי... הלכתי לכיוון הכיסא שיש בחדר והורדתי את החולצה שיש עליי, ומיהרתי להוריד גם את החזייה, המכנסיים והתחתונים.
כל פעם שאני רואה אותו.
חושבת עליו.
אני מאושרת.
אני אוהבת אותו.
הושטתי את ידי ופתחתי בשקט את דלת האמבטיה, ראיתי את מתיאו עומד עם הגב אליי בעיניים עצומות ומוריד את השמפו מהשיער. התקדמתי אליו, נצמדתי אל גבו ונישקתי את צווארו.
בהתחלה הוא קצת נבהל ונדרך אבל אז הוא קלט שזו אני ולקח נשימה עמוקה, ״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו והמשכתי לנשק את צווארו אל כיוון הלסת שלו והוא גנח.
״תודה על הכל״ בשנייה שהמילים מסיימות לצאת מפי הוא הסתובב והצמיד את גבי אל הקיר שבמקלחת, גורם לנשימה שהחזקתי בתוכי לצאת.
הצמדתי את ידיי אל השיער שלו בזמן שהוא התחיל לנשק אותי ואז התחיל לרדת עם הנשיקות לכיוון צווארי ומשם לעצם הבריח והחזה שלי. ״מתיאו..״ גנחתי,  והצמדתי את שפתינו שוב. ״אני אוהב אותך״ הוא גנח לתוך שפתיי, והחדיר שתי אצבעות לתוכי שגרמו לי להשתנק, ״מתיאו״ יבבתי מצורך עז להרגיש אותו. בתוכי.  ״אני צריכה אותך בתוכי״ אמרתי והושטתי יד למטה, לכיוון איברו עד שאחזתי בבסיס שלו, לחצתי קלות והוצאתי ממנו גניחה. הוא מיהר להוציא ממני את האצבעות ואני הוצאתי צליל התנגדות עקב הריקנות והקרירות שהרגשתי, הוא שלח יד אחורה כדי לסגור את זרם המים, ״מה אתה...״ לפני שסיימתי בכלל לשאול מה הוא עושה הוא הרים אותי. הצמדתי את רגליי אליו והוא הצמיד את שפתינו שוב לנשיקה תוך כדי שהוא ממהר להוציא אותנו מהמקלחת.
בכלל לא שמתי לב מתי הגענו לפה אבל עכשיו אני שכבתי על המיטה על הגב כשהוא מעליי. והידיים והפה שלו... הרגשתי אותם בכל מקום... על שפתיי ושדיי מוצצות, ונושכות ואז מנשקות ומרכחות את הכאב בזמן שיכולתי להרגיש את הרטיבות שלי זולגת על פנים הירך שלי.
הרמתי את ידי כדי לגעת בדגדגן שלי, הצורך להגיע לפורקן היה מענג עד כאב אבל מתיאו מיהר להזיז אותה, ״מתיאו..״ באתי להתווכח איתו אבל הוא החדיר במהירות את איברו אליי וגרם לעיניי להתגלגל לאחור.
החדר התמלא ברעש הגניחות שלנו והצלילים הרטובים של איברו חודר אליי. התחושה שלו בתוכי הייתה עוצמתית. טובה מידי.
צעקתי את השם של מתיאו תוך כדי שהאורגזמה מתפוצצת מתוכי וההתכווצות שלי סביבו גרמה לו לפרוק את פורקנו, תוך שנייה הרגשתי התפרצויות של זרע ממלאות אותי.
לאט לאט מתיאו התחיל לצאת מתוכי והזרע שלו זלג על פנים ירכי, הוא התגלגל מעלי ושכב לידי עם הפנים אליי, ״נראלי שנצטרך לחזור למקלחת״ אמרתי בגיחוך קטן תוך כדי שאני מתנשפת וסובבתי את הראש כדי להביט בו, שנינו היינו מזיעים והירך שלי מכוסה בזרע, מתיאו צחק ממה שאמרתי ומשך אותי אליו לחיבוק. התמסרתי לחיבוק שלו כשבתוכי התמלאתי בתחושת שייכות, הרגשתי שאני נמצאת בדיוק במקום שאני צריכה להיות.
שאחרי כל מה שעברתי מגיע לי להיות כאן. עם מישהו שעושה אותי מאושרת. בזרועותיו של מתיאו.

אחרי כמה זמן שלא העלתי פרקים מקווה לחזור לעניינים
תודה על כל הלייקים והתגובות
ולכל מי שחוזר עוד מעט לבית הספר
מאחלת לכם שנת לימודים טובה ומוצלחת🫶🏻