שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.
חלפו מאות שנים כאשר הוא בילה יותר זמן באבל, נודד ממקום למקום. נלחם בקרבות ועוזר כפי שהיה הטבע שלו. אבל היבט אחד מהותי, דמוי פרסי, נעלם.
האישי, בנאמנות אישית.
במהלך הזמן הזה, פרסי דיבר רק לעתים רחוקות, למרות שמצא כישרון לדבר ולהבין שפות. הוא בילה כל כך הרבה זמן בראשו, שאיש מת או חי לא ידע את שמו.
פרסי נסוג מהעולם, וכוחותיו עשו את אותו הדבר. בפעמים שנאלץ להתערב בקרב, במלחמה, בלחימה או בהתכתשות הוא ניסה להתחמק מכוחותיו, אבל אם דחיפה הייתה נדחקת וחיים היו בסכנת אובדן. את פרסי לא יעצור דבר.
בפעם הראשונה שזה קרה לאחר שיצא החוצה מהמערבולת, פרסי התעצבן וגילה שכל מים שהוא ניסה לשלוט בו יהפכו לקרח. אלא אם כן הוא חשב שהוא יישאר בצורתו הנוזלית, כל נוזל שהוא שלט בו יקפא.
נכון, שזה גרם לנסיעות נוחות, לא צריך לחפש גשר או סירה כדי לחצות גוף מים. זה גם הדאיג אותו. או לפחות, פרסי רשם שזה צריך להדאיג אותו.
הזמן דעך סביבו והוא לבדו נשאר קבוע, כמו ששום דבר בחיים לא צריך. נסיבותיו הפכו אותו לקרח, צורה מוצקה של מה שהיה פעם, וזה ריסק אותו.
מכל הנבואות שגזרו על דמו להשפך, הוא מעולם לא חשב שהוא יהיה זה שיישאר.
כ-50 שנה לגלותו החלה מלחמה. פרסי השליך את עצמו לחזית, נואש מכל דבר שדומה במידה לחייו הישנים.
הוא נלחם בחן ובאדישות קרה. חיתוך, חיתוך ודקירות עם שילוב של כל הסגנונות והטכניקות שהוא התחיל לקלוט בלי לשים לב.
הוא הרג שדים ונערץ על כך. נתנו לו כותרות. נראה שאיש לא שם לב שהשד שהוא ניסה להרוג נמצא בתוכו.
שמועות הקיפו אותו. הלכו אחריו כמו שכמיית כבוד ואימה שווה בשמועות שהקיפו אותו.
"שמעתי קרבות שפורצים ונמשכים יותר משתי זריחות, והוא יופיע."
"כן, שמעתי אותו דבר. שקט כמו מוות וסביר להניח שיהיה שם." "לא פחות סביר להרוג אותך מתכוון."
כך הוא קיבל את שמו. ג'ק היה כל מה שהוא נתן להם אבל פרוסט היה שם שהרוויח. זה יופיע בכל שדה קרב שהוא עשה. כְּפוֹר. כל לילה הדשא והאדמה היו קופאים. כמו שהוא קפא.
השאלה הייתה, אם הכפור על הדשא יימס, האם הוא היה נמס?
《《《《《《《《《《《《《《☆》》》》》》》》》》》》》》
אם יש טעויות אשמח שתתקנו ♡
YOU ARE READING
ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגלית
خيال (فانتازيا)תרגום לספר Jack, not Jackson. של המשתמש @Alone_like_Saturn. פרסי מואשם במה שקורה בקרב האחרון. מותם של השבעה, ניקו, ריינה, מחנה. כולם נעלמו. אפילו אנבת', ששרדה עינויים בגיהנום איתו. כעונש, הוא מקולל בסוג של אלמוות. הוא יכול למות רק כשהם מרגישים שהוא...
