שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.
הארי:
הארי חיכה בשקיקה לשנת הלימודים הזו, אם כי עם תקווה זהירה שהייתה רק היקף קטן של תקווה בחיי נער רגיל.
לא אצל הנער הזה.
הארי פוטר החליף מילים עם המוות והתמודד עם אויבים מאז שהיה ילד. גם בקרבות הקסומים וגם בקרבות שמגיעים עם חיי היומיום. כמו לקום מהמיטה. שזה בדיוק מה שהוא נאבק בו כעת.
זה היה יום שבת, והשינה הייתה כל מה שהארי רצה. אחרי הקרב על הוגוורטס, הארי ישן כמו מת (כפי שהיה) והוא חשב שימי השינה הקשים שלו נגמרו.
הוא בטח עשה מזל רע, כי היה לו רק לילה אחד טוב של מנוחה לפני שהסיוטים והנדודי השינה התחילו.
הסיוטים של הארי שוחקו למנגינה של מות סנדקו. אפילו גרוע יותר? זה היה מזויף.
לפעמים הוא וסיריוס נרדפו על ידי הבסיליסק במסדרונות הוגוורטס ובפעם אחרת הדרקון הלבן והעיוור מגרינגוטס הופיע משום מקום ובלע את סנדקו בשלמותו.
הוא ראה את דיגורי מת בקרב על הוגוורטס ואת היומן של וולדמורט הופך לאיש זאב. בכל חלום, הוא תמיד סיים בצפייה במישהו מת, ללא יכולת להגיע אליו בזמן.
נדודי השינה היו בהחלט עדיפים, אם כי הארי ידע שאם יעבור עוד יום אחד ללא שינה הוא יתחיל להזות.
שוב.
מה שהיה לעיתים גרוע כמו הסיוטים עם תופעת לוואי נוספת של להיראות לגמרי משוגע.
החדר היה שקט וריק מלבד המיטה לידו, שבה ישן חברו הטוב עם השיער האדום רון, שקט מהרגיל. רון הביט בתמונה של משפחתו מהחופשה שלהם למצרים.
רון הביט חזק בתמונה, מפרקי אצבעותיו הלבנים אוחזים במסגרת כשהפנים של משפחתו מחייכות אליו בחזרה, מנפנפות בשמחה למצלמה. שלמים ולא פגועים מהקרב. הארי לא היה צריך להיות גאון כדי לדעת במי רון מתבונן. זה היה פרד, אחיו המנוח.
גופו העייף של הארי רצה רק לקרוס אל הכריות ולישון כמו מת. במקום זאת, הארי קם והצטרף לרון, לקח בעדינות את התמונה ממנו והניח אותה חזרה על גבי המזוודה שלו.
רון התמסר לאחור כאילו עצמותיו נמסו. כאילו המסגרת של התמונה הייתה המגנט ששמר עליו זקוף. הארי לא היה צריך את המשקפיים שלו כדי לראות את השביל של הדמעות השקטות על פניו של חברו. הוא לא אמר דבר. הוא ידע שאין מילים.
הארי פשוט התכופף לאחור להצטרף לחברו ובהה בתקרה, מנסה קשה לא לחשוב או להרגיש.
חצי שעה אחר כך, הרמיוני הגיעה לחפש אותם. "הארי? רון?" היא קראה בשמותיהם בעדינות, כמו מישהו שמרים שברי סיר קרמי שבור. אחד. ואז השני.
כשהיא מצאה את שניהם בוהים בתקרה עם הבעות ריקות, פני השאלה שלה נעלמו. זו לא הייתה הפעם הראשונה שמשהו כזה קרה והיא ידעה שזה לא יהיה האחרון.
בלי מילה נוספת, היא הצטרפה אליהם. מצאה מקום ליד הארי כאילו הם השאירו מקום בכוונה בשבילה. היא נגעה בהם בעדינות בברכיים כדי להודיע להם שהיא מבינה ואז שכבה בשקט.
השלישית הזהב הייתה די טובה במשחק תפקיד המנצחים הכובשים בציבור, אבל האמת היא שקרבות ריסקו גיבורים ומה שנשאר היה לעיתים קרובות חד ומעוות. השלישייה נשרטה על ידי אובדן ומלחמה וצעקות. הם היו מוכתמים עכשיו.
רק הזמן יוכל לרפא אותם. הזמן והחברות.
《《《《《《《《《《《《《《☆》》》》》》》》》》》》》》
זה פרק מתנה שקיבלתם מרובוט.
רציתי לבדוק איך הוא מתרגם אז וואלה.
אני בהפסקה עד סוףהחופש.
בדיחה בשלוף ליום טוב יותר✨️
אנבת': חוקי צי הים, ואלדס. אתה על הספינה שלי, אתה עוקב אחרי החוקים שלי.
ליאו: למיטב זכרוני, אני בניתי את הספינה הזאת.
אנבת': כן, תודה שבנית את הספינה שלי.
או, אנני, האהבה שלי אליך תוכל לכלות את כל אמריקה.
אם יש טעויות אשמח אם תגידו ✨️
יום ממושמש לכולם ✨️
מיעאו♡
YOU ARE READING
ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגלית
Fantasyתרגום לספר Jack, not Jackson. של המשתמש @Alone_like_Saturn. פרסי מואשם במה שקורה בקרב האחרון. מותם של השבעה, ניקו, ריינה, מחנה. כולם נעלמו. אפילו אנבת', ששרדה עינויים בגיהנום איתו. כעונש, הוא מקולל בסוג של אלמוות. הוא יכול למות רק כשהם מרגישים שהוא...
