ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגלית

פרק 27

שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.

ג'ק פרוסט:‏

תרגלתי קסמים בששת הימים הבאים.
דמבלדור ויתר על שיעורים פרטיים ביום הראשון אחרי שכביכול התנגדתי להיגיון, אז ישבתי עם לופין על ספסל האבן כשהוא לימד אותי לחשים בדרג גבוה יותר.

הוא אמר לי שיש לי מספיק "גרעין קסום" כדי לגרום לי להיות די חזק בקסם. אני לא יודע מה זה אומר אבל כל מה שהיה חשוב לי זה שהצלחתי לעבור לעבודה של שנה רביעית עד סוף היום השלישי.

ביקשתי מלופין ללמד אותי כישוף שיכול לקרוא לך ספרים, כך אוכל להקשיב לספרים כמו תיאוריית קסם, היסטוריה ויצורים קסומים בזמן שאני מתאמן, הולך, מתרגל משחקי חרבות, או מדבר עם היער.

רק שישה ימים עברו שיעורים מלופין שהוא אמר שלמדתי את כל מה שהתלמידים יודעים כשהם מסיימים את הלימודים. אז הוא סיפר לי על טקס פתיחת בית הספר.

מה שאומר שהיה לי יום אחד להתכונן להתמודד עם מיונים לבית.
לא היה לי מושג מה זה אומר וההסבר של לופין הביא יותר בלבול מאשר הבנה אז פשוט הנהנתי בראשי בחוכמה והתנהגתי כאילו שהבנתי.
לופין סירב לספר לי איך נעשה המיון, אבל חשבתי, אלא אם כן הם מסננים את הזיכרונות שלי או משהו שאני אהיה בסדר. (אהמ אהמ)
הייתי מאלתר את זה בכל מקרה. התכנון אף פעם לא היה הצד החזק שלי.

העברתי שיעורים עם לופין מוקדם יותר משחשבתי שאעשה ועכשיו לא היה לי מושג מה לעשות עם שלושת הימים הבאים. טיילתי בטירה, הכנתי ממנה מפה נפשית למקרה חירום ודיברתי עם היער האסור.

תרגלתי קסם והמצאתי תיאוריות על קסם. ידעתי שהקסם בדם שלי, וזה גרם לי לתהות אם הקוסמים האלה יודעים מה גרם לכוחות שלי להשתנות לקרח.

תמיד חשבתי שזה עובד משהו כמו אל יווני שהופך לאספקט הרומי שלהם. יש דברים שמשתנים אבל הם עדיין אותו אדם. אולי מישהו כאן באמת יודע את התשובה, אבל ידעתי שלעולם לא אשאל. לא הייתי נותן להם להתקרב כל כך לאמת.

למדתי קסם קשה וביליתי שעות בדיבור עם היער, ונתתי לו ללמד אותי היסטוריית קסם כפי שהוא ראה אותה. זה היה מאוד מאיר עיניים ולעתים קרובות הראה דעות על נושאים שספרי ההיסטוריה לא.

היער מעולם לא דיבר על מצב הלב שלי או על הפגנת החולשה שלי, והייתי אסיר תודה על כך. לא הייתי בטוח מה אעשה אם הדבר היחיד שפגשתי אי פעם מבוגר כמוני כבר לא ירצה לדבר איתי.

הייתי רגוע ביער, ולמרות שלא בדיוק הייתי קורא לזה רגוע, זה היה הכי קרוב שהגעתי מזה זמן רב.

--- יום לאחר מכן.

הגיע הזמן למיון. ראיתי יצורי סוסים שלד מוזרים מושכים כרכרות מגיעים, כמו גם את פרופסור האגריד בסירה שהייתה בסכנת טביעה, המובילה חבורה של סירות אחרות שלא כל כך בסכנת טביעה.