שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.
הערה: כן אני יודע שדמבלדור מת אבל בזה, זה לא היה דמבלדור, אלא סיריוס בלק שהארי ראה כשהוא "מת" דמבלדור, לופין ופרד עדיין בחיים.
(זאת הערה של הכותב המקורי)
דמבלדור:
"תודה. אמרו לי לשמות יש כוח. אני לא בטוח אם אני מאמין בזה, אבל אני כן יודע שלי מכיל אמיתות. ואולי אפילו שקרים, אם אני יהיה כנה".
איזו מין תשובה זאת הייתה? ואפילו שקרים, אם אני כנה?
דמבלדור היה אובד עצות לחלוטין עם הנער הזה. לא משנה מה הוא ציפה, הוא מצא משהו שונה בהרבה. הילד, ששמו אולי, ואולי לא היה ג'ק פרוסט, היה בהחלט מטורף, אם לא מכל סוג שהוא.
אבל משהו אחר משך את דמבלדור, סקרנות שהרגישה כמו לדרוך על קרח שחור. מסוכן, אבל שווה את זה אם נשארת זהיר.
הוא בחן את הילד כשהתבונן בשנים שניות* שותים בירצפת ליד שולחן החלון, לובש את אותה הבעה בלתי קריאה כפי שלבש כאשר צפה בשנים הראשונות.
מה הפרצוף הזה אומר? כאב? קנאה? יגון? געגוּעים? סקרנוּת?
דמבלדור היה טוב בקריאת פרצופים. הוא היה מסוגל לקרוא כל פרצוף בפגישה. זה יצר מיומנות שימושית מאוד. הוציא אותו מהרבה מצבים צפופים. לפחות, זה היה כשזה עבד.
למרות הטירוף של השיחה הזו, דמבלדור חש שמץ של אמת בדבריו של ג'ק.
ג'ק פרוסט אה? אולי זה הוא. מה עוד יסביר את השלג הקבוע והקבוע, שמעולם לא הניח בעובי של סנטימטר ואבק את הדשא?
רעיון התגבש במוחו של דמבלדור. זה היה רעיון גרוע, רעיון מטופש להפליא, מסוכן. למרות שהוא לא יבין כמה מסוכן עד מאוחר יותר.
בל נשכח שזה היה הקוסם שאיפשר לילד, תלמיד בטיפולו, להקריב את עצמו על מילה של נביאה משוגעת.
"אז" אומר דמבלדור, מביט בג'ק בסודיות.
"איך אתה מרגיש לגבי הוראה?"
《《《《《《《《《《《《《《☆》》》》》》》》》》》》》》
59 פרקים נותרו.
"אמא שלי לימדה אותי לעולם לא לקחת קללות מזרים"
פרסי פאקינג ג'קסון.
YOU ARE READING
ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגלית
Fantasíaתרגום לספר Jack, not Jackson. של המשתמש @Alone_like_Saturn. פרסי מואשם במה שקורה בקרב האחרון. מותם של השבעה, ניקו, ריינה, מחנה. כולם נעלמו. אפילו אנבת', ששרדה עינויים בגיהנום איתו. כעונש, הוא מקולל בסוג של אלמוות. הוא יכול למות רק כשהם מרגישים שהוא...
