שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.
ג'ק עקב אחרי דמבלדור בצייתנות לשלושת המטאטאים כמו ילד שנגרר למשרד המנהל. מה שהוא צריך לדעת, בהתחשב בכמה פעמים זה באמת היה המקרה.
רק ברגע שהם התיישבו ולשניהם היה משקה מוזר, חם וקצף הניח לפניהם, הזקן דיבר, כורך את ידיו סביב המשקה כאילו היה מחמם.
"שמי דמבלדור. אני המנהל של בית הספר הסמוך ואתה, אני חושד, אינך קוסם."
"לא."
פרוסט מצא את עצמו עונה בשלווה, האינסטינקטים שלו משתלטים אחרי כל כך הרבה שיחות מסוכנות דומות עם גנרלים ומלכים כאחד.
"אני לא קוסם, לא לפי הסטנדרטים שלך, אם כי קראו לי כזה בעבר."
זקן משעמם מטומטם*(היי, זה מה שהוא אמר שקוראים לו) סרג את גבותיו בבלבול, נראה קצת כמו שני זחלים אפורים/לבנים מוכות שעומדים לתקוף אחד את השני בקרב עד מוות. "אז מה אתה ילד, אם לא קוסם?"
ג'ק פשוט משך בכתפיו עם השרוכים הכפור. "משהו ישן ומשהו חדש."
ואז כאילו כמחשבה שלאחר מכן מלמל, "משהו מושאל, משהו כחול". ובכך בלבל עוד יותר את הקוסם הזקן, וכנראה הזיק באופן בלתי הפיך למוניטין של שפיות שלו.
דמבלדור, עכשיו בחוסר אונים, אובד עצות ובלי מושג לאן לקחת את השיחה אמר:
"אתה מוכן לפחות להגיד לי את שמך?"
הילד, שהתחיל לבהות בבירה החמאה הבלתי נגועה שלו כאילו זה עתה גרמה למלחמת העולם השלישית, הציץ בדמבלדור בהפתעה, כאילו העובדה שהוא עדיין יושב שם היא נס. "השם הוא ג'ק פרוסט."
דמבלדור ממצמץ פעמיים, מצפה ממנו לצחוק ויגיד שהוא צוחק.
הוא לא עשה זאת.
"אוקיי. זה... שם מעניין."
ג'ק חייך, למרות שזה נראה יותר כמו זאב ערמומי שנתפס עושה משהו שהוא ידע שאסור לו, עם גוון קל של עגמומיות בצד.
"תודה. אמרו לי ששמות מחזיקים בכוח. אני לא בטוח אם אני מאמין בזה, אבל אני יודע שלי מכיל אמיתות. ואולי אפילו שקרים, אם אני כנה".
ג'ק ידע שהוא פשוט לוחץ על הכפתורים של הזקן ללא צורך עכשיו, אבל החיים דחפו כל כך הרבה והוא רצה להנות קצת עד שייזכר.
יזכור את הזמן שחלף, כל שנייה תקתוק נשמע בראשו. זכר את הכישלון שלו להציל אותם, ואת הניסיון שלו לאורך ההיסטוריה לפצות על טעויותיו. זכר שהוא לעולם לא יעשה זאת. אף פעם לא יכל.
בתחילת הגירוש שלו לפחות היה לו את אנבת' לדבר איתה גם אם היא פרי דמיונו. מאז הוא נסדק לאט, וקפא, נסדק ושוב קפא.
כל מה שמישהו יכול היה לראות היה את מה שהיה מעל פני השטח, אבל ככל שהתקרב לזמן שבו הכיר את משפחתו, המחנה שלו; היה עדיין בחיים, כך היה קשה יותר להתעלם מהמשיכה של זה.
המשיכה של הבית.
《《《《《《《《《《《《《《☆》》》》》》》》》》》》》》
*באנגלית דמבלדור אומר פעמון דלת מטומטם Dum ble dore , וזה יחסית דומה ל זקן משעמם מטומטם Dumb Old Bore.
רק עוד 60 פרקים!
אם יש טעויות אשמח אם תגידו לי ואני אתקן.^.
YOU ARE READING
ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגלית
Fantasyתרגום לספר Jack, not Jackson. של המשתמש @Alone_like_Saturn. פרסי מואשם במה שקורה בקרב האחרון. מותם של השבעה, ניקו, ריינה, מחנה. כולם נעלמו. אפילו אנבת', ששרדה עינויים בגיהנום איתו. כעונש, הוא מקולל בסוג של אלמוות. הוא יכול למות רק כשהם מרגישים שהוא...
