פרק 17

124 25 13
                                    

שום חלק בסיפור הזה לא שלי, זה סיפור שאני מתרגמת. ממליצה לקרוא את המקור.
@Alone_like_Saturn ספר מקורי שלו.

קלום ווד:‏
"פשוט. אף אחד לא צריך לבכות לבד."

קאלום רצה שהילד המוזר והמבוגר יישאר, למרות שמעולם לא ראה אותו לפני הוא נראה מוכר. כאילו הוא כבר הכיר אותו וסמך עליו. הוא דיבר כמו שאמו הייתה מדברת אליו כשהיה נסער.

אולי הוא היה אחד מיצורי הקסם שחיו ביער. קלום קרא עליהם בהסתכלות מלאה קדימה בכמה מספרי השנה הראשונה שלו, וקאלום מעולם לא ראה מישהו עם שיער לבן חיוור כל כך או בגדים דקים במזג אוויר כה קר.

ואם הוא היה יצור קסום של היער, אז אולי בגלל זה הוא לא פחד מהיער האסור. הייתה לו רשות היצורים הזו להיות כאן. כל עוד הוא נשאר איתו.

הוא לא פחד מהיער האסור, אבל המחשבה על פחדים הובילה את מחשבותיו אל חבורת הילדים השכנים והוא הרגיש שפניו מתחממות כאילו הוא עומד לבכות שוב והוא ניסה לעצור את זה. הוא לא רצה לבכות מול הישות הזו.

"לא לא, אל תעשה את זה. אל תחזיק את זה. לא בשבילי. בבקשה, לא בגללי." לפנים של היצורים הלבנים היה גוון של חרטה כל כך מושפלת שגרמה לקלום לעצור, הוא לא רצה שהוא יעשה את הפרצוף הזה. הוא ראה אי פעם הבעה כזו על פני אחיו רק כאשר חזר מהלוויה של חברים לכיתה.

אמא ניסתה למנוע ממנו את החדשות הקשות יותר על המלחמה, אבל כמעט כולם ידעו על מותו של סדריק דיגוריס ועל הקרב שהתרחש בבית ספרו.

אבל המחשבות האלה גרמו לו לחשוב על עוד משהו שהוא פחד ממנו. המוח שלו עבד בדפוסים, אתה מבין, והוא זיהה דפוס בתפקידי הוראה מסוימים בהוגוורטס.

"אתה עושה את הפרצוף הזה שוב בוב, מה גרם לך לדאוג כל כך? דבר, כדי שאוכל להקל את הפחד אם אוכל." אמר הזר.

מוזר איך שהוא דיבר. רק רוחות הרפאים של הוגוורטס דיברו כך. חשב קאלום כשענה לו. "קלום, לא בוב, קאלום. ואני מפחד." "בסדר קאלום, ממה אתה מפחד?" שאלה הדמות הכפורה בעדינות, עברה לעמדה קשובה יותר.

"אני לא יודע עדיין, לא פגשתי אותם. אני מפחד שהפרופסור להגנה מפני אמנויות האופל הולך להיות שוב רע. מה אם הם אוכלי מוות בסתר? מה אם הם רוצים לרצוח את הארי או את התלמידים האחרים מה אם-"

"היי היי היי זה בסדר."

קאלום לא הבין שנשימתו עלתה עד שהזר דיבר. הוא נאבק להוריד אותו בחזרה לקצב שהזר קבע. הגזים מעט את נשימתו שלו כדי שהילד יוכל להתאים אותה לפני שהוא מאט כך ששניהם שוב נושמים כרגיל.

לאחר רגע דיבר הילד הגדול שוב. "זה כל כך חשוב לך?"

קאלום מהנהן, מעט נבוך על ההתפרצות שלו.

"ובכן, אל תפחד יותר. שמי ג'ק פרוסט, ואני אהיה המורה שלך לאמנויות אפלות."

《《《《《《《《《《《《《《☆》》》》》》》》》》》》》》

נחשו מהה??
ג'קי שלנו עומד להפוך למורה בבית הספר הזההה.
ספוילר: הוא לא עומד ללמד דאדא.
(דאדא=הגנה מפני כוחות האופל באנגלית.)
ועדיין יהיה קצת פרסי ממנוווו!! (זה טוב)
שבת שלום אנשימים ואנשות♡
מיעאו.

ג'ק, לא ג'קסון-מתורגם מאנגליתWhere stories live. Discover now