צחקתי בעודי קופץ ורוקד בין כל האנשים, הראש שלי קדח והסתחרר. אחרי אתמול בבר שהמנורה נפלה לא חזרתי לשם, אבל היום הייתי חייב להשתחרר אז חזרתי עם טרוי לפה. שתיתי הרבה, רק רוצה להרגיש כמו עצמי שוב. לא ראיתי את המלאך מאז אתמול, זה מוזר... זה מוזר אפילו לחשוב על המשפט הזה. ׳מלאך׳. יותר כמו ציפור מזויינת... ״אתה ראית את טד ?״ טרוי צעק לאוזן שלי בכדי להתגבר על המוזיקה. ״לא !״ צעקתי והוא חייך שהסתכל עליי ״נראה שבאת עם אנרגיות״ אמר והצביע עליי, הוא חיפש מסביב את טד עם עיניו שוב ״הוא לפני רגע היה פה״ ״אולי הוא חיפש מישהו עם זין גדול משלך-״ ״תשתוק״ הוא דחף אותי ועבר בין כל האנשים, מחפש אחר חברו. זה הקשר הכי ארוך שהיה לטרוי, שבוע. הלכתי לאחור בעייפות, מפסיק לרקוד ומתיישב בספה שבה היו זוגות שהתמזמזו. ״לעזעזל...״ פלטתי בגלגול עיניים, מביט מסביב בעייפות. המקום מלא באנשים ואורות בשלל צבעים מהבהבים על הרחבה, המוזיקה רועשת ויכולתי להרגיש את הקצב שלה כפעימות לבי. רציתי לדבר עם רד, ידעתי שהכל נראה בעיניו כה מוזר אבל לי זה בטח לא פחות. הסתכלתי לכיוון הבר וראיתי שהוא ניסה להשתלט על הלחץ וכמות האנשים, הוא לא שם לב שאני פה. שלפתי סיגריה מכיסי והנחתי אותה בין שפתיי, מוציא את המצית ומדליק אותה. שאפתי ממנה עמוק ממלא את ריאותיי ומשחרר את העשן הסמיך מפי. ״למען השם, אתה יכול לא לעשן פה ?!״ מישהו שישב לידי עם בת זוגתו צעק לעברי. לעולם לא הנחתי לאנשים לתת לי פה הוראות, המקום הזה זה כמו ביתי השני, אני יכול לעשות מה שרק ארצה. ״אתה יכול לעבור מקום אם זה מפריע לך...״ פלטתי בקצת עייפות, לא היה לי כוח לריב. שאפתי מהסיגריה שוב ופלטתי את העשן, מסתכל על כל האנשים שרוקדים ״אנחנו באנו לפה קודם, מי אתה ?!״ הבחור התעצבן וקם לעברי, חברתו אמרה לו משהו בשקט וניסתה למשוך אותו לאחור. ״תתעלם.״ שמעתי את קולו הרך, לבי החסיר פעימה ומיד הבחנתי בו יושב לידי. במלאך עם העיניים הכחולות. נשימתי נקטעה בגרוני וחשתי את לבי פועם בחוזקה. ״אני לא פאקינג אתעלם...״ מלמלתי וקמתי לבחור, מראה לו שאני לא פוחד. ״נהדר. אתה הולך ?״ שאל בגיחוך. ״אל תעשה את זה, הארי״ שמעתי את המלאך מאחורי, וזה היה מפחיד שידע מה אני הולך לעשות. הרמתי את מבטי לבחור שממולי וכיביתי את הסיגריה על כתפו והוא מיד נבהל וחבט בפני בלי שהייתי מוכן לזה אך הצלחתי לקום ולהכות אותו חזרה, נאבק מולו וסופג כמה מכות, שומע את כולם מסביב צועקים ומתעלם מזה. רק רוצה לגרום לו כאב ! הבאתי אגרוף לבטנו שגרם לו להתקפל ומיד בעטתי עם הברך בפניו ודחפתי אותו לספה, מרגיש שאני מתנשם בכבדות ואת האנדרנלין זורם בעורקיי, חייכתי מרגיש דם נוזל מאפי, התקרבתי לבחור והסתכלתי לעיניו בכעס, מתנשם ורואה את חברתו בוכה מהצד וצועקת לי להתרחק, חסרת אונים. הידקתי את כף ידי לאגרוף וחבטתי בחוזקה בפניו פעם אחרונה, מרגיש את הדם שלו על כף ידי ומסתכל עליו יושב עם ראשו מושען לאחור, מקווה שאיבד את הכרתו. פלטתי נשימה והסתובבתי לצאת, יודע שאני לא יכול להישאר פה עם כל המבטים האלה שעליי. כשיצאתי ניגבתי עם ידי את הדם שנזל בפניי, לעזעזל. ״הם צדקו...״ שמעתי את המלאך ולפתע הבחנתי בו צועד לידי ברחוב החשוך והקר, איך לעזעזל אני גורם לו להיעלם ?! ״אין לך טיפת רחמים.״ ״לך תזדיין...״ מלמלתי ״אתה מלא בכעס, בשנאה... מה גרם לכך ?״ שאל ונשמע סקרן. הסתכלתי לעיניו הכחולות שגרמו לי לחוש בחום המתפוגג בבית החזה שלי, בכעס שנעלם במעט, וברוגע שממלאה אותי. ״חשבתי שאתה צופה בי...״ מלמלתי מסיט את מבטי. ״לא... המלאך שלך עזב אותך-״ ״המלאך שלי ?״ קטעתי אותו מבולבל ״כן, המלאך הקודם שלך.״ סיפר ״הוא עזב אותך כי הוא לא מצא בך טוב.״ ״אז מי לעזעזל אתה ?!״ ירקתי לעברו בלי להביט בו ״התעקשתי להחליף אותו״ אמר וזה גרם לי להסתכל עליו, הוא מיד חייך ״אני לא מאמין שאין מישהו טוב. הארי, אני צפיתי בהרבה אנשים מדהימים, אין לך מושג כמה אנשים יכולים להיות עם לב רחב... זה מדהים.״ ״זה מעניין לי את הזין...״ מלמלתי והוא מיד הוריד את החיוך ״אתה יכול לעזוב כמו המלאך הקודם״ אמרתי מדגיש את המילה מלאך, לועג על כך. לא האמנתי למילה שהוציא מהפה, כל זה זיון שכל אחד גדול. ״לא !״ קרא וקימט את גבותיו לצדדים ״במיוחד לא שאתה מסוגל לראות אותי, אני יכול לעזור לך-״ ״אני לא צריך פאקינג עזרה !״ התפרצתי ועצרתי במקומי, פולט נשימה ועוצם את עיניי ״תראה, אני לא בטוח במה לעזעזל אתה חושב שאתה יכול לעזור לי אבל אני לא צריך עזרה.״ ״אתה צעיר !״ קרא, המשכתי ללכת במהירות, מתעלם ממנו ומרגיש את הכעס מתרכז בנקודה אחת ומתעצם. ״לא חווית דבר, איך אניח לך למות, הארי ?״ ״אני לא הולך למות.״ אמרתי בטוח בעצמי, גיחכתי מסתכל עליו ״ואם אני אמות, מה זה משנה מה אעשה לפני ?״ ״כי זה ישנה את התמונה.״ אמר והתבונן בי ״אתה לא מפחד מהמוות ?״ ״אני לא חושב על המוות.״ אמרתי בקול שקט, ממשיך ללכת בלי להסתכל עליו. ״גם אם הוא אפל ורע ?״ שאל בלחש ״מלא בסבל וייסורים שאי אפשר לתאר, עדיין לא היית מפחד ?״ ״ת-תשתוק״ פלטתי מתנשף מעט, מרגיש את הזיעה הלחה במצחי, את הלחץ הפועם בכל גופי ולא מניח לי. ״אם תהיה אדם טוב יותר, הוא ירחם עליך ויתן לך לחיות״ אמר. הסתכלתי עליו מבולבל ״הוא ?״ שאלתי, מצמצם את גבותיי ״אתה מתכוון לאלוהים ?״ ״זה משנה מי ?״ שאל, מתחמק מהשאלה. ״ובכן, תודה אדון בחור עם כנפיים שליווית אותי הביתה...״ מלמלתי כשנכנסתי בשער השחור וצעדתי לדלת ביתי, מודע לכך שהוא צועד לצדי. ״אבל עכשיו אתה יכול ללכת.״ ״אני לא הולך״ הוא אמר בחיוך ״אני עף.״ הסתכלתי לרגליו שהיו מונחות על הקרקע, הרמתי גבה, הוא כן הולך. ״בטח...״ מלמלתי, לא מתכוון להתווכח איתו על כך. פתחתי את הדלת ונכנסתי לבד טורק את הדלת עליו, הורדתי את המעיל השחור ופלטתי נשימה כבדה שהייתה בבית החזה שלי, הלכתי לחדר המקלחת והסתכלתי על המראה, רואה שפניי עם דם וכך גם כפות ידיי. פתחתי את זרם המים והתחלתי לשטוף את ידיי. ״אתה פצוע״ שמעתי את קולו ולבי קפץ כשהבחנתי בו דרך המראה מאחוריי, הכנפיים שלו היו מדהימות, גדולות ויפות. ״אני בסדר...״ מלמלתי, מנקה את פניי. ״תזדיין מהבית שלי״ ״לא אעשה את זה.״ אמר בחיוך שגרם ללבי להחסיר פעימה. סגרתי את ברז המים ולאחר שלקחתי מגבת מהארון הסתובבתי מביט בו ומנגב את פניי. ״אתה מבולבל״ ״בכל זאת, לא כל יום מדבר איתי מישהו עם כנפיים שרק אני מצליח לראות״ אמרתי בציניות, מופתע שאני מצליח להישאר מאופס. העיניים שלו בחנו אותי, זה גרם לי לחוש את לבי הולם בחוזקה ובטני מתהפכת עשרות פעם. ״אעזור לך מחר להפוך לאדם טוב יותר.״ אמר ואז חייך. גלגלתי את עיניי וזרקתי את המגבת לצד לפני שיצאתי מחדר המקלחת, הלכתי לחדר שלי עייף ומוכן לישון, וכשנכנסתי לחדר הוא ישב במיטתי, גורם לי לקפוץ מבהלה ״פאק״ פלטתי, לפני שניה הוא עמד מולי במקלחת. ״אתה מוכן לעזוב אותי ?״ ״לא״ אמר בחיוך ונשכב במיטה שלי רגל על רגל, הכנפיים שלו תופסות את כל המיטה. ״סוף סוף אני מסוגל לדבר עם מישהו חי, אני אוהב את זה !״ הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ, הרגשתי משוגע. פשוט כך. זה נראה בעיניי לא הגיוני לראות ולשמוע אדם שבעיניי אחרים לא באמת נמצא, לא הפסקתי לשאול את עצמי עשרות פעם אם זה חלום, אולי זה פרי דמיוני, זה פשוט לא יכול להיות. הורדתי את החולצה וסידרתי את שיערי לקוקו גבוה ומתוח. הסתובבתי למיטה וגלגלתי את עיניי כשהבחנתי בו. ״אני רוצה לישון אז אתה יכול לחזור לשמים או פשוט להיעלם...״ קולי דעך בעודי צועד למיטה ונשכב על הצד השני, מפנה לו את גבי ועוצם את עיניי. אך הוא מיד הפריע לי עם הצחוק העדין שלו. ״שמים ?״ שאל ״אני לא באתי מהשמים, בשמים אין דבר.״ ״לעזעזל...״ נאנחתי, עוצם את עיניי ומנסה לשכנע את עצמי שאני הוזה. ״אני רוצה ללמוד עליך הארי״ אמר בשקט, הסתכלתי עליו במעט כעס, לא בטוח כבר למה. ״תחפש מישהו אחר ללמוד עליו ותעזוב אותי.״ פלטתי מביט לעיניו אך הוא רק חייך, גורם ללבי להלום בחוזקה. ״אני רוצה לדעת מי חשוב לך, מה אתה אוהב לעשות״ אמר בפשטות ״מי חשוב לי ?״ שאלתי בחצי חיוך מתחכם וצמצמתי עין אחת ״אף אחד.״ ״ומה אתה אוהב לעשות ?״ שאל, מתעלם מהסרקסטיות שלי. ״גברים בעיקר״ אמרתי. הוא התעלם גם מהתשובה הזו. ״חשבתי שאתה צופה בי-״ ״כמו שאמרתי אני לא פה הרבה זמן״ מלמל בשקט ״חוץ מזה אנחנו לא צופים באנשים, אנחנו מתעסקים איתם רק כשהם מתים או לקראת המוות. או בסכנה גם, או ש-״ ״הבנתי״ עצרתי אותו. ״ואתה לא רוצה להיות כמו שאר חבריך הציפורים ולחכות שאמות, נכון ?״ ״הייתי עושה את זה אבל אתה מסוגל לשמוע אותי... זה לעולם לא קרה, זה גם לא אפשרי אבל הנה זה קורה.״ אמר בחיוך רחב. מה אם אתעלם ממנו והוא ילך ? בלעתי רוק והסתכלתי לקיר מאחוריו, רואה את היד שלו זזה מול עיניי אך התעלמתי. ״הארי ?״ שתקתי. ״אני מקווה שאתה לא מת כי אתה לא ממצמץ...״ מלמל והסתכל עליי מקרוב, לעזעזל. ״אולי הוא נרדם בעיניים פתוחות ?״ העיניים שורפות. מצמצתי והסתכלתי לכיוון אחר. ״אתה מתעלם ממני ?״ ״אני רוצה לישון״ פלטתי בכעס לעברו, התכוונתי לדחוף אותו מעט בשביל שאוכל להתפרס על שאר המיטה אך לבי נחת כשהוא נעלם. זה הבהיל אותי. ״אתה לא יכול לגעת בי.״ שמעתי את קולו מפתח החדר והסתכלתי עליו נכנס, אני עוד אקבל התקף לב. ״כי אתה לא אמיתי...״ לחשתי לעצמי ״כמו שאני לא יכול לגעת בדברים שקיימים בעיניך. העולם שלי זה לא העולם שלך, הארי.״ אמר בשקט והתיישב בקצה המיטה, הסתכל עליי בחיוך קטן שגרם לי לאבד את נשימתי ברגע. ״אניח לך לישון.״ ״כן, תסתלק מפה.״ מלמלתי ועצמתי את עיניי, מוכן לישון אחרי היום המעייף הזה. לאחר כמה שניות פקחתי עין אחת וראיתי שהוא עדיין יושב ומסתכל עליי. ״אני חושב שאמרתי לך להסתלק, תלך לישון על ענן מזויין״ ״אני לא ישן״ הוא צחק. ״אבל אם מפריעה לך הנוכחות שלי אלך.״ ״תלך״ לחשתי, מסתכל עליו לוודא שהוא הולך, אך במקום ללכת הוא פשוט נעלם. כאילו לא היה כאן. בלעתי רוק וחשתי את לבי פועם בחוזקה, הסתכלתי מסביב פעור עיניים, אני יוצא מדעתי. ״אתה עדיין פה ?״ ״אני משגיח עליך.״ שמעתי את קולו, אך לא ראיתי אותו. גלגלתי את עיניי ועצמתי את עיניי, רואה את החיוך שלו בדמיוני. פקחתי את עיניי חש את לבי הולם, לא ראיתי אותו. עצמתי שוב את עיניי, רואה אותו ונרדם עם המחשבה עליו בראשי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
