נק׳ מבט הארי:
לאחר הריב המוזר שהיה לי אתמול עם לואי, הוא לא חזר לישון במלון ששהינו בו. לא אשקר שעלתה בי המחשבה איפה הוא ? תהיתי אם הוא עם רד. מה אם פשוט חזר לשמים ? לעזעזל, מה הבעיה שלו ?! מלחשוב על אתמול הרגשתי את הכעס בוער בי וניסיתי להתעלם מזה, אבל שנאתי לכעוס בלי לעשות כלום. שנאתי את זה שלא הגבתי לו לאחר שסטר לי כמו בן זונה קטן. ומי הוא חושב שהוא שיתחיל לקנא לי ?! נשמתי עמוק ולבשתי את מעיל העור לפני שיצאתי מחדר המלון עם ארט.
״המלאך עוזב ואני נשאר לטפל בך כמו איזה זין...״ מלמלתי והסתכלתי על ארט שנראה מרוגש מזה שאני עושה לו סיבוב. ירדנו במדרגות ואז יצאנו מבית המלון החוצה. השמש הייתה חזקה וגרמה לי לשאול את עצמי פעמיים למה לבשתי את מעיל העור שלי. אהבתי אותו, הוא החמיא לי. ארט עלה לדשא והריח, מחפש מקום שבו יוכל לחרבן כמו כלב נורמלי. שלפתי מהכיס סיגריה והנחתי אותה בין שפתיי, מדליק את הקצה שלה ואז שואף ממנה עמוק ומרגיש את ריאותיי מתמלאות בשנייה. החזקתי את הסיגריה ופלטתי את העשן באיטיות, הסיגריה של הבוקר זה הדבר הכי טוב שיש.
״הארי ?״ שמעתי קול מוכר וזה גרם לי להסתכל מסביב מבולבל ולהיתקל במבטו של טרוי.
״איבדת משהו ?״ שאלתי והוא צחק ובא אליי.
״לא ראיתי אותך זמן מה״ אמר ובחן אותי, מלקק את צד פיו וגורם לי לרצות לקרוע ממנו את בגדיו, ואז מלאך מזויין עף לתוך מחשבותיי וקרע לי את המחשבה הפרועה הזו.
״הפכתי להיות עסוק״ אמרתי בפשטות והסתכלתי על ארט.טרוי לקח את הסיגריה מידי ועישן ממנה, פולט את העשן על פניי ומתקרב קצת.
״מה היעד הבא שלך ?״ שאל בלחש והחליק את היד שלו לצוואר שלי, גורם לי לגלגל את עיניי.
״יעד שאליו אתה לא מוזמן״ הסתכלתי לעיניו הנואשות, המבט המוכר שאהבתי בעבר. אהבתי לזיין את החרא הזה כל הזמן ועכשיו אני בקושי נמשך אליו.
״החדר במלון שלך ?״ שאל בחיוך וליקק את שפתיו ״רציתי שתראה לי אותו באמת-״
״אמרתי שאתה לא מוזמן״ אמרתי בטון יותר קשוח. לעזעזל מה לא מובן ?!
״יש לך שם מישהו ?״ שאל.
״לא מעניינך, טרוי״ אמרתי ושרקתי לארט שיחזור.
״מה יש לך הארי ?״ הוא שאל ולקח צעד לאחור. ״מה יש בלואי הזה שגרם לך להיות כלכך חרא פתאום ?״
לא השבתי, זו שאלה מפגרת חסרת תשובה. לואי לא גרם לי להשתנות, אבל הוא כן גרם לי לפקוח את עיניי לגבי כמה אנשים.
״חשבתי שרבתם ואוכל לבוא לנחם אותך״ אמר בחצי חיוך שלא הבנתי את משמעותו.
״אני לא צריך נחמה, אני מסתדר.״ אמרתי בלי להביט בו.
״אולי קצת התגעגעתי להרגיש אותך״ הוא לחש ונשך את שפתיו, בלעתי רוק מתעלם מהמילים הללו. ״לשמוע אותך... כשאתה בתוכי-״
״טרוי״ קטעתי אותו בטיפת כעס והוא גיחך ולקח צעד לאחור כאילו המצב משעשע אותו.
״לא נראה שלואי יודע לדבר אליך כמו שאני ידעתי״ אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי. הוא מוכן להפסיק לדבר על החרא הזה ?
״כי הוא לא זונה״ אמרתי ובדיוק ארט בא ורציתי להסתובב ולהחזיר אותו לחדר בית המלון.
״אז מה אתה עושה איתו ?״ טרוי שאל בחיוך ונשך את שפתיו כשהביט בי. למה הוא חושב שאני איתו ? למה כולם לעזעזל חושבים כך ?!
״אני לא איתו, טרוי״ ירקתי בכעס.
״כן, ראיתי אותו יושב בבר לבד וחשבתי באמת אולי נפרדתם וחיכית שאגיע אליך לנחם אותך״ טרוי אמר ואז הידק את שפתיו ״אבל לא נראה לי שאתה מעוניין בתחת שלי״
גיחכתי בוחן אותו ומגלגל את עיניי, אידיוט. ״אני לא״ אישרתי את דבריו.
״ככה חשבתי...״ מלמל ונשם עמוק. ״נעלמת לאחרונה״
״הייתי עסוק כמו שאמרתי.״ אמרתי והוא הנהן בזלזול
״בסדר גמור״ טרוי אמר ומשך בכתפיו ״נתראה הארי.״
״אני מקווה שלא״ קראתי אליו כשהלך וראיתי שצחק.
הוא אמר שלואי בבר ?
