פקחתי את עיניי באיטיות, מרגיש בתחושה מוזרה של חולשה. התיישבתי ושפשפתי את עיניי, מביט סביב חדרו הריק של הארי. הייתי בטוח שלא ארדם, כי אני מלאך. כנראה שכרגע לא כלכך. אתמול הוא היה חסר מילים, במשך כל היום הוא בקושי דיבר אליי, ידעתי שהוא בהלם. זה בטח הבהיל אותו לראות שאני יכול להיות קיים. הסתכלתי על הפיג׳מה שלבשתי, היא ענקית. הוא אומר שהוא לעולם לא לובש אותה, וכאחד שצפה בו מעט זמן אני יכול לאמת את זה שהוא לא ישן עם פיג׳מה. תהיתי לעצמי אם הוא התעורר, רציתי לחיות. תמיד הייתה בי קנאה קטנה לגבי בני האדם, רציתי גם לחיות איתם במקום לשמור עליהם. לא חשבתי שתהיה לי הזדמנות שנייה לחיים. קמתי מהמיטה וסידרתי את השמיכה ואת הכריות, לאחר מכן יצאתי מהחדר והרחתי ריח מחניק של סיגריה. הוא ער. ״הארי ?״ קראתי בשקט, אין מענה. המשכתי ללכת וידעתי שהוא במטבח כי שם בדרך כלל מעשן, עצרתי בפתח המטבח והסתכלתי עליו. עטוף בעשן הסיגריה, לובש חולצה שחורה וג׳ינס שחור עם קרעים בברכיים. הוא הסתכל מבעד לחלון, כמו בכל בוקר. תמיד רציתי לדעת מה מחשבותיו ברגעים כאלה, הוא נראה סגור ומלא מחשבות. ״בוקר טוב״ אמרתי בחיוך קטן והוא נבהל קצת, מסתכל עליי בעיניים קצת פעורות ובוחן אותי מלמטה על למעלה, גורם ללבי להלום בחוזקה ולחוש את דמי בוער בלחיי. ״אני לא רגיל לראות אותך בלי השמלה הלבנה והמטופשת...״ מלמל בחצי חיוך ושאף מהסיגריה ״היי ! היא לא מטופשת !״ כעסתי ״אם אתה רעב יש במקרר יוגורט״ אמר, ידעתי מה זה יוגורט, אך לא ידעתי מה הטעם של זה. ״מלאכים לא אוכלים, הארי״ אמרתי בגיחוך ״אם זה מה שאתה אומר״ משך מכתפיו ושתה לגימה מהקפה. בלעתי רוק וחשתי מעט לחוץ, הוא לא מביט בי. ״אני צריך שתקנה לי בגדים, שמלה לבנה חדשה שאוכל ללכת איתה״ אמרתי וזה מיד משך את תשומת לבו אליי ״תסלח לי ?״ שאל במעט חוצפה. על מה הוא מתנצל ? אני תמיד אסלח לו. המחילה מטהרת. ״אין לי פאקינג כסף בשביל בגדים, אני מרושש מאי פעם״ ״אבל זה בשבילי-״ ״עדיין אין.״ קטע את דבריי, נאנחתי בטיפת כעס. ״תלך לעבוד ותרוויח כסף״ ״אני לא יודע לעבוד, אני לא יודע דבר״ פרשתי את זרועותיי והוא גיחך ״אולי תבקש מהמלצרית המגושמת את חמישים הדולר טיפ.״ אמר ועיניו הביטו בי וגרמו לצמרמורת לעבור בגופי, הידקתי את לסתי ונשמתי עמוק, חש שאני נאבד בצבע הירוק של עיניו. ״אתה יכול להשתמש בבגדים שלי בנתיים״ ״אין מצב, הבגדים שלך מפחידים אותי״ אמרתי והוא חייך, זרק את הסיגריה למאפרה ושתה את כל הקפה לפני שקם. ״הם לא ינשכו אותך״ אמר ועקף אותי לצאת מהמטבח, לבי הלם בחוזקה וחשתי כה לחוץ לידו, עצמתי את עיניי ופלטתי נשימה. למה ? ״קדימה, בוא.״ ״כן...״ מלמלתי והסתובבתי ללכת אחריו לחדרו, הוא חיפש בארון שלו בגדים, אני לא רוצה להיראות מפחיד כמוהו. הסתכלתי לארון שלו לראות אולי חולצה בצבע בהיר אך הכל כהה, מאוד כהה. ״יש לך סגנון ייחודי״ ״זה יראה נורמלי עליך״ אמר וזרק עליי חולצה שנפלה מיד לרצפה, מה הוא ציפה ? שאתפוס אותה ? אין לי ריפלקסים כאלה, אני לא רגיל שזורקים לעברי דברים. ״זו הפעם היחידה שזרקתי עליך משהו וזה פגע.״ ״כי אני פה״ אמרתי בחיוך קטן והרמתי את הבגד מהרצפה, זו חולצה עם כיתוב. ידעתי לקרוא, למדתי עם השנים. כתוב ׳אני שונא הומואים׳. הסתכלתי עליו והרמתי גבה בבלבול, נאנח ומקמט את החולצה. הוא מתלוצץ איתי ? ״מה זה אמור להביע ?״ ״אתה יודע לקרוא ?״ שאל ונראה משועשע מהמצב. ״אני מתכוון, זו באמת חולצה שלך ?״ שאלתי ״קניתי אותה לפני שנה, אחת האהובות עליי.״ אמר. אבל... אני לא מבין ! ״אתה בעצמך- אני מתכוון, הומו זה אוהב את בן מינו, אתה בעצמך כזה. מה זאת אומרת ?״ שאלתי והיה לו חיוך ״אז מה ?״ שאל. ״זה מצחיק״ ״יש לך חולצה אחרת ?״ שאלתי זוקף את גבותיי ״משהו על אהבה ולא שנאה ?״ ״הו כן ! הזכרת לי, יש לי אחת על אהבה.״ אמר והסתובב לארונו, בנתיים פשטתי את החולצה קצת מובך, אבל זה לא בעיה. כולם מתלבשים מול אחד השני. רק שלא יביט בגופי כמו אידיוט. ״הנה.״ הושיט לי חולצה שחורה נוספת עם כיתוב, לקחתי אותה וקראתי את הכיתוב שלה. ׳אני אוהב זין׳. הסתכלתי לעיניו ובלעתי רוק, שניות של שקט. זרקתי עליו את זה ולבשתי את חולצת השנאה, אני כועס עליו. ״אין לך אחת בלי כיתוב ? כמו שאתה לובש ?״ שאלתי והוא היה עסוק בלחפש בגד נוסף. ״לא בשבילך״ אמר. אני רוצה לגרום לו למזל רע כלכך ! שילך יחף וידרך על אבן ! שירצה להכין סלט ולא תהיה עגבנייה במקרר ! שיטייל ג׳וק בחדרו ולא יהיה לו תרסיס נגד ג׳וקים ! ״זה ג׳ינס ישן, לא לבשתי אותו המון זמן, הוא גורם לי להיראות כמו זונה.״ ״א-אז איך זה יגרום לי להיראות ?״ שאלתי וקימטתי את גבותיי בבלבול, הוא חייך והושיט לי, שילב את זרועותיו ועמד ממולי. אני כלכך כועס ! ״תצא...״ מלמלתי ונאנחתי, הוא ישלם על זה. ״אתה מתבייש להתלבש מולי ?״ שאל ״אני לא לובש בוקסר, תצא״ אמרתי והיו שניות שבהה בי, ואז חשתי את לחיי מאדימות כי אני בטוח שהוא דמיין אותי עירום מתחת לפיג׳מה הזו ! ״ת-תצא הארי, קדימה.״ ״מה שתגיד...״ מלמל ויצא מהחדר. פלטתי נשימה והורדתי את המכנס, לובש את הג׳ינס שהיה די צמוד בישבן, אך לא יותר מדי. אני צריך לראות איך אני נראה. יצאתי מהחדר והלכתי מיד לשירותים, יודע שהוא בעקבותיי. עמדתי מול המראה רואה אותי לבוש בשחור ולבי נחת, אני לא רגיל לצבע הזה. ״איך אני נראה ?״ שאלתי את הארי בחוסר ביטחון, הוא נשם עמוק בזמן שבחן אותי ולבי הלם בחוזקה, אני מקווה שטוב. ״מחמיא יותר משמלה.״ אמר. ״לאן אתה רוצה ללכת ?״ ״לבר של רד.״ אמרתי בלי לחשוב או להסס. ״מה עם הפאקינג מעשים טובים ?״ שאל במעט זלזול, די שימח אותי שזה בראש שלו המעשים הטובים, אבל אני חושב שנדחה את זה קצת. אני מוכרח להגיע לבר של רד. ״לא עכשיו. אני רוצה לפגוש את האנשים הטובים בחייך, כמו רד״ אמרתי בחיוך ושהוא הסתכל עליי יותר מדי זמן הסתובבתי לצאת מחדר המקלחת, קצת לחוץ מהמבטים הקצרצרים הללו שהוא נותן. ״אני מקווה שלא יכסחו לך את הצורה בגלל מה שרשום בחולצה״ לפתע אמר מאחורי ולבי נחת. אני פוחד מאלימות. ״אתה תגן עליי ללא אלימות״ אמרתי מסתכל עליו מפוחד והוא משך בכתפיו ״אני לא המלאך השומר שלך, נכון ?״ שאל, פתח את דלת הבית. ״ה-הארי !״ כעסתי ודחפתי אותו מכתפו לפני שיצאתי, שומע את הצחוק החלש שלו. הוא יצא ונעל את הדלת. הלכנו לכיוון הים, זה נחמד כמה קרוב זה לביתו. אני חושב שרד התגורר פה בעבר, הרי זה ביתו של רד. ״מותר לך לשתות ?״ שאל, הסתכלתי עליו וחייכתי, מושך בכתפיי ומרגיש את הכנפיים שבתוך העור שלי. זה הרגיש רע, ידעתי שאוכל לפרוש אותן אך פחדתי מזה, העדפתי להתעלם מהן כרגע. ״לא כתוב על כך בספר החוקים שלי״ אמרתי והוא נראה מבולבל ״יש לכם ספר חוקים ?״ שאל. שאמר לכם הנחתי שהתכוון למלאכים. אני תוהה לעצמי איך הוא מדמיין את כל זה. ״לא. זה בדיחה שחברי לימד אותי בשביל שאתחבר אליך במהירות״ אמרתי, אני כמובן מתלוצץ איתו. ״איזה חבר לעזעזל״ הוא פלט וצמצם את עיניו ״לואי״ השבתי. ״לכולם שם קוראים לואי ?״ שאל ״עוד בדיחה.״ אמרתי והתחלתי לצחוק, אך הוא גלגל את עיניו בחיוך שחשף גומה עמוקה ״נורא מצחיק״ אמר ״אני בטוח שהזרת האבודה שלי הייתה צוחקת על זה״ ״בחייך תפסיק, לא נראה שחייך כלכך גרועים ללא הזרת״ אמרתי, זה המשפט הכי מוזר שאי פעם אמרתי. ״אני זוכר שהיו לי זוג נעליים שלחצו לי על האצבעות, עכשיו ברגל אחת זה פחות לוחץ״ אמר ״אולי אתה צריך להוציא גם את הזרת השנייה״ אמרתי כבדיחה והתחלתי לצחוק ״אני הורג את עצמי...״ ״אני יכול לראות״ נאנח. חצינו את מעבר החצייה והבחנתי בזה שהוא בולע רוק, הוא תמיד נראה לחוץ במעבר החצייה הזו. פה הוא הזה, הוא פחד. ״הולך להיות לנו כיף חיים״ ״אשתכר ואז תעשה איתי מה שתרצה״ אמר בפשטות ובקול חסר רגש, וכלכך השתדלתי להישאר עם חיוך על פניי. לא רציתי אותו שיכור, אני יודע בערך מה זה שיכור ולא כך רציתי. אני רוצה שיעשה מעשים טובים כשהוא פיקח ומודע אליהם. ״לך תזדיין...״ שמעתי מישהו אומר לי בכעס כשעבר אותי. לבי נחת וסיבבתי את מבטי בבלבול ״מדוע הוא אמר את זה ?״ שאלתי את הארי וראיתי שהיה לו חיוך ״החולצה״ אמר, מסתכל לעיניי באותו חיוך. ״הארי, זה כלל לא מצחיק !״ קראתי וסטרתי לפניו והוא לא צפה את זה ״לואי מה לעזעזל...״ פלט וליטף את הלחי שלו, הלכתי בכעס. לא אספר לו עוד בדיחות. פנינו לכיוון הבר, הייתי לחוץ. ״ובכן לואי, לך תזדיין.״ ״הארי !״ כעסתי עליו והידקתי את כפות ידיי ״רד יכול לא לחבב אותך אבל אני בטוח שתשרוד את זה״ אמר ״זה מגוחך... כולם מחבבים אותי.״ אמרתי בביטחון ובחיוך רחב, אני בטוח שאסתדר עם רד. ״אם זה מה שאתה אומר...״ מלמל. נכנסנו לבר והלחץ גבר, לבי הלם בחוזקה בכל צעד ויכולתי לשמוע את נשימותיי. התקדמנו לעבר הבר המלא אנשים שיושבים מסביבו, הבחנתי ברד מטפל באנשים וחייכתי, מחכה שיראה אותי. ״תעשה בינינו היכרות״ ביקשתי מהארי והוא נראה מבולבל אך לקח אותי לתוך הבר, לפתע רד הבחין בו והסתכל עליו בחיוך ״הארי, מה של-״ הוא נקטע כשהסתכל עליי, חייכתי אליו. ״רד, זה לואי״ הארי אמר בפשטות, הושטתי את ידי ללחוץ את ידו של רד והוא לחץ אותה. ״לעזעזל...״ רד פלט. הסתכלתי על הארי ״הוא לא מחבב אותך״ הארי לחש ושתינו יכלנו לשמוע ״תשתוק הארי״ מלמלתי בשקט ובגלגול עיניים ״נעים להכיר אותך, לואי.״ רד אמר, מסתכל לתוך עיניי. בלעתי רוק וחשתי לחוץ מעט, בשם כל הכנפיים המעופפות. ״אני מכין לי משקה״ הארי קרא והלך לקחת בקבוק מסויים מהמדף. ״בוא אציג לך את מחסן היינות שלי-״ ״רד, תפסיק להתלהב מזה, זה לא מעניין אף אחד״ הארי אמר וזה גרם לי לגחך ״למען האמת אשמח״ אמרתי והלכתי אחרי רד למחסן, כשנכנסנו הוא טרק את הדלת ומבטו מיד התחלף למעט כועס, לא הייתי מופתע. ״מה לעזעזל אתה עושה פה לואי ?!״ שאל, הוא זוכר אותי. ״יש לך כנפיים ?!״ ״כן, תירגע״ אמרתי ברוגע והוא נשם עמוק והעביר את ידו במצחו בלחץ ״אתה ידעת שהארי רואה אותי, יכולתי לראות עליך.״ ״כן ידעתי, אבל איך אתה פה ?! למה הוא נתן לך ?״ הוא שאל בתסכול ״אתה לא יכול לעשות את זה. להיות פה בשבילו ואז תצטרך לחזור והוא ישאר לבד״ ״אבל אני תמיד רציתי להיות פה״ אמרתי בתמימות, באמת רציתי. ״מה אם אהיה כמוך ?״ ״אתה לא יכול״ אמר מיד. נשם כמוק והסתכל עליי ״איך הוא ?״ ״הוא בסדר״ אמרתי קודם. ״יש לו מעט קשיים כלכלים, אבל הוא יהיה בסדר״ ״כן אני יודע, אבל אני חייב להשכיר את הדירה בשביל כסף-״ ״רד״ קטעתי אותו ושקיבלתי את תשומת לבו חייכתי. ״ג׳ון יהיה בסדר.״ דמעות עלו לעיניו והוא שיחרר נשימה בזמן שהסיט את מבטו ״מאין לך ?״ שאל בשקט, מסתכל עליי. ״תסמוך עליי, הוא יהיה בסדר״ אמרתי. הוא נשך את שפתיו ומשך אותי לחיבוק, חייכתי נגד כתפו. ״אתה מסריח מאלכוהול...״ ״איזה אידיוט שפך עליי אלכוהול״ אמר וצחק, נראה שמח אך בו זמנית אני בטוח שהוא התקשה להאמין לי. הסתכלתי עליו והנחתי את ידי על כתפו. ״טוב לראות אותך, לואי.״ ״רד ?״ שאלתי, סקרן. ״מי זו היילי ?״ ״היילי ?״ שאל בשקט והסתכל לנקודות באוויר ״אינך זוכר ?״ ״איך אני אמור לזכור ?״ שאלתי. שהארי הזה באותו יום הוא צרח בבר את השם היילי. ״זו אחותו.״ רד השיב. ״תגלה עליו פרטים בעצמך, זה טוב יותר אם הוא יחליט לסמוך עליך.״ ״ועוד משהו״ אמרתי לפני שאצא מפה ״הארי ראה את תצלומי האבטחה שצפית בהם, תצלומים שלו מדבר לאוויר, כלומר אליי. הזזתי גם את הכיסא והתצלומים מראים שזה זז לבד-״ ״כמובן !״ קרא ״אתה היית בלתי נראה לואי, איך לעזעזל נגעת בחפצים ?!״ ״אני יודע שאסור, אבל רציתי להוכיח לו רק״ אמרתי. מרגיש שאני מתנצל על כך. ״הארי ראה את התצלומי אבטחה שלך, אני לא רוצה שידע ש-״ ״ר-רגע... איזה תצלומי אבטחה ?״ הוא קטע אותי ולבי נחת. ״במחשב״ אמרתי בשקט ״היו פתוחים סרטונים מהמצלמת אבטחה של המקום... זה לא שלך ?״ ״מישהו אחר צפה בזה, כי זה בהחלט לא הייתי אני.״ אמר ולבי נחת, עיניי נפערו ונשימתי נעלמה. זה נורא ! ״מה אני אמור ל-״ ״כמה זמן אתה מראה לו את היינות ?״ לפתע שמעתי את הארי ונבהלתי, הסתכלתי עליו מבוהל ופלטתי נשימה, הסתכלתי על רד שחייך והתנהג כאילו הכל בסדר. אז חייכתי, והתנהגתי כך גם. ״אתה צדקת, זה באמת משעמם.״ אמרתי להארי והוא חייך ״בחייך, זה אוסף נדיר של שנים״ רד אמר וזה גרם לי לצחוק, אני תוהה אם זה באמת מעניין אותו. ״הכנתי שתי משקאות״ הארי אמר והרים שתי אצבעות, בלעתי רוק ״אני לא שותה״ אמרתי והוא גיחך ״זה לא בשבילך, זה בשבילי ובשביל רד״ הארי אמר ורד נאנח ״זה בוקר, אני לא אשתה את זה״ רד אמר ולהארי ירד החיוך ״בסדר, לעזעזל. אמצא מישהו שישתה איתי״ הארי אמר ויצא, משאיר אותי לבד עם רד שוב. הסתכלתי על רד קצת מודאג. ״מה העסקה ?״ רד שאל. ״אסור לי להתקרב אליו יותר מדי, לא משהו מעבר לחברות״ אמרתי ורד גיחך ״אתה יודע למה זה מה שהציב״ רד אמר, ואני לא בטוח אם ידעתי. ״אתה תעמוד בזה ?״ ״מה גורם לך לחשוב שלא ?״ שאלתי חזרה. ״אהיה בסדר.״ ״אל תיתן לו להפיל אותך ברשת שלו. אני אוהב את הארי כאילו היה בני, אבל הוא לא טיפוס נאמן.״ רד אמר ולבי נחת, אפילו נצבט. הנהנתי מיד. ״מה לגבי מי שראה את תצלומי האבטחה ? רואים את הארי בבירור מדבר עם אוויר וחפצים מסביבו זזים״ אמרתי במעט לחץ ״בני אדם יחשבו אולי משהו על טבעי, רוח רפאים... אם ישאלו את הארי, זו תהיה בעייתו. מי שזה לא יהיה שצפה בחרא הזה, אסור שידע שזה אתה״ רד אמר והנהנתי פעם אחת. ״צא אליו.״ ״בסדר״ אמרתי. הסתובבתי לצאת מהמחסן ובצד השני של הבר הארי ישב עם בחור והם הרימו את הכוסות באוויר לפני ששתו יחד. איך הוא מצא מישהו כלכך מהר ? הארי הסתכל לעיניי ולבי החסיר פעימה, צעדתי אליו בחיוך קטן. ״מי הזין הזה ?״ הבחור לידו שאל והסתכל על החולצה שלי, עצמתי את עיניי בתסכול. ״אני לא יודע״ הארי אמר בציניות והידק את שפתיו ״אבל אני לא מחבב אותו-״ ״הארי !״ כעסתי והידקתי את כפות ידיי. הוא חוצפן ! נאנחתי. ראיתי את רד יוצא מהמחסן ושולח לעברי מבט לפני שהמשיך לטפל בלקוחות. אני שמח לראות אותו שוב. ״מי הזונה הזו ?״ לפתע מישהו נוסף קרא והסתכל עליי, גם הוא קרא את הכיתוב על החולצה שלי, הסתכלתי על הארי שצחק, למה אינו מגן עליי ?! הייתי צריך ללבוש את חולצת ה׳אני אוהב זין׳.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
