פקחתי את עיניי באיטיות והארי לא היה במיטה, כמו כל בוקר. פיהקתי והתמתחתי, מבחין בארט ששוכב במיטה ליד הרגליים שלי. אתמול לא נתתי להארי לנשק אותי שוב, פחדתי. אני לא יודע למה, הרי אני עדיין פה כך שזה מרגיש לא אסור יותר, אבל פחדתי להיפגע. פחדתי שלנשיקה הזו יש משמעות אחרת עבורו, אז לא הרשיתי לו לנשק אותו, הוא אפילו לא ניסה. עכשיו המצב מבלבל כי אני לא בטוח איפה אנחנו עומדים. התיישבתי ושפשפתי את עיניי, מסתכל על הסדין הכחול שעליו מפוזרות מעט נוצות, כמה לבנות ושחורות- לבי נחת ועיניי נפערו, נוצות שחורות ?! תפסתי אחת וכפות ידיי רעדו, לבי הלם בחוזקה ושפתיי נפערו, מדוע נשרה לי נוצה שחורה ?! מה זה אומר ?! נשמתי בכבדות וקמתי מהמיטה במהירות, רץ לחדר המקלחת ומוריד את החולצה ואז פורש את כנפיי במכה ומרגיש איך הן התפרצו מתוך העור שלי החוצה. הסתכלתי במראה ולבי נחת, היו לי כמה נוצות שחורות. זה לא ייתכן...
״אוי לא...״ פלטתי בשקט וגרוני הצטמק ודמעות עלו לעיניי, נגעתי בנוצות עם כף יד רועדת וכלכך פחדתי, זה בטח לא טוב. התיישבתי על הרצפה עם גבי כנגד הקיר והתנשמתי בכבדות, מה קורה לי ?! מחיתי דמעה אחת שירדה, לעזעזל לואי, תתאפס על עצמך. קמתי נושם עמוק ומסתכל על עצמי במראה, מבוהל.
״אתה בסדר ?״ קפצתי מבהלה מקולו של הארי והסתכלתי עליו, גירדתי בעורף שלי וכף ידי רעדה.
״כ-כן״ פלטתי והוא בחן אותי ואת הכנפיים, מהנהן.
״יש טיפות גשם בחוץ, זה מוזר כי זה אמצע הקיץ״ אמר, בלעתי רוק והידקתי את שפתיי, מסתכל שוב במראה.
״יש לי נוצות שחורות״ פלטתי בקול שקט שכמעט לא נשמע. הסתכלתי עליו דרך המראה והייתי כלכך מבוהל, רציתי לברוח מכאן.
״מה זה אומר ?״ שאל מבולבל, הנדתי בראשי ומשכתי בכתפיי
״אני לא יודע״ אמרתי ויצאתי מחדר המקלחת במהירות, נושם עמוק והולך מצד לצד בלחץ, מקפל את כנפיי פנימה חזרה. ״אני צריך משהו לשתות...״
״משהו כמו אלכוהול ?״ שאל
״מים״ השבתי מיד בלי להסתכל עליו. הוא הלך למטבח הקטן ומזג לי מים, כשהושיט לי שתיתי את תכולת הכוס במהירות, מהדק את כפות ידיי והתיישבתי במיטה עם ראש מושפל. אני לא יכול לדבר עם רד על כך, הוא כועס מספיק.
״אני בטוח שזה כלום״ הארי אמר והתיישב לידי, בלעתי רוק מסתכל לזוג עיניו הירוקות שמצאתי בהן רוגע. הנהנתי באיטיות והסטתי את מבטי ״זה מזכיר לי שפעם מצאתי שיערה לבנה והתחרפנתי״ סיפר וזה גרם לי לצחוק, הסתכלתי עליו בחיוך חש את לבי הולם בחוזקה, זה מעודד למען האמת.
״אני בסדר״ אמרתי בשקט והידקתי את שפתיי, אין לי מושג מה זה אומר.
״נייל התקשר הבוקר, הוא רוצה שנלך איתו מחר לאיזה סיבוב, אני לא בטוח.״ הארי אמר והנהנתי
״אין בעיה״ אמרתי בשקט, נזכר שאני מוכרח להתרכז בהארי. אני רוצה שיתקרב לנייל כפי שהיה פעם, זה יעשה לו רק טוב. אני מוכרח לזכור מהי המטרה שלשמה אני פה.
״בוא נרד לאכול״ אמר וקם מהמיטה, מסתכל עליי בהמתנה וכרגע לא היה לי חשק לאכול דבר. אך קמתי בכל זאת, מנסה להתנהג כאילו הכל בסדר. לקחתי חולצה אחת משקית הקניות של אתמול ולבשתי אותה, נושם עמוק ויוצא אחריו מהחדר. אני חושב שהוא בעצמו נבהל מהנוצות השחורות, הרי הוא הולך מהר ממני כאילו מנסה להתחמק מן הנושא. הוא יודע שזה קשור להסכם, שתינו יודעים.
ואני מפחד.
בלעתי רוק וחשתי את לבי פועם, נשמתי עמוק וחשתי את הלחץ הפועם בגופי, ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר. נכנסנו למעלית וכרגע החשש שלי היה שהבחורה בעלת השיער השחור תיכנס. כשהדלתות נסגרו היה שקט מחריד, הסתכלתי על הארי ונשכתי את שפתי התחתונה, חש את המתח שיש בינינו באוויר. הוא היה עם המבט הקר והמלא מחשבות שלו, המבט שתמיד תהיתי לעצמי על מה הוא חושב באותו רגע.
״לאחר האוכל תעשה איתי סיבוב עם ארט ?״ שאלתי מושך את תשומת לבו, ורק לאחר שניות שהסתכל עליי הוא הנהן. ״לימדתי אותו להתגלגל בדשא, ראית אתמול ?״
״אני כמעט בטוח שהוא פשוט נפל״ הארי אמר גורם לי לגלגל את עיניי, ארט לא נפל, הוא התגלגל בדשא. המעלית נעצרה ויצאנו ממנה, נשמתי לרווחה.
״אני כלכך שמח שהיום לא נתקלנו ב-״ עצרתי את דבריי ולבי נחת כשהבחנתי בבחורה עם השיער השחור עוברת מולנו, בלעתי רוק וקימטתי את גבותיי, אוחז בזרועו של הארי ולוחץ עליה בפחד, היא הסתכלה עליי במבטה הכועס, וכשעברנו מולה התכוונתי לנשום לרווחה אך מעדתי כי היא שמה לי רגל אך התייצבתי במהירות בעזרת זרועו של הארי. הסתכלתי לאחור בכעס והיא הסתכלה עליי בחיוך. ״כלבה״ לחשתי והמשכתי ללכת, ואז שמתי לב שהארי נראה קצת מבולבל. ״מה ?״
״המלאך הרגע קילל ?״ שאל ואז גיחך, כל הנושא הזה עם הבחורה הזו נורא משעשע אותו.
״פעם אמרתי לך איזה מלאך אני ?״ שאלתי בחצי חיוך
״מלאך טוב״ אמר ללא ספק וזה גרם לי לחייך. אמנם אני טוב, אך אני לא נקרא כך.
״ואם אני המלאך הרע ?״ שאלתי אך הוא גלגל את עיניו.
״אתה לא מלאך רע לואי, תאמין לי...״ מלמל.
״אני פשוט מלאך שומר, אני לא מלאך טוב״ אמרתי ״מותר לי לקלל״
״אז תקלל״ אמר בפשטות והסתכל עליי
״אני לא מקלל״ נאנחתי ״נפלט לי כלבה מהכעס, היא מלחיצה אותי״
״אני יכול לראות.״ אמר בגיחוך קל. היא נמצאת בכל מקום ! ״תשלח עליה את ארט״
״ארט המתוק לא תוקפני״ אמרתי בהגנה על ארט.
״אני יכול להפוך אותו לתוקפני״ הארי אמר
״לא״ אמרתי במהירות והוא גלגל את עיניו.
״אתה הורס הכל״ מלמל.
