סידרתי את האמבטיה של חדר בית המלון שהיה מבולגן ממה שזכרתי. הסבונים זרוקים ויש שמפו שמרוח על הקיר, המראה לא נקייה והחלונות עם מעט אבק. זה נורא. כל מספר דקות יצאתי לראות אם הוא התעורר, פחדתי שיתעורר. מה אם הוא לא ישמח לראות אותי ? נשמתי עמוק מדחיק את המחשבה המטופשת הזו ומאלץ את עצמי לחייך. לפתע הרגשתי משהו נוגע ברגלי ונבהלתי אך כששמתי לב שזה היה ארט גיחכתי והתכופפתי ללטף אותו. ״כמה גדלת״ אמרתי בשקט והוא ליקק את ידי, אני זוכר שהיה כלכך קטן ויכולתי להרים אותו. ״אני מקווה שהארי שמר עליך טוב״ קמתי ויצאתי מחדר המקלחת, מסתכל מיד למיטה ולבי נחת כשהארי לא היה שם. הסתכלתי מסביב בלחץ אך קצת נרגעתי כשהבחנתי בו עומד במרפסת ומעשן. הוא לא ראה אותי ? שילבתי את אצבעותיי אחת בשנייה, דלת המרפסת הייתה פתוחה כך שיכולתי פשוט ללכת לעברו, אך הרגשתי שקפאתי. הוא לבש רק בוקסר ושרירי גבו המרשימים בלטו. נשכתי את שפתי התחתונה והשפלתי את מבטי- ״אין לך מה להגיד לי, מלאך ?״ הוא שאל. לבי נחת והסתכלתי עליו מבולבל, הוא סיבב חצי ממבטו והסתכל עליי עם עיניו לפני ששאף מהסיגריה ופלט את העשן לאוויר. שפתיי נפרדו וחשתי לחוץ, הארי... למה הוא לא נראה מופתע או שמח ? ״איך אתה מרגיש ?״ שאלתי לפני הכל, אתמול הוא התעלף כשבאתי אליו, הוא שתה משהו חזק מסתבר. ״לא היית צריך לבוא״ פלט בקולו הקר שגרם ללבי לנחות במכה מייסרת ולחוש כאילו התנפץ למיליון חתיכות, לא הייתי בטוח ששמעתי נכון. הוא הסתובב לעברי וזרק את הסיגריה מהחלון, נראה כועס. ״ה-הארי...״ פלטתי בשקט והוא גלגל את עיניו וצעד פנימה, עוקף אותי וגורם ללבי לנחות. מה הבעיה ? ״הארי-״ ״תשתוק״ הוא קטע אותי והסתכלתי עליו מבוהל, האם הוא בסדר ? מה קרה ?! למה הוא מתנהג כך למען כל הכנפיים המעופפות ?! ״אמרתי לך שלא היית צריך לבוא.״ ״על מה אתה מדבר ?״ קולי יצא שקט ממה שתכננתי, חשתי את האבן שנעמדה בגרוני וחנקה אותי, מדוע הוא מדבר כך ? נשמתי עמוק ונשכתי את שפתיי. ״אתה ביקשת שאחזור-״ ״לא התכוונתי לזה״ אמר מיד והלך ללבוש חולצה אקראית ושחורה, מתעלם ממני. בבקשה שהוא צוחק איתי... למה הוא מתנהג כך ? הוא חיפש משהו בארון שלו ואז עצר ונשם עמוק, סיבב את מבטו אליי אך עיניו לא הביטו בי. עיניו הירוקות שאיבדתי את עצמי בתוכן, הארי... ״אני צריך ללכת, תחזיר את עצמך לשמים או משהו, אין לך מה לעשות כאן.״ ״לאן אתה הולך ?״ שאלתי וצעדתי אליו, אני לא אלך מפה. ״זה לא פאקינג עניינך...״ ירק בשקט ואז שם בושם. ״יש לך דייט ?״ שאלתי והוא גיחך בזלזול, כנראה שלא. ״תסלח לי באמת מר הארי הקשוח-״ ״לואי תסתום את הפה״ הוא קטע את דבריי וזה הכעיס אותי. ״אתה בלתי ייאמן !״ צעקתי והוא הסתכל עליי ופלט נשימה, קפאתי למבט המוכר שלו וכמה שהתגעגעתי. ״רגע אחד אתה קורא לי לחזור לפה ורגע אחרי אתה מתנהג כמו פרחח !״ ״העולם לא פייר, לא כך ?״ שאל בחיוך ציני שרציתי להחטיף לו מכה שיוריד אותו. נשמתי עמוק והלכתי לעבר הארון שלו, דוחף אותו הצידה עם כתפי והוא זז ואני בטוח שהסתכל עליי כועס מהצד, אבל לא משנה כמה הוא ייכעס עליי, הוא לא מתכוון לפגוע בי פיזית. אני יודע זאת. הוצאתי בגדים בשבילי שנראו בעיניי יפים, לאן שהוא לא הולך אני מתכוון לבוא. ״מה אתה עושה ?״ שאל וקירב את מבטו. ״אני בא איתך״ אמרתי והוא נאנח והלך בבית ״אין לך מה לעשות איתי-״ ״אולי אתה קצת בהלם שחזרתי, זה בסדר״ אמרתי בשקט ולפי הנשימה שעצר אני בטוח שרצה לקלל. הסתכלתי עליו עכשיו, הוא נראה מאופק. למה אינו מקלל אותי אם הוא כלכך עצבני ? ״אני לא בשום הלם, אני לא רוצה אותך פה״ אמר בפשטות, אבל לא האמנתי לו. ״למה עשית הסכם חתיכת אידיוט ? לעזעזל למה עשית שוב טעות כזו ?!״ ״הארי תשתוק-״ ״אל תשתיק אותי חתיכת מזדיין. אתה לא שייך לפה, אתה רק מלאך מסכן שלא ראוי לדרוך על הארץ הזו, אין לך מקום פה-״ סטרתי לו. הסתכלתי עליו חש את לבי מתכווץ ובלעתי רוק שצרב בגרוני, הוא הסתכל עליי ונשך את שפתיו, נראה כועס ואהבתי שאגר את זה, הוא לא יכעס עליי. ״אתה אומר לי את מה שרד אמר לך״ אמרתי בפשטות, זכרתי את השיחה שלהם בבר מלפני כמה ימים. ״מופתע ?״ שאלתי וגלגלתי את עיניי לפני שהסתובבתי ופשטתי את החולצה, לובש את החולצה הלבנה שמצאתי בארונו של הארי. זה מהיום שקנינו יחד בגדים. ״איך לעזעזל הוא יודע ?״ הארי שאל בקול רגוע יותר. נאנחתי וגלגלתי את עיניי ״לואי מה לעזעזל קורה כאן ?״ ״אם רד יחליט לספר לך הוא יספר״ אמרתי ושמעתי שחבט במשהו. סיבבתי את מבטי והוא נשען על הקיר והסתכל עליי. התביישתי לפשוט את המכנס מולו, אבל נראה שהוא חיכה לזה כי הוא התבונן בי. נשמתי עמוק חש את לבי הולם חזק, הורדתי את המכנס באיטיות עדיין עם גבי אליו, לקחתי את הג׳ינס השחור ולבשתי. ״למדת ללבוש תחתונים ?״ הוא זרק כהערה וזה גרם לי לחייך. הוא מדבר שוב כמו עצמו שאני מכיר. כמו אידיוט חסר נימוסים וכבוד. ״לומדים את זה בשמים״ אמרתי בציניות ״למה אני מרגיש שאתה לא מרוצה מזה ?״ ״כי אני לא״ אמר בקול צרוד וכה מושך שגרם לי לנשוך את שפתיי ולהשפיל את מבטי, אלוהים הארי... סיבבתי את מבטי אליו והוא התבונן בי, העיניים הירוקות שלו סורקות אותי. בלעתי רוק בלחץ וניסיתי לסגור את הכפתור ללא הצלחה, זה מסובך החלק הזה. ״לעזור לך ?״ לפתע שאל כשראה שאני מתקשה לבצע את הפעולה הזו. ״לא תודה״ כמובן שסירבתי. לא אתן לידיים שלו להתקרב למפשעה שלי. ניסיתי לסגור שוב והכפתור כאב לי באצבע וזה גרם לי לעזוב את זה בכעס. לפתע הוא צעד לעברי ותפס בכפתור, סגר את זה בשנייה בלי יותר מדי משחקים. העליתי את מבטי אליו ולבי החסיר פעימה. הוא יפהיפה. ״לאן אנחנו הולכים הארי ?״ שאלתי. ״יש לי טקס שהוזמנתי אליו״ אמר בפשטות. התבוננתי בו חסר נשימה. שיערו הארוך אסוף ויש שיערה שהשתחררה מהקוקו ונפלה על פניו. הושטתי את ידי להסיט אותה למאחורי אוזנו ואז הסתכלתי עליו בחיוך קטן, משאיר את כף ידי על פניו היפהיפיות ומתבונן בו. חשתי כה חלש מולו, נשכתי את שפתיי ועמדתי על קצות אצבעותיי, מקווה שלא אתחרט על מה שאני מתכוון לעשות. היד שלו אחזה באגני להקריב אותי אליו וגופי נתקף צמרמורת מהמגע הממכר שלו. האף שלו השתפשף בשלי ונשימותיו הרכות היו כנגד שפתיי. ״מלאך מזדיין...״ פלט בכניעה לפני שנישק את שפתיי. קשרתי את זרועותיי מסביב צווארו ונישקתי אותו, חש בלבי הולם בחוזקה ובגופי שנמסר לו כרגע. לפתע הלשון שלו פילסה את דרכה בין שפתיי והוא החליק אותה כנגד שלי לפני שנישק. שפתיו ירדו באיטיות לצוואר שלי ולא הבנתי מדוע, בלעתי רוק חש מרותק לו. לפתע חשתי את שפתיו העדינות משפשפות את צווארי בנקודה שגרמה לי להתפתל בין זרועותיו החזקות, נשכתי את שפתיי כי חשתי מבוייש להשמיע קול מסויים, וכשחשתי את הלשון החמה שלו כנגד עורי נשכתי את שפתיי חזק יותר. למה הוא מתגרה בי כך ?! ״ה-הארי...״ פלטתי חסר אונים, לפתע שפתיו נישקו את הנקודה שגרמה לי לחוש כה חלש, לברכיי לרעוד ולדעתי להשתבש. הוא הרים אותי ששתי רגליי יהיו כרוכות מסביב אגנו והצמיד אותי לקיר, מהר מנשק את הנקודה בצוואר שלי וגורם לי לפלוט נשימה מעונגת לפני שנשכתי חזק את שפתיי שוב, לעולם הוא לא עשה את זה. ״הארי מה...״ נשמתי עוצם את עיניי, מתענג על כך. ״מה אתה עושה ?״ ״אתה המלאך שלי״ לחש לאוזני ונשימותיו גרמו לבטני להתהפך ולגופי לחוש כאילו מתכווץ במכה מענה. ״ואני רוצה שכולם יידעו את זה.״ הסתכלתי לעיניו והוא תפס בסנטר שלי לפני שנישק את שפתיי, ברכות כה נעימה. תחבתי את אצבעותיי לשיערו האסוף וכשעשיתי את הפעולה הזו הוא פילס עם לשונו את הדרך לפי ויצר נשיקה סוערת יותר. לבי הלם בחוזקה ודמי פעם בעורקיי, חשתי את איבר מיני קשה ושנאתי את זה, לא רציתי שיהיה בינינו משהו מיני מדי. הוא ירד עם שפתיו לצוואר שלי ונישק את הנקודה הרגישה שלי שמצא תוך שניות, גורם לי לרעוד בין זרועותיו בחולשה. הרגשתי את שיניו לרגע מסננות את עורי לפני שליקק ונישק ברכות. בלעתי רוק ונשכתי את שפתיי, אלוהים... לפתע עצר ואפיו היה כנגד העור שלי. ״שלא נאחר״ לחש ונישק ברכות לעורי. הוא הוריד אותי מידיו נותן לי לעמוד בכוחות עצמי. חשתי בלחיי כה אדומות ובאיבר מיני עדיין קשה, זה כלכך מביך. הסתכלתי עליו בתמימות והוא התבונן בי מספר שניות, מלקק את שפתיו ואז הסתובב ללכת למראה לסדר מחדש את שיערו. הסתרתי את פניי במבוכה וחייכתי לעצמי, הצצתי החוצה לא רואה אותו עדיין. התרגשתי כמו ילד קטן מכלום, הוא בטח עשה את זה מיליוני פעמים. לבי נחת והתכווץ מהמחשבה הזו. בלעתי רוק, מדחיק את המחשבה המיותרת הזו מראשי. קמתי למראה שהייתה בדלת הארון שמולי ולבי החסיר פעימה כשהבחנתי בסימן האדום בצווארי, א-אלוהים... מה זה ? נגעתי בזה מרגיש עדיין את הרוק של הארי שם. בלעתי רוק במבוכה והסתכלתי על עצמי, זה כלכך בולט ! למה הוא לא הזהיר אותי ?! ״קדימה מלאך״ הוא קרא והלך לעבר הדלת, פותח אותה בשבילי. יצאתי ממנה וששמעתי את הדלת נסגרת הנחתי שהוא מאחוריי. אך לא חיכיתי לו, המשכתי ללכת. ״קצת מפתיע שאתה לא שואל דבר על הטקס״ אמר וזה גרם לי לחייך לעצמי. ״נשמע שאתה ממש רוצה שאשאל״ אמרתי וסיבבתי את מבטי אליו, חסר נשימה שוב. ״לא... פשוט אני לא הייתי הולך לסתם מקום בלי לדעת כלום״ אמר ואני משכתי בכתפיי והסתכלתי לעיניו בחיוך. ״אני סומך עליך, הארי״ אמרתי והבעת פניו לא השתנתה כלכך. ״גם לא הייתי סומך עליי״ אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי, הוא מעצבן. ״אני זה לא אתה״ אמרתי בפשטות. נכנסתי למעלית והוא אחריי, לוחץ על הקומה שאליה רצה להגיע וכשהדלתות נסגרו היה שקט. דממה. הסתכלתי עליו עם עיניי והוא היה עם מבט מרוכז ורציני על נקודה באוויר, הוא כלכך יפה. החולצה שלבש הבליטה את השרירים שלו והמכנס היה מכובד ולא מתאים לו כלל. לפתע הסתכל עליי וקפאתי מזוג עיניו, כמה שנאתי את ההשפעה שלו עליי רק עם מבט. ״אוהב מה שאתה רואה, מלאך ?״ שאל בחצי חיוך מתגרה וזה גרם לי לגלגל את עיניי. ״תשתוק הארי״ צחקקתי ובדיוק המעלית נפתחה ומיהרתי לצאת, חש את פניי מאדימות. נשמתי עמוק וסיבבתי את מבטי אליו, מחכה לו וכשהיה קרוב תפסתי את הזרוע שלו, לא מצפה שיאחוז בי בחזרה כי ידעתי שהוא לא יעשה את זה. ״מה היה ההסכם הפעם ?״ שאל ונשמתי עמוק, אני לא אספר לו. ״זה לא משנה״ אמרתי בחיוך קטן והוא הסתכל עליי מספר שניות ואז הנהן, בלי להתעכב על זה. הוא עצר ממול אופנוע גדול ושחור, נראה קצת מפחיד. הסתכלתי עליו מבולבל ״אחרי שהסתכלנו על האופנוע הזה אפשר להמשיך ללכת ?״ ״לא צפית בי ?״ שאל בגיחוך וליטף את המושב. ״קניתי את האופנוע הזה״ ״מה ?״ שאלתי מבולבל, מתי הוא קנה אותו ? לפתע הוציא מפתח מהכיס ובלעתי רוק מחשש לעלות עליו. ״א-אתה יודע לנהוג באופנוע ?״ ״נראה לך שהייתי קונה אופנוע בלי לדעת לנהוג בו ?״ שאל בחיוך מתחכם. ״אתה עונה לי שאלה בשאלה. אתה יודע לנהוג ?״ שאלתי שוב ״כן לואי״ הוא נאנח והסתכל עליי, הושיט לי קסדה שהייתה מתחת לכיסא האופנוע. ״אני יודע לנהוג בחרא הזה. ״למען האמת אני קצת מפחד״ אמרתי בשקט ונשכתי את שפתיי, מקמט את גבותיי לצדדים ״אולי נקח מונית ?״ ״תסמוך עליי״ הוא הסתכל לעיניי ולבי הלם בחוזקה. נכנעתי לו והנהנתי לאחר מספר שניות. הסתכלתי על האופנוע הזה ובלעתי רוק, רק שלא ייסע מהר. שמתי את הקסדה ואז עליתי איתו לאופנוע, הוא הניע והיה רעש חזק ובלתי נסבל. חיבקתי אותו מאחור ונצמדתי לגבו, מוכן לנסיעה. ״ר-רגע הארי, לאן אנחנו נוסעים ?״ שאלתי ושמעתי שגיחך. ״נזכרת מאוחר מדי לשאול את השאלה הזו״ אמר ואני בטוח לפי איך שקולו נשמע שהוא חייך. ״תחזיק חזק.״ ״אני לא מפחד עד כדי כ-״ צעקתי כשהתחיל לנסוע במהירות ועקף כמה מכוניות בכביש. ״הארי !״ צעקתי ושמעתי את הצחוק שלו, עצמתי את עיניי ונשכתי את שפתיי, מעט מפוחד אך שמח בו זמנית, שמח שאני פה איתו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
