נכנסתי לבר של רד ומיד צעדתי לעבר הדלפק על מנת לקבל משקה. ״תכין לי משהו חזק״ אמרתי לאחד העובדים בזמן שהתיישבתי. כשהתעוררתי יצאתי מהבית למרות שלואי ישן, אני לא חייב לחכות שהוא יבוא איתי לכל מקום, קצת חופש ממנו יעשה לי רק טוב. אני שונא את איך שאני נופל כל פעם מחדש לתחושה הזו שאני מנשק את שפתיו, רוצה אותו כאילו לא זיינתי אף אחד לפני. אני יכול להשיג כל אחד אחר, אני לא צריך מלאך מזדיין. העובד הגיש לי את המשקה ומיד הסתכלתי מסביב, לא רואה פרצוף מוכר. ״רד פה ?״ שאלתי והעובד הניד בראשו לשלילה. נאנחתי ושתיתי לגימה ארוכה שצרבה בגרוני אך הייתה כה טובה. ״הארי ?״ מישהו שאל וזה גרם לי להביט בו. איידן. ״אני רואה שאתה אוהב את הבר הזה״ אמרתי לו ושתיתי עוד לגימה. ״כן, התחברתי למקום״ אמר בזמן שבחן את הבחורות שישבו בצד השני. גלגלתי את עיניי וגירדתי בעורף שלי. ״מה איתך ? הכל בסדר ?״ ״למה אתה שואל ?״ ״שמעתי שהייתה תקרית עם האקדח שקנית ממני״ אמר. הסתכלתי עליו וצמצמתי את עיניי ״לא משהו רציני״ אמרתי בפשטות, לא מתכוון להרחיב על כך. ״העלית את השם שלי שם ?״ שאל וזה גרם לי לגלגל את עיניי אליו. ״לא, אף אחד לא יודע שהאקדח הזה ממך״ אמרתי בפשטות ״אני עדיין מתחרט על זה שלא הספקתי לדפוק לבני זונות האלה כדור בראש״ ״מי ?״ שאל ״אדם וסטיב״ פלטתי ושתיתי מתכולת הכוס. ״מה עצר אותך ?״ שאל ולרגע חשבתי שהוא צוחק, אך הבחנתי בחיוך הרע שהיה לו, והבנתי שהוא רציני. ״מישהו אידיוט...״ אמרתי בגיחוך פשוט. ״נראה שהמישהו האידיוט הזה מכעיס אותך, אני צודק ?״ שאל ״אתה פסיכולוג איידן ?״ שאלתי והוא צחק והשפיל את מבטו ״אני סתם בחור סקרן שאוהב לשמוע רכילות״ השיב. ״כן המישהו האידיוט הזה מכעיס אותי, אבל זה לא לנושא עכשיו״ אמרתי ויכולתי לראות את לואי נכנס הנה. לבי נחת ובלעתי רוק במהירות, משום מה הוא הסתכל עליי ועל איידן עם עיניים פעורות ולאחר מכן צעד אלינו במהירות. ״ב-בוקר טוב״ אמר, גלגלתי את עיניי והתעלמתי, לא ציפיתי שיבוא. ״בוקר טוב״ איידן ענה לו בטון משועשע. ״הארי, אתה מוכן לבוא איתי רגע ל-״ ״לא״ קטעתי אותו והוא נשם עמוק, הסתכלתי עליו מבולבל, למה הוא נראה לחוץ ? ״זה הבחור האידיוט שעליו דיברת ?״ איידן שאל והכעס בער בי, הסתכלתי על איידן בכעס, שלא ידבר אליו כך, בעיקר לא מולו. חתיכת מזדיין. ״תשתוק איידן...״ מלמלתי ושתיתי את כל הכוס עם השתייה המרה שלי. ״אם אתה לא בא, אני אשב פה״ לואי אמר וזה גרם לי להסתכל עליו מבולבל, מה נסגר איתו ? רבנו אתמול, עזבתי אותו במלון לבד הבוקר והוא יושב פה ? אמור לקרות משהו רע ? הסתכלתי עליו ולבי הלם בחוזקה כשעיניו הכחולות הצטלבו עם עיניי, בטני התהפכה ונשימתי נעתקה בגרוני. ״קרה משהו, מלאך ?״ שאלתי בלחש והוא נראה חסר מילים, הוא נשך את שפתיו ונראה מודאג. לעזעזל, מה קרה ? ״שנזמין עוד משקה ?!״ לפתע איידן קרא עם קולו הרועם ומיד הנהנתי, קורא לעובד שיביא לנו משקה נוסף. ״הארי...״ לואי פלט ומיד הסתכלתי עליו, אני בטוח שמשהו קרה. פלטתי אנחה והסתכלתי לרגע על איידן. ״היי... תוכל להשאיר אותנו רגע לבד ?״ שאלתי ואיידן הסתכל על לואי מספר שניות עד שהסתכל עליי והנהן. ״בטח״ פלט וקם מהמקום, הולך לעבר הבחורות בצד השני. הסתכלתי לעיניו של לואי, מרגיש עייף כבר מכל הסיפור איתו. ״אתה מסוגל להבדיל בין הטוב לרע ?״ לפתע שאל. ״מה ?״ צמצמתי עין אחת בבלבול ״אתה מסוגל להבדיל בין הטוב לרע, הארי ?״ שאל שוב בקול חלש ופגיע. ״אני חושב, מה זה השאלה המפגרת הזו ?״ שאלתי בזלזול ״הרע אורב לנו בכל מקום, ואם הרע יתעלה על הטוב אז... הוא ינצח״ אמר ודמעות עלו לעיניו, מ-מה קרה לו ? ״ולפי איך שזה נראה הוא הולך לנצח״ ״לואי מה...״ פלטתי והוא השפיל את מבטו ומשך באפו, לעזעזל ! קמתי מהכיסא והתקרבתי אליו, מלטף את פניו וחש בלבי הולם בחוזקה, הוא הביט בי ובדיוק דמעה זלגה מעיניו ומיהרתי למחות אותה, חש את לבי מתכווץ. ״מלאך, מה הבעיה ?״ ״למה אתה קורא לי אידיוט ?״ שאל וקימט את גבותיו לצדדים ״אתה מכיר אותי הרי, ואם אתה קצת כועס עליי זה לא סיבה להרחיק אותי.״ הוא נשם עמוק ומשך בכתפיו ״אתה שוכח את זה שאני פה בשבילך, לא בשבילי.״ ״לא היית אמור לשמוע את האידיוט-״ ״זה לא אכפת לי״ אמר ונאנח ״אני לא רוצה שנפסיק לדבר כי לא הצלחנו לבנות קשר כלשהוא״ אמר ונשם עמוק, מסיט את מבטו ממני. ״אתה גורם לי להתחרט כל פעם מחדש על זה שבאתי הנה, ואני מאמין בך הארי. אני מאמין שאתה לא שונא אותי כך, שאתה סתם כועס אז זה נפלט לך... אבל אני צריך שתהיה איתי פה, כי אני לבד.״ ״לעזעזל מלאך...״ פלטתי כמעט ללא קול ומחיתי את דמעותיו ״אני פה איתך״ ״אתה לא !״ הוא דחף אותי ולקח נשימה, התבוננתי בו ולא ידעתי מה להגיד. לעזעזל איתו... גירדתי בעורף והסתכלתי מסביב, אין לנו מה לעשות פה. ״אתה רעב, מלאך ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי ואז משך בכתפיו והנהן.
***
המלצרית הגישה לנו את האוכל שלנו ולואי לא חיכה שנייה לפני שאכל מהחביתה שלו. חייכתי והשפלתי את מבטי, הוא אוכל כאילו הרעבתי אותו. ״בתיאבון״ אמרתי בשקט והוא הסתכל עליי בתמימות עם פה מלא באוכל ואמר משהו לא ברור, חייכתי מהנהן בלי לדעת מה אמר. אכלתי מהאוכל שלי, מסתכל עליו מדי פעם ותוהה אם הוא מתכוון לפתח פה שיחה או שהוא רוצה פשוט לשתוק ולאכול. ״אף פעם לא היה לי בן זוג״ לבסוף אמרתי והוא עצר את עצמו מלאכול והסתכל עליי זוקף את גבותיו, חתיכת חסה מציצה לו מצד הפה וזה גרם לי לגחך. ״אה ?״ הוא פלט ולעס את האוכל. ״אני מתכוון זה... זה מה שרצית, שאולי נהיה יחד או חרא כזה״ אמרתי בלי להסתכל עליו, זו שיחה מפגרת. עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה לפני שהסתכלתי עליו. ״אני לא רוצה את זה לואי.״ ״אני יודע״ אמר בשקט ״זה לא... לא בשבילי״ אמרתי, בוחן אותו וחש את לבי הולם, לעזעזל. ״ולא רציתי לפגוע בך-״ ״אתה מתנצל בפניי ?״ לפתע שאל. בלעתי רוק מבולבל, אני מתנצל בפניו ? ״לא יודע״ אמרתי. הסתכלתי על הסימני מציצה הבולטים שהיו לו בצוואר, מעלה בראשי את אמש. כן אני נמשך אליו, לעזעזל, מאוד. אבל לא יותר מזה, לעולם לא יהיה יותר מזה. ״אני לא מצפה ממך להיות הבן זוג שלי״ אמר וניגב את פיו ״אשמח אם סתם תהיה חברי הטוב״ הסתכלתי לעיניו מבולבל, מעלה בראשי את כל הפנטזיות הכי מלוכלכות שיכולות להיות עליו, נשמתי עמוק חש את לבי הולם בחוזקה, לפתע הוא חייך והמשיך לאכול. ״מה חברים טובים עושים ?״ שאלתי מבולבל והוא גלגל את עיניו אליי ״מה אתה ונייל עושים ?״ שאל וזה גרם לי לגחך, החברות שלי עם נייל מסובכת. ״הבנתי אותך״ אמרתי בפשטות, ממשיך לבחון אותו ותוהה לעצמי כמה זמן זה יימשך עד ששתינו נשבור את זה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
