האכלתי את ארט באוכל שמיועד לכלבים, אני כה שמח שיש לי אותו. תמיד רציתי חיית מחמד אך כמלאך זה לא אפשרי. אני יודע כמה לב רחב יש לכלב, זה נחמד. זה יעשה לי את השהות פה טובה יותר. ״לואי !״ שמעתי את הארי צועק ומיד הרמתי את מבטי והסתכלתי מסביב, אני חושב שזה הגיע מהחדר. אני מקווה שהוא לא דרך על הצואה של ארט, בדיוק התכוונתי לנקות את זה ! ״כן ?״ שאלתי בשקט ובתמימות, מקמט את גבותיי ולא הולך אליו, הוא יהרוג אותי עוד. ״תוכל לבוא הנה מלאך ?״ שאל בקול מאופק, אוי לא. הלכתי לחדרו וניסיתי לחייך, הוא הסתכל עליי כועס, נושך את שפתיו חזק ואז עצם את עיניו ונשם עמוק. הסתכלתי למטה וראיתי שכף הרגל שלו בתוך הצואה של ארט, גיכחתי וגירדתי בעורף שלי. ״ל-לפחות זו הרגל בלי הזרת, כך רק ארבע אצבעות התלכלכו ולא חמש-״ ״אני אזיין אותך״ פלט בכעס ומיד הרמתי את ידיי בהגנה ״היי !״ קראתי להרגיע אותו ״אפשר לנקות את זה, תירגע״ ״אני ארגע כשהכלב הזה יהיה מחוץ הבית שלי״ אמר וגלגל את עיניו ואז פלט נשימה וקפץ על רגל אחת ופיניתי לו את הדרך שיוכל לעבור. ״אגב בית... עוד יומיים אני אמור לצאת מהדירה״ ״דיברת על זה עם רד ?״ שאלתי והוא הנהן. הוא נכנס לחדר המקלחת ושם את הרגל בתוך המקלחת ואז פתח את המים, שטף את כף הרגל שלו. אני מקווה שהארי יהיה עצמאי כשיצא מדירתו של רד, הוא צריך. התבוננתי בו וחשתי את לבי הולם בחוזקה, הוא ישן איתי הלילה. בלעתי רוק והשפלתי את מבטי חש את לחיי מאדימות מעט, הוא אמר שילך לאחר שארדם. התעוררתי הבוקר וראיתי אותו מולי, ישן ונראה כה רגוע וטוב. הוא יפהיפה. הסתכלתי עליו בחיוך קטן, נושך את שפתי התחתונה ולפתע הוא השפריץ עליי מים גורם לי להיבהל ״ה-הארי !!!״ שמעתי את הצחוק שלו והוא הוריד את שפורפרת המים והמשיך לנקות את רגלו. ״זה מה שקורה כשאתה מתעסק עם הארי, בן זונה-״ ״הארי !״ כעסתי עליו וחבטתי בכתפו, שלא יקלל אותי ! נשמתי עמוק בכעס, הוא בלתי ייאמן ! תפסתי בבד החולצה הרטובה ונאנחתי, לעזעזל איתו ! ״אין לך עוד פיג׳מות ! למה הגעתי הנה ?״ ״אתה מוזמן להתפשט-״ ״הארי, זה לא מצחיק !״ כעסתי וחשתי את דמי בוער בלחיי, הוא מביך אותי ! ״היית אומר לחבריך המלאכים לשלוח לך ארון בגדים״ אמר, הוא נשמע לגמרי אידיוט. נאנחתי. ליד סל הכביסה המלוכלך יש סל כביסה נקי ובצד מכונת כביסה. סל הכביסה הנקי מלא כי הארי עצלן מכדי לשבת כמה דקות ולקפל את הבגדים, רוב הבגדים בארון שלו פשוט נדחפו לשם בכוח, זה מעצבן. ״תסתובב״ אמרתי והוא הסתכל עליי וזקף את גבותיו ״אתה מתלבש ?״ שאל בחצי חיוך משועשע ״תוריד את החיוך״ גלגלתי את עיניי ״כן, תסתובב״ ״מסתובב...״ מלמל והוסיף סבון לרגל שלו. פשטתי את החולצה שלי והסתכלתי עליו בלחץ, הוא מסוגל להסתובב, הייתי לוקח את הבגדים לחדר ומתלבש שם. ״עדיין לא״ אמרתי מחפש בגדים בכביסה הנקייה, הכל פה שחור ! נאנחתי בשקט, ממשיך לחפש ״עדיין לא״ קראתי, שלא יסתובב. מצאתי ג׳ינס שחור וזה גרם לי להאנח, הוא לא לובש לבן ? לקחתי את הג׳ינס. ״עדיין ל-״ ״לואי אני נשבע שאם לא תשתוק...״ הוא קטע אותי. בסדר בסדר. לקחתי בצבע שחור אך זה היה גופייה, הסגנון של הארי מבעית, הוא נראה מפחיד. הסתכלתי עליו והוא ניגב את רגלו וכיבה את המים, לקחתי חולצה אחרת, בצבע שחור אך רגילה. הורדתי את המכנס הרטוב ממני ולקחתי מגבת מנגב את ידיי ואת רגליי במהירות עד ששמעתי שריקה שגרמה לפניי להאדים במהירות. ״לעזעזל לואי-״ ״הארי !״ צעקתי במבוכה ומיד הסתרתי את גופי עם המגבת, היה לו חיוך והוא קם, אני אהרוג אותו ! ״אמרתי לך עדיין לא !״ ״אתה באמת לא לובש בוקסר ?״ שאל בגיחוך ״התחת שלך-״ ״הארי הפסק !״ עצמתי את עיניי בייאוש, הוא ראה את הישבן שלי. זה כלכך מביך ! ״אתה חסר גבולות !״ ״אני לא מבין על מה אתה מדבר״ צחק ואני עצמתי את עיניי, מסרב להביט בו, זה כלכך מביך. ״אגרום לדברים נוראיים לקרות לך״ אמרתי בשקט, אך כמובן שלא אעשה את זה. חוץ מזה כרגע אני לא יכול. ״אני מצפה לזה בקוצר רוח״ אמר בחיוך ובחן אותי, הסתכלתי למטה לוודא שאני מסתיר את גופי עם המגבת. חשתי חסר נשימה, חש את לבי פועם בחוזקה ולחץ שבוער בגופי, הוא קם ושילב את זרועותיו. ״תצא ותתן לי פרטיות״ ביקשתי ועלה לו חיוך, משהו פה מבדר אותו ואני לא מבין מה ! ״אתה בטוח שתרצה פרטיות או ש-״ ״כן, אני בטוח !״ אמרתי, חש כה נבוך. הוא בטח חושב ממקום אחר מהשכל שלו כרגע, אני בטוח. ״החוצה.״ ״אין בעיה״ הרים את ידיו בכניעה וצעד באיוטיות, וכשהתקרב כך הייתי יותר לחוץ והוא חייך, שעבר אותי לצאת פלטתי נשימה בהקלה אך קפצתי מבהלה כשסטר לאיזור הישבן שלי. ״הארי !״ כעסתי ושמעתי אותו צוחק. אני שמח שכרכתי מסביבי מגבת ! סגרתי את הדלת ופלטתי נשימה, הוא בלתי ייאמן. נשכתי את שפתיי במבוכה, מחייך ומשפיל את מבטי, חש את לבי הולם בחוזקה ובטני שמתכווצת. לבשתי את הג׳ינס השחור ואז צעדתי למראה, לובש את החולצה ומסתכל על עצמי, מבחין בכמה אדומות פניי. אני מקווה שהוא לא שם לב לזה. סידרתי את שיערי ושפתיי החליקו מבין שיניי, נשמתי עמוק, מחייך לעצמי. אני נראה נהדר היום. יצאתי וצעדתי למטבח, ולפי ריח המחניק של הסיגריות, הארי שם. הוא כל בוקר פותח בישיבה במטבח עם סיגריה וצפייה במגרש המשחקים, כשאין ילדים הוא פותח את החלון ומסתכל לשם, כאילו מחכה לאיזה רעש שיטריד אותו ויתן לו סיבה לכעוס סתם ככה. עמדתי בפתח המטבח וצפיתי בו פולט עשן מבין שפתיו, חשתי את בטני מתהפכת ושפתיי נפרדות, הוא לובש רק מכנס אך עדיין לא שם על עצמו חולצה, אפשר לומר שהארי מרגיש ממש בנוח עם גופו. ״תרצה קפה ?״ לפתע שאל אותי ואיבדתי את המילים בשנייה, לא חשבתי ששם לב שאני עומד פה. ״לא תודה״ אמרתי מיד בחיוך קטן ״אשמח אם נצא לאכול ארוחת בוקר״ ״אזמין את טרוי-״ ״בלי טרוי״ אמרתי מיד והוא הסתכל לעיניי, לאחר שניות משך בכתפיו ושאף מהסיגריה. ״רוצה לנסות ?״ שאל וזה גרם לי לגחך ולצעוד אליו, אני רוצה לנסות. אבל פחדתי שלא אוהב את זה או שלא אעשן טוב, אני לא יכול לפגוע בעצמי כרגע בעזרת סיגריה, הגוף שלי לא בדיוק אנושי, אני מתכוון, כשאני פה, אם אני נפגע אני מתרפא מהר יותר מבני אדם. לפתע סימן לי לשבת על ברכיו וזה גרם לי לגחך ״ממש לא״ אמרתי והוא חייך ״בשביל שתהיה קרוב לחלון, אני לא רוצה את הבית שלי מסריח מסיגריות״ אמר, וזה התירוץ הכי עלוב שאי פעם שמעתי. הוא כמעט תמיד מעשן בחלון סגור, ולפי הבלאגן בביתו לא אכפת לו מה יהיה הריח בבית. במיוחד לא אם זה סיגריה. אני לא רוצה להתקרב אליו יותר מדי, ולכן לא אשב על ברכיו. ״איך מעשנים בכלל ?״ שאלתי, הוא החזיק את הסיגריה קרוב לשפתיו ״אתה שואף את זה פנימה״ אמר ואז הניח את זה בין שפתיו הוורדרדות ושאף, לאחר מכן פלט עשן לאוויר וזה גרם לי לחייך ולחוש בלבי שהולם בחוזקה. צעדתי אליו והוא חייך והחזיק את הסיגריה בידו, סימן לי לשבת על ברכיו. גיחכתי וגלגלתי את עיניי מבחין בזה שהוא מחייך. ״אל תנסה דברים״ אמרתי בשקט והתיישבתי על ברכיו, הוא הקריב את הסיגריה לשפתיי ואני התרחקתי ״תתן לי לתפוס אותה.״ ״אם זה מה שאתה רוצה״ אמר, לקחתי את הסיגריה מידו ולבי החסיר פעימה כשהרגשתי שהיד שלו באגני, צמרמורת זחלה בעמוד השדרה שלי ובטני התכווצה בהתרגשות לא מוסברת. אבל העמדתי פנים שלא שמתי לב בכלל. הנחתי את הסיגריה בין שפתיי ושאפתי אך השתעלתי מיד וראיתי שהוא צחק, זה דוחה ! השתעלתי ונשמתי עמוק לאחר מכן, איך הוא לא נחנק מזה ?! ״זו פעם ראשונה שלך, אתה תתרגל״ אמר וזה גרם לי להסתכל עליו ולחוש את לבי הולם בחוזקה. אני יכול גם. הנחתי את הסיגריה שוב בין שפתיי, שואף ממנה עמוק עד ששוב השתעלתי ופלטתי עשן, אני לא יכול. ״קח את זה...״ הושטתי לו את הסיגריה וראיתי שהוא מחייך, הוא הניח אותה בין שפתיו והתבוננתי בו כה מרוכז, לאחר מכן שיחרר את העשן הסמיך על פניי והחזקתי את עצמי לא להשתעל, אך זה היה די דוחה. חייכתי והנחתי את ידי מאחורי כתפיו. ״וככה אתה עושה את זה״ אמר ואני גלגלתי את עיניי, הסתכלתי עליו חש את לבי פועם בחוזקה, חשתי חסר נשימה, התבוננתי בו ואז נשכתי את שפתיי, טובע בזוג עיניו שקרעו אותי לגזרים, חש כה חלש כנגד המבט הקר שלו והמגע הממכר. הוא הרים את מבטי אליו מסנטרי וזה גרם ללבי להחסיר פעימה. ״ל-לא...״ נשמתי בשקט והוא הקריב את מבטו, גורם לבטני להתהפך עשרות פעם וללבי להלום בחוזקה, חשמל בער בעורקיי וחישמל אותי במכה מענה בבית החזה שלי, שפתיי פרודות והשתוקקתי לקבל מעט... הסתכלתי עליו ושמעתי את הנשימה שלקח, ואז אחז בפניי וליטף אותן ברכות, גורם לי לעצום את עיניי בשביל להחזיק את עצמי. ״הארי לא״ ״אתה פוחד ?״ שאל בשקט והסתכלתי לזוג עיניו, מרגיש את אחיזתו ההדוקה באגני, הסתכלתי לעיניו שלשנייה החושך התפוגג מהן ויכולתי להבחין בניצוץ חם שלא ראיתי לעולם, העליתי את ידי לפניו, מלטף עם אגודלי את הלחי שלו וחש חסר נשימה, הוא התקרב אך השפלתי את מבטי, נותן למצחו להיות כנגד שלי ולא יותר מזה. הרגשתי את נשימותיו החמות כנגד שפתיי ובטני התהפכה והתכווצה במכה מענה, שפתיי פעורות ומוכנות למה שלעולם לא יקרה. החלקתי את אצבעותיי לשיערו, נכנע ומסתכל עליו, משתוקק אליו. כל המתח נבנה בינינו, תשוקה שפילחה את איבריי במכה מענה ומענגת, הכל רציתי לשבור בנשיקה אחת קטנה וכה אסורה. וכשהתקרב, מוכן לעשות זאת, הדלת נפתחה וזה גרם לשתינו להתרחק מאחד השני בבהלה. שמעתי את ארט נובח ומיד קמתי מהארי כי הוא התכוון לקום והוא מיהר לדלת, מי זה ? ״מה אתה עושה פה ?!״ שאל, ומיד יצאתי מהמטבח מבחין בטרוי. עצמתי את עיניי בתסכול, מה הוא עושה פה ? האדם האחרון שרציתי לראות. ״לא התגעגעת אליי ?״ טרוי שאל את הארי בגיחוך, לפתע הסתכל עליי ״ומה שלומך לואי ?״ ״בדיוק התכוונו לצאת מהבית״ הארי אמר וגירד בעורפו, הסתכלתי עליו מאחור חש את פעימות לבי המואצות ואת נשימותיי החלשות, הידקתי את כף ידי במעט כעס, כמעט אפשרתי לו לנשק אותי. למה אני כלכך אידיוט ?! ״אתה יכול פשוט לבקש ממני ללכת ואבין, אבל אני צריך טובה ממך״ טרוי אמר והתיישב בספה ״אין לי פרוטה...״ הארי גיחך וטרוי חבט בקיר בכעס, הסתיר את פניו ופלט נשימה ואז קללה שלא איחרה לבוא. ״היי אחי... הכל יהיה בסדר״ הארי אמר בשקט וזה היה כה מוזר, מערכת היחסים שיש להם. זה לא זוגיות, זה לא חברות, זה לא ידידות... אני לא יודע מה זה, אבל אני שונא את זה. ״אני צריך משקה, יש לך משהו במטבח ?״ טרוי שאל וצעד הנה, עוקף אותי ומתנגש עם כתפו בשלי, הוא שונא אותי. אני יכול לשים לב לזה. ״אין לי כלום״ הארי אמר ״נצא לבר ותשתה שם משהו שירגיע אותך, בוא״ ״רד כועס עליי, אתמול שפכתי משקה על טד שהיה שם״ טרוי סיפר וגיחך והארי גם. הארי פתח את הדלת והסתכל עליי מסמן לי לבוא, הסתכלתי עליו חש את לבי מחסיר פעימה. אני מבולבל. יצאתי מביתו אחרי טרוי ואז הארי נעל והתחיל ללכת. ״הבן זונה הזה הופיע שם עם מישהו חדש.״ ״זונות לא נאמנות, טרוי״ הארי אמר ושנאתי שדיבר כך ״הארי״ פלטתי בשקט והוא הסתכל עליי ושפתיו פרודות כאילו מתכוון לומר משהו אך רק פלט נשימה וגלגל את עיניו. ״אז...״ טרוי התחיל והסתכל עליי ואז עלה לשפתיו חיוך משועשע ״אגב זונות...״ אמר וגלגל את עיניו ולבי נחת. ״ה-היי !״ כעסתי ״מה ? לא אמרתי דבר רע עליך״ טרוי אמר והעמיד פני תם. ״הוא הסתכל עליי כשאמר את זה״ אמרתי והצבעתי על טרוי, הארי נאנח ונראה עייף מכדי להתעסק בזה. ״עד מתי הבובה הקטנה שלך מתכוון להישאר ?״ טרוי שאל והתכוון אליי, אני בובה קטנה ? אני רוצה לכסח אותו ! אך אני לא יודע לריב, ואני לא אלים. הסתכלתי על הארי וחיכיתי שיגיב אך לא היה אכפת לו. ״הוא מפריע לך ?״ הארי שאל ״ואם אני מפריע לו, אז ?״ שאלתי מסתכל על הארי שחייך, רציתי לסטור לו. ״שתיכם תשתקו...״ הארי מלמל ונגע בשיערו. ״אתה שותה לואי ?״ טרוי שאל בחיוך, גלגלתי את עיניי ולא התכוונתי לענות לו. הוא מנסה לעשות ממני בדיחה. לפתע הוא התקרב להארי וידו כרוכה מסביבו. שיעזוב את הארי ! במהירות הצטופפתי ביניהם וזה גרם לטרוי להוריד את ידו מהארי. ״למען האמת טרוי לא, אני לא שותה״ אמרתי בחיוך ותפסתי את ידו של הארי שתהיה כרוכה מסביבי, אך קפצתי מבהלה כשלחץ על ישבני, סטרתי לו בחוזקה. ״לעזעזל לואי״ הוא נאנח ואני הלכתי בידיים שלובות ״תכסח אותו הוא הרגע סטר לך״ טרוי אמר ואני גלגלתי את עיניי, למה טרוי בא איתנו ? שימצא לו בחור אחר. הארי טוב וטהור מכדי להתקרב אליו. ״תשתוק טרוי...״ הארי מלמל ״כן תשתוק טרוי״ אמרתי וטרוי נראה כועס ולא מרוצה, זה גרם לי לחייך. הגענו לבר של רד ונכנסנו פנימה, רד הבחין בנו מיד אך עיניו היו בעיקר עליי וזה גרם לי להתרחק מהארי. אך חשתי את לבי נצבט כשנזכרתי שכמעט נתתי לו לנשק אותי. נשכתי את שפתיי וחשתי את לבי הולם בחוזקה רק מלשחזר את הרגע המענה הזה בראשי. ומה אם לא הייתי עוצר בעדו ? ״לעשות לכם משקה בנים ?״ רד שאל בחיוך, הוא נראה שמח היום. ״שתיים חריף ואחד מיץ פטל לילד פה״ טרוי אמר והצביע עליי ואז צחק, התעלמתי ממנו. ״לואי, הוספתי עוד יינות לאוסף, תרצה לראות ?״ רד שאל וגופי מיד נתקף לחץ, אין לדעת על מה הוא רוצה לדבר איתי עכשיו. ״אשמח״ אמרתי וראיתי שהארי מגלגל את עיניו ומתיישב ״זה משעמם״ שמעתי את קולו של הארי בזמן שהלכתי אל רד, נכנסנו למחסן ושרד סגר את הדלת היה שקט, חייכתי בשביל להקל על המתח. ״רד אתה נראה נהדר...״ אמרתי כדי לפתח נושא שיחה ״הרזית ?״ ״אני שוקל אותו הדבר כבר עשרים שנה״ אמר ״ג׳ון בסדר״ ״באמת ?״ מיד חייכתי חיוך רחב וכך גם הוא, הוא נראה כה שמח. חיבקתי אותו מיד ועצמתי את עיניי. ״אני שמח לשמוע.״ ״עשית משהו ?״ שאל ומשכתי בכתפיי בחיוך ״לא משהו שלא הייתי צריך״ אמרתי והוא גיחך ופרע את שיערי שסידרתי הבוקר במטרת להיראות מושך בעיניי הא- ״מה איתך ואיתו ?״ שאל קוטע את מחשבותיי ולבי נחת. ״הכל בסדר...״ הסטתי את מבטי במבוכה ואז הסתכלתי לעיניו של רד שכאילו יכלו להבין הכל רק במבט. ״אני מפשל.״ ״מה עשית ?״ שאל, נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי ״כמעט נתתי לו לנשק אותי״ אמרתי בשקט וצמצמתי את עיניי ״אתה לא תעמוד בהסכם-״ ״אני כן !״ קראתי ״לא אתה לא.״ אמר מיד. למה הוא אומר את זה ? ״מה יקרה אם אפר את ההסכם ?״ שאלתי בשקט והוא הסתכל לצדדים ״רד-״ ״אני לא יודע״ אמר בפשטות והסתכל לעיניי. ״אבל עדיף שלא תפר.״ ״הוא כלכך נחמד בחברתי״ אמרתי במשחכת כתפיים קלה, מסתכל לנקודה באוויר ומחייך. ״הוא מצחיק ואידיוט בו זמנית...״ גיכחתי ושהבחנתי במבטו הקשוח של רד לבי נחת והחיוך ירד, נשכתי את שפתיי וחשתי את לבי מתכווץ. ״אני אוהב להיות בחברתו... מאוד.״ ״זה לא מה שאתה או הוא צריכים-״ ״איך אתה יודע מה אנחנו צריכים ?״ גיחכתי ולקחתי צעד לאחור, הידקתי את כפות ידיי והסטתי את מבטי ״לואי זה לא פאקינג משחק !״ אמר בשקט ובכעס ״אתה יודע עם מי אתה מתעסק פה, נכון ?!״ ״לא אכפת לי-״ ״כדאי שיהיה לך״ קטע אותי ועשה צעד לעברי, אך לא פחדתי ממנו. ״אני לא רוצה להתערב בזה, אבל אני רק רוצה לעזור לך להבין מה אתה צריך לעשות.״ אני לא רוצה להקשיב לו... בלעתי רוק והשפלתי את מבטי, נזכר באותן זוג עיניים ירוקות ומלאות חום שגרמו לי לטלטלת רגשות לא מוסברת, אני נאבד בתוכו ואני אוהב את התחושה הזו, תחושה שלא הכרתי לעולם. תחושה שהשתוקקתי לה בלי לדעת, תחושה שבלעדיה אני כלום. ״יום טוב רד.״ אמרתי בשקט, חסר היגיון. הסתובבתי לצאת ושמעתי את אנחתו ״לואי...״ הוא קרא אך התעלמתי ויצאתי מפה, רואה שהארי עם טרוי, צוחקים על דברים מרושעים בטח. נעמדתי בין שתיהם גורם לשיחה להיעצר וחייכתי בתמימות ״היינות של רד מדהימים״ אמרתי והסתכלתי על הארי שאני בטוח רצה לזרוק עלבון לגבי המשפט הזה, אך שתק ונשאר עם חיוך. ״היינות... אני בטוח שהם לא הסתכלו על יינות-״ ״טרוי, תשתוק״ הארי אמר וגלגל את עיניו. נשמתי עמוק וחייכתי לטרוי, הארי הגן על כבודי. זאת התחלה. ״אני רעב״ אמרתי להארי בשקט והוא הסתכל עליי כמה שניות כאילו חושב על משהו, האם הוא שמע אותי בכלל ? תכננו ללכת לאכול, לא לבוא לבר של רד. ״אני רעב״ אמרתי שוב. ״טוב, חכה רגע״ אמר בשקט והלך לתוך הבר, דיבר עם רד. ״אחרי שלהארי ימאס ממך-״ ״תשתוק טרוי״ קטעתי את דבריו בכעס, לא מוכן להקשיב לדבריו המרושעים כלפיי. אני לא מבין מדוע הוא כלכך שונא אותי... כי הוא מקנא ? אני חושב שהארי דואג לי כי אני בסך הכל המלאך שלו הוא אמור לדאוג, הרי הארי רצה שאהיה פה, כמו בן אדם. אז אני באחריותו בעיניו. ״אל תשתיק אותי, זונה.״ אמר והסתכל עליי במבט מלא שנאה שהיה די מבעית, לבי נחת ולא הוספתי דבר. אולי חששתי קצת, ראיתי אותו ואת הארי בעבר מכים מישהו, ידעתי שהם חסרי מצפון, אני לא יודע... העדפתי לא להתעסק עם טרוי. אך כה כעסתי. הסתכלתי לעיניו וקצת נרתעתי, אני לא זונה. הוא גס רוח. הסתכלתי לעיניו מרגיש את האנרגיה פועמת בגופי ורגע אחרי הוא אחז בראשו ופלט אנקה, הצלחתי להכאיב לו. חייכתי והסתכלתי על הארי, רד הביא לו כסף והארי הודה לו בשקט. אני רוצה שהארי ימצא עבודה. הסתכלתי על טרוי שעדיין אוחז בראשו, קצת מבולבל ״אתה בסדר טרוי ?״ שאלתי בסרקסטיות והוא נראה כועס כלכך, אך הפעם חייכתי. ״מה עשית ?!״ שאל מתנשם, משכתי בכתפיי בתמימות. ״למה אתה חושב שעשיתי את זה ?״ שאלתי וגיחכתי, אך אני חושב שהוא ידע. לא אכפת לי. ״טוב, לקחתי כסף מרד״ הארי לפתע אמר מהצד השני ״אמרתי לו שאעבוד הערב בחינם בשביל זה״ ״בהצלחה״ היה כל מה שחשבתי לומר. קמתי מהכיסא ותפסתי את זרועו של הארי. ״שנצא לאכול ?״ ״טרוי אתה-״ ״הוא לא בא״ קטעתי את הארי במהירות, אני לא רוצה את טרוי איתנו. ״זו לא החלטה שלך אז תשתוק״ הארי אמר ואז גלגל את עיניו לטרוי, לבי נחת ושפתיי נפערו. למה אינו מקשיב לי ?! ״טרוי, אתה בא ?״ ״אשאר פה״ טרוי אמר וחשתי הקלה. מדוע הארי עדיין נמצא בחברתו ? מדוע אינו מבין שזה לא טוב בשבילו ? טרוי השפעה רעה. הסתובבתי ללכת אל הארי אך שמתי לב לזה שהוא עצר, מה עכשיו ? סיבבתי את מבטי וראיתי שאמר משהו לטרוי, לבי התכווץ וחשתי כעס מסויים, בלעתי רוק ונשמתי עמוק. ״הארי״ קראתי והוא הסתכל עליי והנהן לפני שבא. ״תירגע מלאך...״ אמר לי בשקט והמשיך ללכת ואני מיהרתי בעקבותיו, מגלגל את עיניי. ״אני חושב שארוחת הבוקר שלנו תידחה בכמה דקות.״ אמר ועצר ליד היציאה, עומד ומסתכל לכיוון הבר. ״ל-למה ?״ שאלתי מבולבל עד שהבחנתי באדם יושב בבר, נשמתי עמוק והסתכלתי על הארי. ״תניח לו״ ״אני לא עושה כלום״ הארי גיחך והסתכל מסביב ואז הוריד את החיוך, ואיך שעיניו חקרו את האיזור כאילו הוא מוקף אויבים. כמו תמיד. ״הוא לא לבד פה.״ ״הארי״ אחזתי בזרוע שלו והוא מיד הסתכל עליי במבט קר שמעט הרתיע אותי ״תניח לזה.״ ״אל פאקינג תגיד לי מה לעשות...״ מלמל ונשם עמוק. נשכתי את שפתיי ועזבתי את הזרוע שלו, היה מתח באוויר. פחדתי כי היתה לי ההרגשה הזו, ההרגשה שמשהו עומד לקרות. הסתכלתי על טרוי שקם לאדם והארי מסתכל לכיוונם, טרוי חייך בעודו מדבר עם אדם אך לפתע חבט בפניו, זה גרם לנשימה מבוהלת להיפלט מפי. זה לא היה צפוי בעיניי. לפתע שני אנשים מהצד התערבו והכו את טרוי ובלי שהבחנתי בכך הארי הלך אליהם והכה את הבחור שהכה את טרוי. ״ה-הארי, הפסק !״ צעקתי לעברו, אך כל האנשים שהתאספו מסביב כאילו זה הצגה משעשעת היו רועשים ממני. הארי הכה בחור גבוה וכשגרם לו ליפול הסתובב לבחור השני שטרוי תפס את ידיו, בלעתי רוק וחשתי את כפות ידיי רועדות, התחושות הללו... זה מה שבני אדם מרגישים ? פחד. נשימותיי נחנקו ולקחתי צעד לאחור, ולפתע אדם הטיח אגרוף בפניו של הארי ולבי נחת, הסתכלתי מסביב על האנשים שמריעים בחיוך, שיעשו משהו ! הסתכלתי על רד הכועס שהיה בבר והסתכל עליי, מדוע אינו פועל ?! התכוונתי להתקרב והוא מיד סימן לי עם ראשו לא. בלעתי רוק ונשכתי את שפתיי, הסתכלתי על הארי שנאבק באדם אך כשאדם בעט בין רגליו הארי נפל ואז אדם בעט בבטנו גורם לו להתקפל, לבי התכווץ בכאב ועיניי נפערו. ״ל-לא !״ צעקתי ורצתי לשם, דחפתי את אדם וגופי רעד מפחד, אך לא יכולתי להניח לו לפגוע בהארי. אני המלאך השומר שלו ! הבחנתי במבטו של אדם עליי, ואז עלה לפניו חיוך, שהתכוון לצעוד אליי הרגשתי את גופי מתכווץ מפחד אך רד מיד הופיע בינינו ״החוצה !״ רד צעק והצביע ליציאה, קוטע הכל. התנשמתי מסתכל על כולם, אינני מבין... לאף אחד לא אכפת ? ״אמרתי החוצה !״ רד צעק שנית מבהיל אותי. הבחורים שעזרו לאדם יצאו וטרוי יצא אחריהם, אדם הסתכל על רד במשך כמה שניות עד שגלגל את עיניו ויצא. שיחררתי נשימה ומיד ירדתי על ברכיי מסתכל על הארי שהתנשם ונראה כועס, דם נוזל מאפו. הוא בסדר ?! ״אתה חייב לעשות את זה כל פעם ?!״ רד צעק להארי ונבהלתי, הארי לא אשם ! ליטפתי את פניו של הארי ונשכתי את שפתיי, הוא הסתכל לעיניי בחצי חיוך ״אני לא צריך את ההגנה שלך, מלאך.״ אמר בשקט ודמעות עלו לעיניי, אני לא יודע למה. חייכתי ונשכתי את שפתיי מהנהן תוך כדי, חש את פעימות לבי החזקות. ״אתה בסדר ?״ שאלתי מלטף את פניו, הוא התיישב ונראה שכאב לו. אדם בעט בו ללא רחמים. ״חוץ מזה שהוא ריסק לי את הביצים...״ אמר בציניות וזה גרם לי לצחוק בשקט, חשתי את לבי הולם בחוזקה ופרפרים קורעים את בטני, הסתכלתי לעיניו בחיוך קטן והוא התבונן בי כמה שניות מייסרות- ״תתפנה מפה הארי״ רד לפתע אמר ולבי נחת, מדוע הוא מדבר אליו כך ?! הוא לא רואה שהארי נפצע ?! ״תשתוק זקן...״ הארי פלט וקם מהרצפה, הושטתי את ידי לעזור לו אך הוא לא נעזר בי. כשקם הסתכל מסביב ונראה מיד כועס משום מה. ״על מה כולכם מסתכלים ?!״ צעק לאנשים שלאט לאט התפזרו ״בני זונות...״ מלמל וצעד לכיוון השירותים ואני הלכתי בעקבותיו, בלי לחשוב למה, עקבתי אחריו. ״הבטחת לי...״ אמרתי בשקט ושמעתי שנאנח. הוא שוב רב מכות. ״תשכח מההבטחה המזויינת, אמרתי לך שאני לא מקיים שום הבטחות אז אל תצפה ממני.״ אמר בקול קר וכועס. נכנסתי בעקבותיו לשירותים והוא עצר ממול המראה ואז השפיל את מבטו ועצם את עיניו. לבי נחת והסתכלתי עליו בלי לומר דבר, הוא נראה כועס. ״הארי...״ פלטתי והוא הסתכל עליי במבטו הקר שקרע אותי לגזרים, הוא נשך את שפתיו וראיתי שכף ידו מהודקת, מה כלכך מכעיס אותו ? לקחתי נייר וספגתי איתו מים לפני שאחזתי בסנטרו של הארי וניקיתי את הדם שמתחת לאפו, חש את לבי מתכווץ בכאב, איך אנשים מסוגלים להיות כה אכזרים ? משום מה, הוא לא סילק אותי ממנו. חשבתי שלא יתן לי לעזור לו. ״אני לא יכול-״ פלט ומילותיו נעצרו, הוא עצם את עיניו בתסכול וגרם לי להביט בו. הוא לא יכול מה ? ״אני לא יכול להיות חסר אונים ממול מישהו״ ״חסר אונים ?״ שאלתי והוא לא הסתכל עליי ״הבן זונה הזה גרם לי ליפול, לא יכולתי להגן על עצמי ו...״ הוא שוב עצר את דבריו ופלט נשימה בזמן שהידק את שפתיו והסיט את מבטו. ״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי מבולבל ״אני לא בעד אלימות, אבל אתה לגמרי כיסחת את שתי הבחורים האחרים-״ ״הבחורים האחרים לא מעניינים אותי״ מיד אמר בכעס. אז מה הבעיה ? ״מעניין אותי שאדם הצליח לגבור עליי״ ״לא היית מוכן לזה״ אמרתי בשקט והוא לא הסתכל לעיניי, ליטפתי את פניו באיטיות והוא גלגל את עיניו והסיט את מבטו, מתחמק ממני. נשמתי עמוק והורדתי את ידיי, אניח לו כרגע. ״בלתי ייאמן שזה מפריע לך...״ ״מה ?״ שאל וצמצם את עין ימינו ״פשוט... אתה נותן לזה להפריע לך יותר מדי״ אמרתי בשקט ונראה שזה הכעיס אותו. ״אתה לא האדם הכי חזק בעולם הארי, זה לא סוד״ ״אבל אדם המזדיין״ אמר בשקט ״אם לא היה בועט לי בביצים הייתי מכסח אותו״ אמר וחשתי את לחיי מאדימות, בלעתי רוק והשפלתי את מבטי. ״א-אני בטוח...״ אמרתי בשקט וגירדתי בעורפי ״אתה חושב שטרוי רב איתו עכשיו ?״ שאל והסתכל עליי, מאיפה אני אמור לדעת ? ״אני לא יודע.״ אמרתי בפשטות, הרמתי את ידי לפניו והמשכתי לנקות את הדף שהכתים את עורו החלק והרך. הוא גלגל את עיניו בכעס, אך התעלמתי. ״זה כואב ?״ שאלתי והוא לא הסתכל עליי, הייתי בספק אם שמע את שאלתי. בלעתי רוק ולא התכוונתי להציק לו עם זה, זה ברור שהוא די עצבני כרגע. אם כי, אני חושב שהוא נשאר מאופק איתי וזה נחמד.נשמתי עמוק והורדתי את הנייר הספוג בדם, הסתכלתי לעיניו וחשתי את לבי הולם בחוזקה. ״הכל בסדר הארי-״ ״בוא נסתלק מפה״ הוא קטע את דבריי ויצא בלי לחכות לי, אך לא כעסתי. הלכתי בעקבותיו ויצאנו מהבר, בחוץ אדם וטרוי צעקו אחד על השני, חשבתי שהם לא יודעים דבר חוץ מאלימות. כשהארי האט והסתכל עליהם החזקתי את הזרוע שלו ומשכתי אותו שימשיך ללכת. ״אל תתעסק בזה״ אמרתי בשקט והוא נאנח בכעס, למה הוא כלכך קשה ?! ״תקנה לי אוכל״ ״היה עדיף שהיית מלאך מזדיין ובלתי נראה-״ ״הארי״ גלגלתי אליו את עיניי, אך הוא היה כועס מכדי לגחך או להסתכל עליי. הוא היה מרוחק, כאילו הראש שלו במקום אחר והגוף שלו פה. הכל בגלל טרוי. אם טרוי לא היה בא אלינו בבוקר, כך לא היינו הולכים לבר והארי לא היה רב מכות. איך אסיח את דעתו ? אין לי נושא שיחה מרתק שיעניין אותו. ״לגבי היום...״ התחלתי לומר חש את פעימות לבי והלחץ שעובר בגופי. הסתכלתי עליו ועל הדרך שגבותיו מקומטות בכעס. ״אף פעם אל תנסה לנשק אותי.״ אמרתי. הוא הסתכל עליי וחשתי את בטני מתהפכת מזוג עיניו, הוא לא אמר דבר. רק הסתכל עליי. בבקשה שיאמר משהו. בלעתי רוק והסטתי את מבטי, נושך את שפתי התחתונה ולבי מתכווץ, הוא אמור לדעת את זה. גם אני אמור לדעת את זה. ״אל תגיד את זה כאילו לא רצית שאנשק אותך-״ ״אני לא״ אמרתי מיד, משקר לו ולעצמי ומת מבפנים. ״אתה זוכר את ההסכם ?״ ״כן״ גלגל את עיניו בכעס ״אל תתלהב מלאך, זה לא שרציתי כלכך לנשק אותך״ ״הארי...״ פלטתי וחשתי את לבי מתכווץ ״אני יכול לנשק מי שרק ארצה״ אמר והסיט את מבטו ממני. בלעתי רוק שצרב בגרוני, המשפט הזה משפיל, זה כאילו אני אחד מתוך אלפים. אך אינו רואה אדם אחד כמשהו גדול ויפה ? מיוחד ? כל אחד שונה וייחודי. אני מקווה שהבהרתי את עצמי לפחות, כי אני מתכוון לקחת שליטה על המצב הזה שנהרס בהדרגה, כי אם אני לא אעצור את זה, שתינו ניפול.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
