נק׳ מבט הארי:
אכלתי מהספגטי והתבוננתי בלואי שזלל את האוכל במהירות, כה מרוכז. שפתיי נפרדו ונשימתי נקטעה בגרוני, אני לא מפסיק לחשוב על מה שאמר בלילה. בלי סקס ? אף פעם ? אין מצב. אני לא חושב שהוא לא ישכב איתי, אני צריך את זה. התבוננתי בו ונשכתי את שפתי התחתונה, שולח את הרגל שלי ומחליק אותה מתחת לשולחן אל הרגל שלו. הוא לא הגיב יותר מחיוך ביישן וקטן. חייכתי וליקקתי את שפתיי, לעזעזל הוא לוהט.
״טעים לך, מלאך ?״ שאלתי והוא הנהן בזמן שלעס, חייכתי והסטתי את מבטי, חוזר להביט בו וחש את לבי הולם. ״רוצה שאחר כך נלך להשתכר אצל רד או משהו ?״
״לא״ פלט באדישות ״חג המולד מתקרב ואנחנו נחגוג אותו״
״אני לא כלכך מכיר את חג המולד לואי, זו שטות מוחלטת.״ אמרתי ואכלתי מהאוכל שלי
״זה לא !״ הוא התפרץ ״נהיה רק אני ואתה ותקנה לי מתנות-״ הוא עצר ״זאת אומרת, נקנה לאחד השני כמובן.״
״לאחד השני ?״ שאלתי בחצי חיוך והוא חייך אוטומטי
״כן, אקנה לך עם הכסף הדמיוני שלי״ אמר וזה גרם לי לצחוק. יהיה כיף.״
״אני בספק״ פלטתי, מסתכל דרך החלון של המסעדה ורואה שהרחובות כבר מקושטים לגמרי לקראת חג המולד. נשמתי עמוק והשפלתי את מבטי, חש את לבי מתכווץ כשהזיכרון מאותו ערב עולה בראשי.
״סיימתי״ לואי קרא וניגב עם כף ידו את הפה שלו שהיה מלא ברוטב אדום. השארתי כסף על השולחן וקמתי עם לואי יוצא החוצה. ״עשית לארט סיבוב היום ?״
״כן, בבוקר... כלב מזדיין, הוא חושב שהוא עושה לי סיבוב.״ אמרתי ולואי צחק צחוק חלש ועדין. ״מתי אנחנו מחזירים אותו לרחוב ?״
״הארי !״ לואי חבט בכתפי
״מ-מה ?״ גיחכתי ״זה יותר גרוע מהכלב ששמרנו במחסן של רד״
״על איזה כלב שמרנו במחסן של רד ?״ לואי שאל והסתכל עליי כאילו אני אידיוט מוחלט.
״כשהייתי עובד שם, אני וטרוי מצאנו כלב שנרטב מהגשם ו...״ עצרתי לוקח נשימה ומתנעג מהמבט המתרגש שלו וזוג העיניים הנוצצות שבהו בי כרגע. ״שמנו אותו במחסן, טיפלנו בו שם כמה חודשים״
״יש לך לב״ לואי פלט ״איפה הוא עכשיו ?״
״אימצו אותו, אני לא יודע״ משכתי בכתפיי ״התקופה שעבדתי שם הייתה תקופה טובה״ אמרתי בזמן שהעליתי בראשי כמה מהחוויות המצחיקות והמהנות שם.
״כל מסע בחייך ישאר כזיכרון טוב או רע, תחליט באיזה צד לקחת את המסע רק.״ אמר בחיוך קטן וזה גרם לי להתבונן בו מספר שניות תוך כדי שאנחנו הולכים. לפעמים הוא אומר משפטים שנשמעים כאילו והם לא יצאו מהפה שלו.
״כשעבדתי אצל רד זה היה גם טוב וגם רע״ פלטתי והוא הביט בי בסקרנות, נאנחתי ״זה היה אחרי שעזבתי את הבית, היה קשה לא להיזרק לרחוב כמו כלב.״
״מכל ירידה אתה רק תעלה הארי״ הוא אמר בחיוך קטן ומנחם. נשכתי את שפתיי והסטתי את מבטי, מחייך לעצמי.
״לגבי מה ששאלת, הכסף שעבדתי בשבילו הלך ללימודים״ סיפרתי והוא הסתכל עליי מופתע
״אתה ?״ שאל, גיחכתי בזלזול. הוא באמת חושב שיש לי זין ללמוד ?
״להיילי״ אמרתי
״ה-הו״ פלט וטפח על כתפי עם צחקוק ״לא המעטתי בזה שאתה לומד פשוט זה באמת לא נשמע מתאים לך״
״מה שתגיד מלאך״ מלמלתי
״זה מדהים הארי...״ הוא לחש ואני גלגלתי את עיניי ״ומה איתך ?״
״מה איתי ?״ שאלתי בעודי מתבונן בו ומכווץ את עיניי בבלבול
״מתי יצא לך לדאוג לעצמך ולא לאחרים ?״ שאל ולבי החסיר פעימה. אני לא דואג לאחרים, שיסתום את הפה. גלגלתי את עיניי מתעלם מהשאלה הזו.
״זה לא כך...״ מלמלתי בלי להסתכל עליו ״שתינו עזבנו את הבית יחד, לא יכולתי לתת לה להיות כמוני ולבלות את הלילות בברים עם אנשים זרים, ניסיתי לדאוג לה לעתיד טוב משלי.״
״מצפה לך עתיד טוב ומלא הרפתקאות הארי״ לפתע הוא אמר וזה גרם לי לגחך בזלזול
״אתה רואה את העתיד ?״ שאלתי בזלזול ועל פניו היה חיוך קטן ותמים
״אני מרגיש את זה.״ אמר ולבי הלם בחוזקה, הסתכלתי לעיניו הכחולות שהקרינו אושר תמידי ולא הבנתי איך הוא יכול להיות כלכך חיובי כל הזמן. נשכתי את שפתיי והסטתי את מבטי ממנו. ״לאן אנחנו הולכים ?״ שאלתי
״לקנות קישוטי חג מולד !״ לואי קרא ולא כלכך אהבתי את הרעיון, אני לא אוהב את חג המולד הארור. אבל שהסתכלתי על לואי המתרגש לחגוג את החג הזה בפעם הראשונה לא יכולתי לסרב.
