ישבתי באולם הריק מאנשים, רק בשורה הראשונה ישבו ארבע מורים למוזיקה שבחנו כל אחד ולא החמיאו או הראו התלהבות מסויימת. הסתכלתי על מפרק כף היד שלי מדמיין שעון שבו עבר הרבה זמן, קדימה הארי ! הסתכלתי לאחור וזה היה נורא מוזר שאני היחידי שבא הנה. אמנם זה כמו מבחן קבלה לשיעורי המוזיקה האלה, אבל אני כה מתרגש. אני בטוח שהארי יתקבל ! לפתע הוא עלה לבמה ומיד נעמדתי על רגליי בהתלהבות, מוחא כפיים וצועק לעברו.
״קדימה הארי ! תן בכנף !״ צעקתי וזה גרם לי לצחוק, ואז הבחנתי בארבעת המורים שמסתכלים עליי. בלעתי רוק מתאפס על עצמי ומחייך בביישנות, התיישבתי ונשכתי את ציפורניי במתח והם הסתובבו. הארי גלגל את עיניו ואני חייכתי חיוך רחב. הוא לבש את מעיל העור השחור שלו והמגפיים הנמוכים והשחורים, השיער שלו אסוף והוא נראה כה טוב כרגע.
״הארי סטיילס, תראה לנו מה יש בך״ אחד המורים אמר. הארי התיישב בכיסא שמאחורי הפסנתר ולקח נשימה עמוקה, הוא הניח את אצבעותיו על הקלידים ואז עצם את עיניו והחל לנגן. נשכתי את שפתיי במתח, רואה איך הוא נשאב לזה וזה היה פשוט מקסים בעיניי. לבי הלם בחוזקה ודמי פעם בעורקיי, זה היה מרגש. הייתה במוזיקה הזו המון רגשות לא מוסברים.
כשסיים את זה הוא פקח את עיניו והסתכל לארבעת המורים, הם בטח יהיו קרים אליו כפי שהיו כלפי כל אחד אחר שבא הנה.
״ניצור איתך קשר״ אחד מהם אמר וכתב משהו בדף
״אני מאוד מקווה !״ צעקתי לעברם והלכתי אל עבר הבמה, אוחז בידו של הארי שהיה עם חיוך מטופש ולקח אותי למאחורי הבמה, איפה שכולם מתאמנים על היצירה המוזיקלית שהם מתכוונים להציג.
״היית מדהים״ אמרתי והסתכלתי לזוג עיניו הירוקות, חייכתי ועמדתי על קצות אצבעותיי בשביל לנשק ברכות את שפתיו. כששפתינו נפרדו הוא מיד חטף נשיקה נוספת ולבי הלם בחוזקה. חייכתי וליטפתי את פניו.
״אתה רעב ?״ שאל והסתובב ללכת, מיהרתי אליו ואחזתי בזרוע שלו.
״תמיד״ מיד אמרתי בהתלהבות ״מה אנחנו הולכים לאכול ?״
״מה שאתה רק רוצה״ אמר והביט בי בחיוך. יצאנו מהאולפן והרחוב היה נראה מלא חיים ושמחה, זה נראה כמו יום טוב. לפתע ראיתי ילד קטן עם כובע אדום ופונפון לבן בקצה. עצרתי והתבוננתי בו, שפתיי נפרדו.
״הארי... מתי זה חג המולד ?״ שאלתי והוא מיד הסתכל עליי
״למה ?״ צמצם את עיניו וחייכתי לעצמי, מביט מסביב ומחפש עוד סימנים לחג המולד.
״זה היום הולדת שלי״ אמרתי והסתכלתי עליו בחיוך, אך הוא נראה די קשה כרגע.
״אני שונא את היום הזה״ גלגל את עיניו והמשיך ללכת.
״למה ?״ שאלתי והלכתי בעקבותיו
״זה בעוד שבוע אני חושב, אולי קצת יותר.״ אמר, מתעלם משאלתי ולא התכוונתי לשאול שוב כי כנראה שהוא לא רצה לענות. ״אני אף פעם לא חגגתי את החג הזה״
״עד עכשיו״ אמרתי והוא הסתכל עליי כאילו אני מוזר.
״רק שתינו ?״ הוא גלגל את עיניו
״כן !״ קראתי בהתרגשות ״גם אני אף פעם לא חגגתי את החג הזה, רק ראיתי אותו מהצד כמלאך.״ סיפרתי וחיבקתי את הזרוע הרחבה שלו. ״זה יהיה כלכך כיף !״
״אני לא יודע בכלל לחגוג את החרא הזה-״
״פשוט אוכלים ויושבים כל המשפחה, ואל תשכח את המתנות. אני אוהב מתנות״ קרצתי בחיוך רחב.
״בסדר מלאך מה שתגיד״ הוא גלגל את עיניו ״בוא פשוט נשתיק אותך עם קצת אוכל.״
״אני מסכים לזה !״
