ישבתי בתא הקטן על המיטה והסתכלתי מסביב. המקום הזה דוחה ! יש פה אסלה ולא כלכך הבנתי איך הם רוצים שאעשה את צרכיי אם הסוהרים יכולים לראות הכל. בלעתי רוק ונשכבתי במיטה, עוצם את עיניי. אני שמח לפחות שאני בתא הזה לבד ולא עם פושע מפחיד. לכמה זמן אשאר פה ? בלעתי רוק וקמתי מהמיטה, הולך מצד לצד ומבחין בדברי השנאה שכתובים על הקיר. עורי הצטמרר בפחד ולקחתי נשימה עמוקה שתרגיע אותי. אני רוצה לאכול משהו... התקרבתי לסורגים והסתכלתי החוצה, לא רואה סוהר. מה אני אמור לעשות ? רציתי לפרוש את כנפיי ולעוף, אבל אני כלוא ללא חופש. א-איפה הארי ? הוא יבוא. אני יודע שהוא יבוא. חזרתי להתיישב במיטה ובהיתי בקיר למספר שניות, חושב עליו יותר ממה שאני אמור. חושב על החיוך המשכר חושים שלו, הגוף הלוהט שלו, פלטתי נשימה בייאוש ועצמתי את עיניי. אני פה רק כמה שעות ואני כבר מתגעגע אליו. הוא התעצבן מזה שסטיב דיבר עליי מגעיל... אכפת לו. חייכתי ונשכתי את שפתיי, הוא חתיכת פרחח.
״לואי״ קפצתי מבהלה מקולו של השוטר. מיד קמתי מהמיטה והתבוננתי בו פותח את התא. ״ידיים מאחורי הגב-״
״בחייך ג׳רי, הוא לא מזיק״ לפתע הארי אמר ולבי החסיר פעימה. איפה הוא ? התקרבתי ואז הסתכלתי הצידה ועלה לי חיוך כשראיתי אותו. לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה במכה מענגת, נשכתי את שפתיי, תודה לאל.
״תצא, אל תנסה שום דבר״ השוטר אמר ופתח את השער. יצאתי מיד והלכתי במהירות להארי שהיה עם חיוך מטופש.
״זה כלכך סקסי...״ לפתע מלמל ואז נשם עמוק והתחיל ללכת. צחקתי בשקט ודחפתי אותו מכתפו, מה מושך אותו בזה שאני יוצא מתא בית הכלא ? ״אתה יוצא על תנאי״
״מה זה אומר ?״ שאלתי מבולבל, הוא לא הסתכל עליי.
״פשוט אל תעבור על החוק״ אמר
״אתה יודע שלא עשיתי כלום״ אמרתי בקול שקט
״כן, גם אמרתי להם, הם לא מוכנים להקשיב.״ הוא נאנח ואז הלך לעבר השוטרת שבדלפק. ״ג׳ודי, התגעגעת ?״
״לא כלכך״ השוטרת אמרה וקימטה את אפה.
״שקרנית״ הארי אמר וגרם לה לחייך. זה מוזר שהוא מכיר את השוטרים פה, כאילו והוא פה כל הזמן. ״נתראה״
״אני מקווה שלא״ השוטרת אמרה. הלכתי אחרי הארי החוצה וכשיצאנו לחנייה היו המון מכוניות של משטרה ואז האופנוע המפחיד של הארי. נשמתי עמוק והסתכלתי עליו, הוא לא אומר דבר.
״מאיפה האקדח ?״ שאלתי בקול די שקט.
״קניתי מחבר״ לפתע אמר. ממי ? מתי הוא קנה אותו ?
״מה השם של החבר ?״ שאלתי והוא גיחך ועצר ליד האופנוע שלו, מוציא קסדות.
״אתה לא מכיר אותו״ אמר והושיט לי קסדה. שמתי אותה על ראשי ובחנתי אותו, הוא התיישב באופנוע אז עליתי מאחוריו.
״תנסה אותי״ אמרתי. הוא הניע את האופנוע וזה גרם לרעש מחריד, זה היה רועש מדי.
״איידן.״ השיב. לבי נחת ועיניי נפערו, וכשלא הייתי מוכן הוא החל לנסוע.
איידן ?
איך הוא הצליח להתקרב להארי בלי שאבחין בכך ?! נשימותיי נעשו חדות מעט, זה לא טוב. הוא רק גורם להארי לעשות רע. איך לא שמתי לב לזה ?! אני עסוק בלריב איתו כל הזמן ולכעוס עליו במקום לשמור עליו כפי שאני אמור לעשות. נשמתי עמוק וחיבקתי את גופו של הארי מאחור, נשען עם ראשי על גבו ועוצם את עיניי. אשמור עליו, תמיד.
