״ואז הוא לקח אותי לאכול״ סיפרתי לרד בחיוך והוא גלגל את עיניו וניקה את הדלפק ״וכך השלמנו״ ״זה טיפשי״ רד פלט ״מה אתה מתכוון שאתה אומר השלמתם ?״ ״אנחנו חברים טובים, כפי שהוא עם נייל.״ אמרתי בחיוך קטן ורד הסתכל עליי שניות ממושכות. ״מה ?״ ״אז מה זה החרא הזה בצוואר שלך ?״ שאל ״קרצייה מצצה לך את הדם ?״ ״זה...״ לחיי מיד האדימו והסתרתי את זה, בולע רוק ומשפיל את מבטי ״זה לא קשור בכלל, זה מאתמול-״ ״מאתמול שרבתם ?״ קטע אותי. זה לא נשמע בסדר ! ״לא בדיוק״ מלמלתי וגירדתי בעורף שלי. ״לא אתן לו להתקרב אליי כך יותר״ ״זה לא ענייני לואי״ רד אמר ״רק שמור על עצמך״ ״אני שומר״ אמרתי. ״אתה שם לב שאיידן מסתובב פה לעיתים קרובות ?״ ״כן״ רד פלט בפשטות. ״אינך עושה דבר לגבי זה ?״ שאלתי מבולבל ״כשהגעתי הנה כאדם נשבעתי שלא אתערב יותר, השיחות הקטנות איתך על הארי מערבות אותי אבל זה כלום אני בטוח. אם אפנה לאיידן זה יהיה שונה, אני לא מתערב ביניכם.״ סיפר. ״הארי ואיידן הכירו כבר, זה לא טוב״ אמרתי בלחץ ״ממנו הוא קנה את האקדח, מאיפה איידן השיג אקדח ?!״ ״הוא בטח התחבר לאנשים הנכונים.״ רד אמר. ״אני לא יודע איך להרחיק אותו ממנו״ פלטתי בתבוסה ״אני לא יודע איך למשוך את תשומת ליבו של הארי״ ״פשוט תדבר איתו״ רד אמר בפשטות. ״אני לא יכול לספר לו שאיידן הוא המלאך השני והרע שלו, אני לא יכול.״ נאנחתי ״ועכשיו כשהסברתי לו שביני לבינו לא יהיה כלום, הוא לא יתעניין בי כלל.״ ״מה ?״ רד גיחך ״אתה חושב שלא יהיה ביניכם כלום ?״ ״למה נראה שאתה לא חושב כך ?״ שאלתי עם מעט חשש בקולי, היה לו את החיוך הזה, החיוך שהוא יודע משהו אך לא יגיד. ״לא אמרתי את זה״ הוא פלט. סידר את המשקאות במדפים וזה נתו לי להסתכל עליו כמה רגעים מהצד, זה מוזר שהארי היה עובד פה בעבר. ״איך הארי היה כעובד ?״ שאלתי בסקרנות ורד הסתובב עם חיוך ״גרוע, מתעצבן על לקוחות או משתכר עם לקוחות. לא מעט פעמים מצאתי אותו שיכור ומקיא בשירותים״ רד גיחך בסוף המשפט. ״אבל לא פיטרתי אותו״ ״עזרת לו כלכך הרבה״ אמרתי וקימטתי את גבותיי, זה יפה בעיניי ״גם עם הדירה שהוא היה גר בה״ ״כן, הרגשתי שזו עדיין המחוייבות שלי״ אמר. ״הוא שילם לך על הדירה ?״ שאלתי בסקרנות ורד הניד בשלילה. ״אז איפה כל הכסף שהוא עבד עבורו ?״ ״תעלומה״ רד אמר בחצי חייך. ״אני לא יודע עליו כמעט דבר אחרי הכל...״ מלמלתי לעצמי בעיקר, חשבתי שהוא יספר לי הכל כשיכיר אותי טוב יותר, אבל הוא לא מספר דבר. הוא לא מספר מאיפה בא, על חייו. אני מתכוון, איפה המשפחה שלו ? פגשתי רק את אחותו שגם לא נראתה כלכך קרובה אליו. אני רוצה להתקרב אליו יותר. ״איפה הוא ?״ רד שאל והסתכל מסביב ״הוא מסדר כמה דברים בביתנו החדש״ אמרתי בפשטות ושתיתי מכוס המים שרד הביא לי. ״ביתכם החדש ?״ רד צמצם את עיניו ״הוא משכיר דירה ?״ ״אתה לא זוכר שסיפרתי לך על כל הכסף שקיבל ? על זה שכרתו לו את הזרת-״ ״נכון !״ רד התפרץ לדבריי ואז חייך ״איך נתת לו לאבד זרת לעזעזל ?״ ״זה לא אשמתי, הרופאים טעו באדם. אני ידעתי שיצא לו מזה טוב אז לא פעלתי נגד זה.״ אמרתי בפשטות ״אני לא אכרות את הזרת שלי תמורת מיליוני דולר״ אמר בגיחוך מזלזל והלך לסדר את מדף המשקאות. חייכתי לעצמי והשפלתי את מבטי, אני חושב שהזרת האבודה לא מפריעה לו יותר. קפצתי מבהלה כשמישהו הניח את ידו על כתפי. ״מה אתה עושה פה ?״ איידן. לבי נחת ואיבריי התכווצו בפחד מתעתע, הסתכלתי עליו מעט מבועת, האחרון שרציתי לפגוש. ״שותה״ אמרתי. הוא התיישב לידי ובחן את האיזור בחיוכו המתנשא, החיוך הממזרי. ״למה מישהו טהור כמוך צריך לשתות את הזבל הזה ?״ שאל והתכוון לקחת את כוס המים שלי אך מיד סטרתי לידו וחטפתי את הכוס אליי, מסתכל עליו בכעס. ״אל תיכנס לטריטוריה שלי.״ אמרתי בלי להביט בו, אבל הרגשתי את המבט שלו עליי. ״היינו באותה טריטוריה זמן רב עד שחשבתי שזה ירגיש לך טבעי״ אמר ולפי קולו חייך. ״מצטער מר קשוח.״ ״מה אתה בכלל עושה פה ?״ נאנחתי והסתכלתי עליו, הוא לבש ג׳קט והידיים שלו היו בכיסים, החיוך שלו על פניו וזה הרתיח אותי, למה הוא מחייך ?! ״כאב לי לראות אותך יושב לבד״ אמר בציניות. הסתכלתי על רד ונאנחתי, הוא לא יתערב ביני לבין איידן. ״איפה הארי ?״ הסתכלתי עליו ולבי נחת, לאחר ששאל את השאלה הזו החיוך ירד לו ומבטו נעשה רציני ומרתיע. בלעתי רוק ואיבריי התכווצו במכה מתעתעת, הוא אמור לבוא. ״מה אתה רוצה ממנו ?״ שאלתי ושמעו את הפחד בקולי ״אנחנו חברים-״ ״אתה לא חבר של הארי״ אמרתי מיד, מסתכל עליו בכעס ״אל תתקרב אליו.״ ״אני חלק מההסכם הזה״ אמר וחייך בזמן שהסתכל לנקודה לא ברורה ״ואני לא יודע להפסיד.״ ״תמיד יש פעם ראשונה איידן״ אמרתי בקול שקט ״איך אתה חושב שהארי יגיב אם אתקרב עליו ? אם אתן לו מה שאתה לעולם לא תיתן לו ?״ קולו דעך וצמרר את אוזניי, עצמתי את עיניי ובלעתי רוק, מביט בו בכעס. הוא בכלל לא אוהב בנים ! הוא יעשה הכל בשביל לנצח ?! ״הוא לא ירצה תחת שטוח כמו שלך״ אמרתי ובחנתי אותו בזלזול ״למעשה... אתה לא יודע בכלל אם שכבתי איתו או לא, אל תהיה בטוח שאני כלכך טוב איתו״ אמרתי וניסיתי להישמע אמין, פחדתי. פחדתי שהוא יעוור את הארי איכשהוא והארי פשוט יעזוב אותי. לפתע מישהו נעמד בין שתינו ולבי החסיר פעימה, זה היה הארי. הסתכלתי על איידן בכעס, בלעתי רוק ונשמתי עמוק. ״אני רואה שהספקתם להכיר״ הארי אמר, הנהנתי בחיוך קטן ומזוייף. ״רד, תן לי משהו״ הארי קרא והתיישב בין שתינו, פולט נשימה עמוקה בזמן שמביט בנו ואז מחייך. ״מה השקט הזה ?״ ״ל-לא, כלום״ אמרתי וכחכחתי בגרוני משום שיצא לי קול נורא צרוד ולא יציב. ״לא הזמנת אותנו לשתות ?״ איידן שאל והתקרב מעט להארי, לבי נחת ושפתיי נפרדו, הוא אפילו לא נראה אחד שנמשך לבנים, הוא לא יכול לזייף את זה. ״לואי לא שותה ו...״ הארי הסתכל על איידן מספר שניות ואז משך בכתפיו. ״אתה רוצה לשתות ?״ ״אשמח.״ איידן השיב. ״גם אני רוצה !״ קפצתי מיד מושך את תשומת לבו של הארי, מיהרתי לחייך. ״בסדר״ הארי פלט ונראה מבולבל ״רד, שלוש משקאות״ הארי צעק. הוא כזה חצוף לפעמים, מדוע הוא לא נכנס ומכין לעצמו ? רד עסוק ב... בלחפש עיסוק שיגרום לו להתרחק מאיידן אני מניח. רד בא אלינו עם בקבוק אלכוהול ושלוש כוסות, הוא מזג בכולם והושיט לנו, בלי לומר דבר, הלך. ״תודה״ הארי פלט ומבטי מיד עלה לאיידן שהסתכל גם עליי, חייכתי באושר, הארי הודה. ״תודה !״ צעקתי לרד גם, אני כלכך שמח ! ״תירגע מלאך״ הארי גיחך ושתה לגימה, פלט נשימה והניח את הכוס. ״העברתי את האביזרים לבית ובנוסף קניתי מיטה לארט, הוא מתמקם בחדר החדש שלו ברגעים אלה ממש״ הארי סיפר וחיוך נמרח על שפתיי. ״אתה באמת הבאת לו את החדר ?״ קראתי באושר וחיבקתי אותו חזק ״זה כלכך נחמד מצידך !״ ״זה אני, אדם נחמד...״ מלמל. שיחררתי את אחיזתי ממנו והייתי כה שמח, איידן לא יכול להיכנס לתוך זה, אני גר עם הארי, אני כל היום עם הארי, איידן רק זר שהארי רואה מדי פעם. ״אתם גרים יחד ?״ איידן שאל בתמימות, גלגלתי את עיניי ולקחתי את כוס המים שלי לשתות אך כשהטעם המר הכה בבלוטות הטעם שלי לבי נחת ופלטתי מפי את השתייה המרה במהירות, זה דוחה ! חשבתי שזה המים שלי. ״לואי תירגע, אף פעם לא שתית ?״ איידן גיחך. ״תשתוק״ פלטתי ונשמתי עמוק. ״טוב חברים״ איידן אמר והניח את ידו על כתפו של הארי ״אני מוכרח ללכת, אבל נתראה עוד״ אני מקווה שלא, חשבתי לעצמי. לפתע איידן חיבק את הארי ולבי נחת. כשהלך הסתכלתי על הארי בכעס והוא אפילו לא הבחין בזה. כחכחתי בגרוני מושך את תשומת לבו. ״איידן הזה, בטח הולך לאיזה בחורה״ אמרתי, אסור לי לתת להארי לחשוב עליו בדרך מינית כלשהיא. ״זה היה מוזר, על מה דיברתם ששתיכם התנהגתם כלכך מוזר כרגע ?״ שאל ובחן אותי, משכתי בכתפיי בתמימות. ״על מה יש לנו לדבר ?״ שאלתי בחזרה, לא משיב לו. הוא נאנח ושתה את הכוס שלו בבת אחת. איך הוא מסוגל ? זה דוחה. ״בכל אופן...״ הוא העביר נושא ״קניתי פסנתר, משהו צנוע לדירה החדשה.״ ״מ-מה ?״ שאלתי מבולבל ״משהו צנוע ? הארי, משהו צנוע זה אגרטל״ ״אתה יודע שאני אוהב לנגן״ אמר, כאילו מביא לי תירוץ לכך שקנה את זה. ״אני יודע, אבל אתה לא חושב שאתה מבזבז את כספך מהר מדי ?״ שאלתי מביט בזוג עיניו הירוקות בלי לקבל תשובה. פלטתי נשימה רכה והסתכלתי עליו. ״אם תמשיך לבזבז בלי לעבוד מה יהיה בסוף ?״ ״אז מה לעזעזל אני אמור לעשות ?״ שאל בזלזול וגלגל את עיניו ״להיכנס לעסק, להיות שותף, להוציא כסף על מנת לקבל כסף. הארי, תחשוב איך אתה משפר את המצב, גם אם המצב טוב, הוא יכול להיות מצויין״ אמרתי והוא חייך והשפיל את מבטו. מה ? זה משהו שאמרתי ? ״תתחיל לחשוב על זה.״ ״תמיד רציתי לנגן בפסנתר במופעים בעלי קהל רב, זה יכול להיות מדהים, לא ?״ שאל בחיוך וניצוץ בעיניו. לבי הלם בחוזקה וחייכתי אליו, חש את בטני מתכווצת כאגרוף מייסר. זה מדהים כמה תשוקה מוסתרת יש לו לזה, אני אוהב לראות את זה. אני יכול רק לדמיין כמה מדהים יהיה לצפות בו מנגן בבמה וכולם מאזינים לו, נשאר רק לחכות. ״זה יהיה מדהים.״ אמרתי בחיוך. ״זה החלום שלך ?״ הוא גיחך בזלזול וגלגל את עיניו. ״זה החלום של הארי בן השבע עשרה.״ אמר. ״והחלום של הארי בן השבע עשרה הולך להתגשם״ אמרתי בחיוך רך והוא בחן את פניי מספר שניות. ״על פי מה קבעת את זה ?״ שאל. משכתי בכתפיי ״אמונה.״ אמרתי בפשטות, מסתכל לירוק שבעיניו וחש את הנפילה הרכה הזו. ״אני מאמין בך.״ ״תודה, מלאך.״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
