ישבתי בבר של רד, כמובן שרד לא כלכך פנה אליי במילים, רק כמה מבטים פה ושם. אני עדיין תוהה לעצמי איך אני פה והארי לא, הרי זה המקום הקבוע שלו ביום יום. מה הוא עושה ? ועם מי ? נשמתי עמוק חש את לבי מתכווץ, אולי אבקש מרד משקה קטן להסחת דעת. הרמתי את ידי מסמן לרד לבוא והוא גלגל את עיניו וניגש אליי, אני בטוח שהרעיון שחזרתי לא מוצא חן בעיניו, הוא דואג שאכשל. ״כמעט לא זיהיתי אותך בלי הגוש ששוקל שבעים קילו לצידך״ אמר ולקח לי שניות להבין שהתכוון להארי, צחקתי והשפלתי את מבטי, מהדק את שפתיי ואז מסתכל עליו ורואה שיש לו מבט משועשע. ״מה התסכול הזה ?״ ״אני בסדר״ אמרתי בחיוך מאולץ והוא גלגל את עיניו, כאילו יכל לראות את האמת. ״מה הוא עשה ?״ הוא שאל ולא נראה כלכך סקרן לשמוע, אבל הוא רצה. רד כלכך אוהב רכילויות, לא מעט פעמים יצא לי לראות אותו פה מאזין לסיפוריהם של הלקוחות שלו, לא מספר פעמים שמעתי בעצמי. כשאתה מלאך בלתי נראה אין לך הרבה מה לעשות, אז זה מעניין לשמוע למה סוזי ירקה לחבר שלה בפרצוף או למה ורנון זרק את המפתח של הבית שלו לתעלת הביוב. ״הוא פשוט אידיוט״ אמרתי מניד בראשי וחש את לבי מתכווץ ״הוא...״ לא המשכתי. הסתכלתי על רד שצמצם את עיניו והיה בו טיפת כעס. למה ? ״למה אתה כועס עליי, רד ?״ ״כועס ?״ שאל ומשך בכתפיו בזמן שלקח צעד תמים לאחור. ״אני לא יודע אם לקרוא לזה כועס-״ ״רד״ קטעתי אותו והוא נאנח. ״אני לא עשיתי דבר רע״ ״לפעמים אתה תוהה לעצמך מה היה קורה לו דבר אחד לא היה קורה ?״ שאל וזו הייתה נקודה טובה למחשבה. אך לא רציתי לחשוב על זה כרגע, לא היה בי הכוח להיכנס לשיחה עמוקה על החיים שלא באמת שייכים לי כלכך. אני רק מלאך שיכול בכל רגע להיעלם ולהישכח. ״לפעמים...״ מלמלתי. ״אתה המלאך שלו״ אמר בחיוך והניח את ידו על כתפי, גורם לי להיות מופתע. ״אף אחד לא יכל לשמור עליו טוב כמו שאתה שמרת״ ״אתה שמרת עליו טוב יותר״ אמרתי והוא צמצם את עיניו והסתכל עליי ״למה הייתי צריך לבוא אם אתה היית שם ?״ שאל ולבי החסיר פעימה. אני לא מבין... ״ממה כבר יכולתי לשמור עליו שאתה לא יכולת ?״ ״ה-הייתי קטן״ אמרתי מבולבל, לא יכולתי לשמור עליו פעם. ״אבל היית מלאך, וזיהית טוב.״ אמר ואז חייך חיוך שירד בין שנייה, כאילו תמיד היו לו את המשפטים שרצה לומר אך לעולם לא העז. הייתי נואש לשמוע אותם, כי הוא יודע דברים עליי שאני לא יודע, דברים שאני בטוח שארצה לדעת. הוא הוריד את ידו מכתפי והחל לנגב כוסות, אני בטוח סתם בשביל להעסיק את עצמו. הסתכלתי עליו מעט מבוייש. ״ל-לא הייתי צריך להגיע למצב הזה מלכתחילה...״ מלמלתי והידקתי את שפתיי, מקבל את תשומת לבו. ״לא הייתי צריך לנשק אותו.״ כמעט לא הצלחתי להוציא קול, כי לא חשבתי שאגיד את זה. ״למה ?״ רד שאל, כאילו ועד עכשיו הוא לא התנגד לדבר הזה בכל תוקף. ״כי זה הרס הכל״ אמרתי והסטתי את מבטי ממנו ״אני שונה ממנו רד, כלכך שונה...״ ״ובכל זאת אתה היחידי שמצליח לדבר אליו״ אמר וזה גרם לי להסתכל לעיניו מבולבל. על מה הוא מדבר ? ״מה ?״ שאלתי והוא גיחך. ״אינך שם לב לזה לואי ?״ שאל וניקה, כאילו מתעלם ממני. ״הוא לא אדם קל לשיחה, ואתה מדבר אליו, סוטר לו ואפילו זורק לו מילה מכוערת ובכל זאת הוא לא מגיב אליך בתוקפנות או בדרך רעה כלשהיא״ רד אמר. ״למה שיגיב כך ?״ שאלתי מבולבל ״הוא אדם טוב״ ״כי אתה מכיר אותו.״ רד אמר ולבי החסיר פעימה, שיפסיק לדבר כאילו אני משמעותי בעיניו, אני שום דבר בשבילו. ״הארי הכיר אותי כשהיה בן שמונה עשרה, פצוע ולבד, הוא היה במצב הכי גרוע שלו. הייתי שם בשבילו כי הכרתי אותו, הייתי המלאך השומר שלו לפני שבאתי הנה, הרגשתי שעדיין יש לי המחויבות לשמור עליו. ועדיין, כמה שהייתי פה בשבילו ונתתי לו, זה לא מנע ממנו לקלל אותי מדי פעם או להתעצבן עליי.״ גיחכתי והשפלתי את מבטי, כמה מתאים להארי. ״הוא אוהב אותך רד״ אמרתי בחיוך קטן ורד גלגל את עיניו בקשיחות. ״לא אכפת לי״ אמר ״אז מה הוא עשה שגרם לך להיות ככה ?״ ״הוא אידיוט מוחלט״ אמרתי ולרד היה חיוך, כאילו אני תמים מדי כשאני מדבר. אני לא יודע למה. ״הוא מנשק אותי כשאנחנו לבד, הוא צוחק איתי ואני מרגיש הכי טוב בעולם איתו... כאילו הכרתי בי חלק מסויים שלא היה קיים״ אמרתי מבולבל ולא שמתי לב לזה שחייכתי, מיהרתי להוריד את החיוך. ״אבל מבחינתו זה שום דבר, הוא מרשה לעצמו לפלרטט עם בעל הדירה בעזרת מבטו המושך וה-״ ״נדלקת עליו ?״ רד קטע אותי. לבי החסיר פעימה ושפתיי נפרדו, חשתי את פניי מאדימות במהירות ואני נעשה לחוץ. על מה הוא מדבר ? ״לא !״ מיד אמרתי, בולע רוק וניסיתי להתאפס על עצמי. ״בחייך רד ! איזה מן בן אדם ינשק מישהו ואז יפלרטט עם אדם אחר ?״ ״הארי, זה מי״ רד אמר בפשטות ואני זרקתי עליו מפית מקופלת שהייתה לידי. ״תשתוק !״ קראתי ונשמתי עמוק, נמאס לי. ״אם הארי לא נמצא פה איתך אז הוא בטח לא רק פלרטט עם בעל הדירה בעזרת מבטו, הם בטח די עסוקים עכשיו-״ ״רד !״ צעקתי בכעס, מסרב לשמוע ורוצה למות. הוא צוחק לגבי זה, אך אני מרגיש שאני קורס רק מלחשוב על זה. ולמה ? נאנחתי והשפלתי את מבטי, קם מהכיסא ומתכוון לצאת אך עצרתי במקומי כשהבחנתי בו נכנס. לבי הלם בחוזקה ודמי פעם בעורקיי, הסתכלתי על רד שהיה בבר עם חיוך מטופש לפני שפנה ללקוח. הסתכלתי על הארי וחשתי נבוך, אני פשוט עומד ומסתכל עליו. הוא לבש את המעיל עור היוקרתי שהתאים לאופנוע המפחיד שלו, השיער שלו אסוף ברשלנות והיה לו את זוג המגפיים הנמוכים שאהב כלכך. הוא חייך חשף גומות מחמיאות כשנכנס ופנה אליי. ״יש בעיה מלאך ?״ שאל ועקף אותי אל הבר. ניערתי את ראשי והסתובבתי ללכת בעקבותיו. ״איפה היית ?״ שאלתי, כאילו לא ביקרתי איתו בדירה לפני מספר דקות. ״בדרכים״ השיב בפשטות ובחן אותי ״ומה הבעיה שלך ?״ ״מ-מה ?״ שאלתי מבולבל ״למה לא באת איתי ?״ שאל. נשמתי עמוק והתבוננתי בו, הוא גיחך כאילו המצב משעשע אותו, ואז התבוננתי בחיוך המשכר חושים שלו, המהפנט והמושך הזה. השפלתי את מבטי ונשכתי את שפתיי, חש את בטני מתהפכת ולבי הולם בחוזקה. יכולתי לענות תירוץ ופשוט לעשות מה שרציתי, מה שחשבתי שנזקקתי לזה, לנשק את שפתיו הרכות וליפול לתוך התהום שלו עוד יותר. או לחשוב בהיגיון ולגרום לזה להיפסק. ״אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי ובלעתי רוק ״זה לגבי ההסכם ?״ שאל בסקרנות וזה גרם לי לגלגל את עיניי, למי אכפת מההסכם ?! ״לא הארי.״ אמרתי, מסתכל לעיניו ולפתע הוא נשך את האצבע שלו בחצי חיוך ונראה כה מושך. איך הוא תמיד נראה כה טוב ? חשתי את איבריי מתכווצים ולבי מחסיר פעימה, לעזעזל... ״תפסיק עם זה״ ״עם מה ?״ שאל ״תפסיק להתקרב אליי כך״ אמרתי, והייתי מודע לכך שזה נשמע מוזר. ״אני המלאך השומר שלך, אל תנשק אותי יותר.״ ״אל תחמיא לעצמך לואי-״ ״אני רציני״ מיהרתי לומר, כי כבר התחלתי לכעוס על ההתנהגות הזו. ״זה מעולם לא היה אמור לקרות, אני לא רוצה בזה הארי...״ ״אל תעמיד פנים שאתה לא נמשך אליי, הרגשתי את הזין שלך מתקשה כשנישקתי אות-״ סטרתי לו בחוזקה גורם לכל המבט שלו לזוז הצידה. בלעתי רוק, לבי הלם בחוזקה ולאחר שניות הוא הסתכל עליי עם המבט הקר והכועס שלו, המבט שגרם לי ליפול מרגליי ולהיכנע לו, וכמה שזה מבט מרושע וכועס, אהבתי את המבט הזה. ״אל תדבר אליי כך״ אמרתי והוא פלט נשימה והסתכל עליי מספר שניות, נראה כלכך מאופק. אלוהים כמה שאהבתי את זה... לעמוד כך מולו ולא לקבל ממנו שום דבר רע, לראות כמה מאופק הוא כאילו הוא עומד להתפוצץ אך בכל זאת הוא מחזיק את עצמו. אני רוצה להגיע לקצה שלו, אני רוצה לראות אם הוא יכנע לעצמו. ״זה היה טעות להתחיל עם כל זה.״ ״אתה מספר לי...״ מלמל ולקח נשימה לפני ששתה חצי כוס שהייתה בדלפק, כוס של בחור זר אני מניח. אלוהים, הארי. ״אז אם אתה תוהה למה הלכתי בלעדיך זה כי הייתי צריך לחשוב על זה, וקיבלתי החלטה״ אמרתי והוא גיחך וקם. מה מצחיק אותו ? ״אם אתה תוהה למה אני איחרתי...״ אמר, לא הסתכל עליי וליקק את שפתיו לפני שעיניו נפגשו בשלי. ״ביקשתי ממקס לראות את חדר השינה מקרוב יותר. המשך יום טוב, מלאך״ הוא אמר ויצא מהבר. עמדתי קפוא וחסר מילים. לא... לבי נחת ודמעות עלו לעיניי בין שניות, נשימותיי רעדו והגרון שלי הצטמק. הוא צוחק איתי ?! לא ! זרקתי את הכוס ופלטתי שאגה כועסת והתבוננתי בה כשהיא התנפצה. ״לואי !״ שמעתי את רד הכועס אך התעלמתי, מוחה את הדמעה ומתחנן בפני הראש שלי לא לחשוב על כך, לא לחשוב על המראה של הארי עם מקס בחדר השינה הגדול שלו. הוא משקר, הוא חייב לשקר. אבל למה ?! יצאתי מהבר והחזה שלי רעד, נשמתי עמוק בכדי להתאפס על עצמי ולהפסיק את הדמעות המטופשות הללו. הרגשתי יד על כתפי וזה גרם לי להסתכל לאחור ולעיניי להיפרע, מה הוא עושה פה ? ״איידן״ פלטתי והוא חייך. הוא נראה כלכך שונה עם בגדיהם של בני האדם, אני בטוח שזה מה שחשב עליי בהתחלה. ״אני יכול להתרגל לכל העניין הזה״ אמר בחיוך שגרם לי לכעוס, שיניח לי כרגע. ״מה מצער אותך ?״ שאל. ״תניח לי״ ירקתי בכעס והתכוונתי לעבור אך הוא אחז בזרוע שלי והסתכל לתוך עיניי. ״משהו גורם לי לחשוב שאתה לא מצליח בהסכם״ אמר בחצי חיוך ״עבר בקושי שבוע״ אמרתי והורדתי את ידו ממני. ״והפעם הבאה שתרים אליי יד אתה תצטער על זה״ ״מאיפה למדת את המשפט הזה ?״ הוא צחק וזה גרם לראשי לקדוח בכעס ״מהבחור הטוב לב שלך ?״ ״אל תדבר על הארי.״ אמרתי בכעס והידקתי את כפות ידיי. הוא חייך וזה גרם לי לכעוס כלכך, הרגשתי כלכך חלש ופגיע, הרגשתי שאני הולך להפסיד. ״בהצלחה.״ איידן מלמל והלך, מותיר אותי לבד. משכתי באפי והסתכלתי עליו עוזב, מה אעשה ? אני לא רוצה להתקרב להארי עכשיו, הכל חוץ מזה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
