ראשי מעורפל ולבי דוהר בבית החזה שלי, הרגשתי סחרחורת. פקחתי את עיניי ולבי נחת כששמתי לב שאני בחלל לבן וריק.
״הלו ?!״ קראתי במעט לחץ, מתנשם ומסתכל מסביבי, אך אין דבר. איפה אני לעזעזל ?! צעדתי בלי לדעת לאן, בלי לדעת למה. ״יש פה מישהו ?!״ צעקתי.
״הארי.״ שמעתי את הקול העדין והמוכר שגרם ללבי להחסיר פעימה ולגופי לקפוא במקומו. פלטתי נשימה וסיבבתי את מבטי, מביט בו והוא היה יפהיפה. לואי. בטני התהפכה ונשימתי נקטעה בגרוני, הוא חייך בתמימות. הסתובבתי ללכת אליו ופלטתי אנחה כבדה שישבה בבית החזה שלי, עצרתי בדיוק מולו חסר מילים. שפתיי פעורות ובלעתי את מילותיי, לא ידעתי מה להגיד. ״איך אתה מרגיש ?״
״איפה אני ?״ שאלתי בלי להשיב לשאלתו, הוא חייך.
״אין למקום הזה שם-״
״אל תשחק בפאקינג ראש שלי, לואי״ אמרתי בטיפת כעס והוא נראה כה רגוע, נשמתי עמוק ואחזתי בראשי, מסתכל מסביב והכל היה לבן. לא הייתה דלת יציאה, לא היה אף אחד אחר.
״אנחנו מבצעים עסקה.״ אמר בשקט ולבי החסיר פעימה, אז זה מה שהחרא הזה ?
״איפה הבחור חסר השם המזד-״
״תשמור על השפה״ מיד קטע אותי בטיפת כעס, לעזעזל. הסתכלתי מסביב שוב ושוב, מרגיש את לבי דוהר בבית החזה שלי, לא רציתי להישאר פה.
״זה לא היה אמור לקרות״ לפתע שמעתי קול זר שלעולם לא שמעתי, לבי נחת ופערתי את עיניי לעבר הבחור שצעד אלינו בראש מושפל, בלעתי רוק בלחץ והידקתי את לסתי ואת כפות ידיי. ״אתה מפחד, הארי ?״
״לא.״ אמרתי בפשטות, אך לא הייתי בטוח. כשהרים את מבטו לבי נחת כשהבחנתי בזה שאין לו פרצוף, ניסיתי להישאר רגוע, לעזעזל, כפות ידיי רעדו מעט. נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי, מרגיש את הלחץ התוקף את גופי ללא מנוח, עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק.
״איך אתה מסוגל לראות אותו ?״ הוא שאל, ואני מניח שהתכוון ללואי.
״יש לי עיניים-״
״הארי״ לואי קטע אותי, הסתכלתי עליו בחיוך קטן והוא גלגל את עיניו. ״אנחנו לא יודעים.״
״זה לא היה אמור לקרות-״
״אולי זה קרה מסיבה מסויימת״ לואי אמר מיד, מתעקש. ״אני מאמין בזה, אני מאמין שהוא מסוגל לראות אותי בשביל שאוכל לעזור לו.״
לעזור לו ?״ הבחור חסר הפרצוף והשם שאל ואז הפנה את מבטו אליי, והתבוננתי בו. הוא רואה אותי ? ״הוא עזר לך, הארי ?״
״כ-כן״ גמגמתי כמו אידיוט ״כן, הוא עזר.״
״אתה אמרת שהוא לעולם לא ישתנה״ לואי הטיח בבחור שמולנו ומיד קימטתי את גבותיי, מה לעזעזל הוא אמר ?! ״אבל הבט בו, הוא כמו אדם שונה לגמרי.״
״תבורך, לואי״ אמרתי בציניות ולואי נתן לי מבט כועס, מסמן לי להפסיק עם זה.
״מה אתה רוצה ?״ הבחור שאל, לואי נשם עמוק.
״אני רוצה לרדת לכדור הארץ, להיות כמו אדם-״
״רק מלאך אחד עשה את זה״ הבחור אמר מיד, קוטע את לואי. ״אני לא בטוח שאתה מוכן לזה״
״כמובן שאני מוכן״ לואי אמר מיד, לא מוכן לוותר. ״למדתי אותם כל חיי, אני מכיר את בני האדם, אני יודע איך זה לחיות כאחד״
״זה שונה !״ הבחור הרים את קולו ״אתה תרגיש שונה, תהיה רעב ותהיה עייף״
״אני לא מכיר את זה אבל אני בטוח שזה לא יהיה בעיה עבורי״ לואי אמר ושילב את אצבעותיו אחת בתוך השנייה כנגד בית החזה שלו.
״אתה מחבב אותו ?״ לפתע הבחור שאל והסתכלתי על לואי בזמן שגם הסתכל עליי, לבי הלם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני, הוא מיד הסיט את מבטו ונשך את שפתיו
״אני מאמין בו.״ אמר. פלטתי נשימה קטנה ״זה יהיה הרבה יותר קל עבורי אם אהיה איתו ואעזור לו״
״זו העסקה״ לפתע הבחור אמר וזה גרם לי להיות יותר קשוב. ״אסור לכם להתקרב יותר מדי.״
״מה הכוונה בלהתקרב יותר מדי ?״ שאלתי מבולבל
״אסור לכם להתקרב בדרך שונה מחברות, לא להתנשק, או משהו קרוב לזה. מערכת היחסים שלכם תהיה חברות תמימה בלבד. המטרה בכל העניין זה לתת ללואי לעזור לך, ולא להיקשר אליו בדרך שונה.״ אמר, גיחכתי בזלזול, זה הבעיה ? ״ואם לא תעמדו בזה, לואי חוזר.״
״קלי קלות״ אמרתי בפשטות
״כן, בהחלט״ לואי הנהן. הבחור הסתכל על שתינו ואז הנהן פעם אחת.
״לבני האדם קשה לעמוד בפני המלאכים״ הבחור אמר וזה גרם לי להסתכל על לואי. בלעתי רוק ולבי הלם בחוזקה, הוא נשך את שפתו התחתונה בתמימות ואז היה לו חיוך מהפנט-
