ישבתי בבר עם טרוי, מקשיב לזיוני השכל שלו על הרווח שהשיגו עם העוגה. העוגה כמובן הייתה עם סם, הטיפשים האלה יעשו הכל תמורת כסף. בזמן שטרוי דיבר, תשומת לבי הוסטה רוב הפעמים ללואי שעמד בינינו, זה מטורף שרק אני מסוגל לראות אותו, ושוב אותם השאלות, מה אם זה לא אמיתי ? אבל זה אמיתי. ״הוא לא חבר שלך...״ לואי מלמל והסתכל על טרוי המולהב. ״תשתוק״ פלטתי ״אל תשתיק אותי !״ טרוי קרא, בטוח שדיברתי אליו. ״בכל מקרה אז טד הבין שמכרנו עוגה עם סמים, הוא כעס עליי. שילך להזדיין...״ ״הזוגיות שלכם פורחת״ אמרתי ״הוא מנסה לגרום לך לקנא״ לואי לחש, בלעתי רוק והסתכלתי על טרוי מבולבל ״למה ?״ שאלתי בשקט ״כי זה סמים הארי״ טרוי אמר כמובן מאליו ״הוא מחבב אותך. אתה רע בעיניו והוא אוהב לעשות מעשים רעים ולהרגיש בסכנה, הוא מחפש אקשן בחייו.״ לואי השיב. הסתכלתי עליו חש את לבי הולם בחוזקה ״אבל אנחנו נעבור את זה אני חושב, אחרי הכל הזין הזה התעורר לצידי הבוקר כמו כלבה״ טרוי אמר. גיחכתי ולואי נתן לי מבט נוזף. הו לעזעזל, מה עכשיו ? אסור לי לצחוק ממשפט גס ? ״גם אתה התעוררת הבוקר לצידי כמו כלבה״ אמרתי ללואי בשקט והוא נראה כועס ״אל תדבר כלפיי כך״ אמר, חייכתי לעצמי וגלגלתי את עיניי ״וחוץ מזה אני לא ישן. ולידיעתך, עלתה עליך נמלה בלילה, קבל את זה !״ ״איך אשרוד את זה לעזעזל ?״ פלטתי בציניות והוא חייך, גורם לי לחוש בקריסה המייסרת ולבי פעם בחוזקה, נשכתי את שפתי התחתונה חזק והסטתי את מבטי ממנו. ״איך תשרוד מה ?״ טרוי שאל, מעיר אותי למציאות המאכזבת. ״תפסיק להיות מוזר״ ״בוא נצא לשאוף אוויר...״ מלמלתי וקמתי ממקומי ״ראית במקרה את אדם כשבאת לפה ?״ שאל מאחוריי, יצאנו מהמקום והשמש החמה סינוורה אותי ״הוא לא עונה לי לטלפונים״ ״אמרתי לך לא לעשות איתו עסקים״ אמרתי, עייף מכדי להסביר לו כמה הוא אידיוט. ״המזדיין הזה...״ טרוי פלט וניסה להתקשר שוב. סיבבתי את מבטי רואה את לואי צועד מאחורינו, הכנפיים שלו גדולות, זה מטורף איך זה נראה. ״״תיזהר, עמוד״ לואי אמר וזה גרם לי להסתכל קדימה ולהבחין בעמוד שכמעט התנגשתי בו, עצרתי את עצמי מלצחוק כמו אידיוט. ״עדיין לא עונה !״ טרוי קרא ושהבחין בחיוך שלו הוא הסתכל עליי מבולבל ״מה ?״ שאל ״כלום״ השבתי, נושך את שפתיי ״זה מצחיק, אנשים חושבים שהשתגעת״ לואי אמר לצידי ואני חייכתי אליו ״מבחינתם אתה בוהה באוויר ומחייך ללא סיבה״ ״אנשים יכולים ללכת להזדיין...״ מלמלתי, טובע בעיניו הכחולות. הוא חייך וקפאתי מהמבט התם הזה, וכמה שהוא היה מעצבן לפעמים, לא שנאתי את זה שהוא נמצא. ״תגיד, לא אמרת שתעבוד אצל רד ?״ טרוי שאל לפתע ״אני הורס לו את הבר מסתבר אז אני לא חושב״ אמרתי, מסתכל על לואי שוב ״בעוד כמה שניות נחש יכיש אותך״ לפתע אמר ולבי נחת, אני שונא שהוא אומר דברים כאלה בהפתעה. ״תתרחקו מהשיחים״ המשכנו ללכת ומשכתי את טרוי לצד הנגדי של השיחים, מרגיש את לבי פועם בחוזקה. אנחנו במדרכה שמעל חוף הים, תמיד יש פה אווירה כלכך טובה ורגועה ואז לואי מתחיל עם משפט על פאקינג נחש. הסתכלתי לשיחים בזמן שהלכנו והבחנתי בנחש המסתתר שם. ״לעזעזל...״ פלטתי, מרגיש את ראשי קודח והלחץ בגופי מתגבר. ״זה כאילו אני מדבר ואתה לא נמצא פה״ לפתע טרוי אמר ושמתי לב שבחן אותי ״אתה בסדר הארי ?״ ״למה שלא אהיה ?״ שאלתי חזרה. הוא משך בכתפיו ״אתה שונה...״ מלמל ואז ניער את ראשו בחיוך ״תשכח מזה״ אמר וניסה שוב לחייג לאדם. ״זה לא מפחיד אותך ?״ לואי שאל מהצד, הסתכלתי עליו בשאלה ״למות.״ ״אני לא אמות״ אמרתי והוא הסתכל עליי כאילו אני כלכך תמים. גלגלתי את עיניי ופלטתי נשימה כעוסה, מרגיש את לבי פועם ולחץ מתגבר בגופי. ״הוא לא עונה !״ טרוי אמר בכעס ״מה אתה חושב שעשה עם הכסף ?!״ ״מאיפה אני אמור לדעת ?״ שאלתי. ידעתי שאדם אוהב להמר, אני די בטוח שהוא הפסיד את הכסף של טרוי בהימורים מפגרים. הסתכלתי ללואי אך הוא לא היה פה יותר, הוא נעלם. הסתכלתי לאחור מחפש אחריו, לא מבחין בכנפיים שלו בשום מקום. ״היי, אני חייב לקנות מנורה, אתה בא איתי לחנות החשמל ?״ טרוי שאל ועצר ברמזור, משכתי בכתפיי והנהנתי ״מה קרה למנורה הקודמת שלך ?״ שאלתי וחצינו במעבר החצייה ״נשברה״ סיפר בפשטות. ״יותר נכון התפוצצה, פשוט הדלקתי את האור והיא התפוצצה... מוזר״ ״אתה מתכוון לקנות בחנות של קארל ?״ שאלתי. פעם היינו באים לחנות החשמל שלו הרבה, מעצבנים אותו מבלגנים קצת ואז הולכים. הוא שונא אותנו. ״ברור !״ טרוי קרא ״הוא אוהב אותנו !״ ״אוהב זו מילה אחרת לתאר את הרגש שיש לו כלפינו טרוי...״ מלמלתי, הוא בהחלט שונא אותנו. הוא רואה בנו עבריינים, בחורים רעים ועוד תיאורים מכוערים למיניהם. הוא פשוט בחור טוב מדי, נשוי עם שתי ילדות, יש לו עסק של חשמל, החיים שלו נשמעים מסודרים. כמו חתיכת בן זונה... לאחר כמה דקות הגענו לחנות שלו שהייתה ריקה כרגע וכשהבחין בנו הוא נאנח בגלגול עיניים ובא לעברנו. ״מה לעזעזל אתם עושים פה ?״ שאל, נראה מתוסכל וה גרם לי לחייך. אני רוצה לנפץ איזו מנורה. הסתכלתי מסביב על אביזרי החשמל שלא היה לי מושג למה הם משמשים. ״אני חייב לקנות מנורה, כמה היא תעלה לי ?״ טרוי שאל בחיוך והניח את ידו על כתפו של קארל. חנפן. ״היא תעלה לך בדיוק כמה שעלתה לכל אדם אחר שבא לקנות פה״ קארל אמר בחיוך מזוייף והוריד ממנו את ידו של טרוי. ״אבל אנחנו חברים-״ ״בבקשה״ קארל גיחך בפניו ושילב את זרועותיו, עומד כך עם ההתנשאות הבלתי נסבלת שלו. ״אתה מכיר אותי, זה מספיק קרוב״ טרוי התעקש ״לעזעזל טרוי תשתוק, מנורה זה לא דבר יקר״ אמרתי והתחלתי ללכת לתוך החנות, מחפש אחר מנורה מזויינת. היו המון מדפים ובהם אביזרים משונים. ״חכה״ טרוי קרא ובא אליי במהירות ״החנות הזו מוזרה...״ מלמלתי לטרוי ״היי הארי ?״ הוא חייך בשובבות ״אתה זוכר את חדר הארונות הריק שיש לו בסוף המסדרון ?״ ״תשתוק טרוי...״ גיחכתי, מחפש עם עיניי אחר מנורה. ״איפה יש מנורות-״ ״בוא לארון״ לחש לאוזן שלי והבריש את שפתיו על הצוואר שלי, חייכתי מביט בעיניו הנואשות ומיד נישקתי את שפתיו, הוא צחק בשקט ותחב את אצבעותיו בשיערי וסגר את כף ידו לאגרוף, מדליק את מערכותיי. החלקתי את ידי למכנס שלו בעודי הולך אחורה- ״מה אתם עושים ?!״ צעקה נשמעה ומיד התנתקתי מטרוי, מביט בקארל הנגעל ״אני יודע מה אתם מתכננים, שתי סוטים !״ ״כמה שהוא אוהב להרוס את הכיף...״ מלמלתי נאנח וממשיך ללכת ״פספסת הזדמנות״ טרוי אמר במשיכת כתפיים וחיוך בזמן שעבר לשורת המדפים השנייה. גלגלתי את עיניי והלכתי אחריו, אחרי ההזדמנות הזו יהיו עוד מאות, טרוי וטד בטח לא יחזיקו מעמד עוד שבוע ואז טרוי יחזור אליי כמו בן זונה. הוא עצר איפה שהיו המנורות והרים אחת, חייכתי ולקחתי מנורה אחת, זרקתי אותה בחוזקה וגרמתי לה להתנפץ על הרצפה הלבנה. ״מ-מה זה היה ?!״ שמעתי את צעקתו של קארל וצחקתי עם טרוי ״מצטער, טעות שלי !״ קראתי בחיוך. המשכתי לטייל במסדרון המלא חפצים הקשורים בחשמל, מעניין לדעת שדברים כאלה מוזרים הם שימושים עבור מישהו. ראיתי כפתור אדום הבוהק באור, תהיתי אם אלחץ על זה וכל המקום יהיה חשוך. בשביל מה הכפתור ? לחצתי עליו והסתכלתי מסביב, הכל היה כרגיל. נאנחתי והתכוונתי ללחוץ שוב אך לבי נחת כשחשתי בזרם שטלטל את גופי וגרם לי ליפול לקרקע ולפרפר, לא הצלחתי לחשוב ולהגיב, הראש שלי רק חשב על איך אשרוד את זה, מה אני אמור לעשות ?! זה כאב, הגוף שלי שרף. ראיתי את טרוי וקארל רצים לעברי בעודי מפרפר, חשתי בכאב שבגופי. עצמתי את עיניי, מוותר. מבין שהוא עזב אותי... המלאך הניח לי למות.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
