לאחר שהחלפתי לפיג׳מה חמימה ונוחה נכנסתי לחדרו של הארי ועצרתי כשהבחנתי בו שוכב במיטה. לבי החסיר פעימה, הוא לא אמור להיות פה. ״מה אתה עושה פה ?״ נאנחתי וצעדתי למיטה ״זה החדר שלי״ אמר בחוצפה ״ובאתי לארח לך חברה עד שתירדם.״ ״מתחשב מצידך״ אמרתי בגיחוך ונשכבתי מולו, מתבונן בחיוכו וחש את לבי הולם בחוזקה. הוא הסתכל לנקודה באוויר ושפתיו לרגע זזו כאילו מתכוון לומר משהו, אך שתק. ״מה ?״ שאלתי בסקרנות והוא הניד בראשו ואז הסתכל לעיניי ״אני מרגיש שונה״ פלט. ״בגלל שאין לך זרת ?״ שאלתי בציניות והוא גיחך. ״אל תדאג, זה לא שינה את המראה שלך כמעט ובכלל״ ״תשתוק לואי...״ הוא צחק בשקט ובטני התהפכה, צליל הצחוק שלו היה יפהיפה. ״אני עושה דברים שלא עשיתי פעם...״ ״הארי של פעם היה אמור להיות שיכור ולהירדם על ספסל אקראי כי שכח איפה הוא גר״ אמרתי והוא צחק, כי זה באת קרה לו פעם ואני צפיתי בזה מתרחש. חשבתי על כמה אידיוט הוא. למען האמת אני חושב שיש לו עוד קצת דברים לשנות, אני אקרב אותו לנייל ליאם וג׳יימי, הם אנשים טובים וגורמים לו להיות נחמד. אני רק מקווה שזו לא העמדת פנים מצידו, כי אכעס. ״אתה אוהב את השינוי ?״ ״אני לא יודע...״ אמר בשקט והסתכל לעיניי. ״אני משתדל לא לדבר אליך בחוסר כבוד״ ״אתה נכשל, אך אני מוחל לך״ אמרתי והוא הידק את שפתיו. ״מצטער״ אמר בשקט ולבי החסיר פעימה בזמן שחיוך נמרח על שפתיי, הוא התנצל בפניי שוב. ״זה בסדר.״ אמרתי. ״היית טוב היום עם האחיין של ג׳יימי... איך ?״ שאל. חייכתי ונשכתי את שפתיי, מרגיש את לחיי מאדימות קצת. אני לא יודע בכלל למה. ״אני אוהב ילדים... הם מזהים טוב והם מלאים בטוב״ אמרתי בחיוך. ״אני שונא ילדים״ אמר והחיוך שלי ירד באיטיות, אידיוט. ״אם אתה כלכך אוהב ילדים אני יכול לנסות לעזור לך להיכנס להיריון״ הציע. ״באמת ?״ קראתי במעט אושר עד שהבנתי, גברים לא יכולים להיכנס להיריון, הוא רוצה פשוט להכניס אותי למיטה ! ״ה-הארי !״ ״אני צוחק״ אמר בחיוך שחשף את שתי גומותיו. נשמתי עמוק וחשתי את דמי בוער בלחיי. אני מוכרח להעביר נושא ! ״אז אתה באמת יודע לנגן בפסנתר ?״ שאלתי והוא צחק ועצם את עיניו ״אל תפתח את הנושא הזה, זה היה מזמן״ אמר ״אתה לא נראה אדם שמנגן״ אמרתי מעט מופתע, אני תוהה לעצמי איך היה פעם. אני מדמיין אותו לגמרי שונה, לובש חולצות לבנות עם כיתוב צבעוני של ׳אני אוהב אנשים׳. התבוננתי בו חש פרפרים קורעים את בטני, בלעתי רוק והידקתי את לסתי, מרגיש חלש מהמבט שלו. ״כדאי שאלך״ לפתע אמר ולבי נחת, ל-לא. ידעתי שהוא צריך, אך אולי לעוד מעט זמן, שישאר. ״אשאיר אותך לישון.״ ״לא״ אמרתי ללא שליטה, עוצם את עיניי בחרטה אך פוקח אותן ללא חרטה. אלוהים... ״אתה יכול להישאר״ ״אתה בטוח ?״ שאל מבולבל ובלי לחכות לתשובה נשכב לידי, גורם לי לגחך. ״כן״ אמרתי בחיוך קטן והסתכלתי לתוך עיניו הירוקות, חש את נשימתי נחתכת בגרוני ואת איבריי קורסים. נשכתי חזק את שפתיי, הוא כה מושך, וידעתי שהיה אסור לי להסתכל עליו כך, אבל לא עשיתי דבר חוץ מלהסתכל אז הנחתי שזה בסדר. ״ואתה שוב בוהה״ אמר בחיוך משועשע וחשתי את דמי בוער בלחיי, לבי נוחת ועיניי נפערות. שיפסיק להביך אותי ! ״א-אני לא !״ קראתי. חוץ מזה הוא בהה חזרה עד שהחליט לשבור את המתח עם המשפט הזה. ״היה כיף היום, נכון ?״ ״תלוי מה אתה מגדיר כיף״ גלגל את עיניו. הוא לא מעריך דבר. ״לי היה בכל אופן, חבריך נורא נחמדים״ אמרתי בחיוך קטן ולבי הלם כשהבחנתי בכך שהוא בוחן אותי, במבט מרוכז שנראה מלא מחשבות. ״חבריך לא כולל את טרוי״ ״טרוי בסדר״ אמר בחיוך וזה נורא הכעיס אותי, טרוי לא בסדר ! ״למה ?״ שאלתי מבולבל. ״הוא סקסי״ אמר והרים את גבותיו בשובבות. גלגלתי את עיניי במעט כעס, טרוי לא סקסי כלל ! אני לא מבין אותו, זו הסיבה היחידה לחבב מישהו ? ״חוץ מזה איתו הכי כיף לכסח אנשים, הוא טוב בזה״ ״בשם הכנפיים המעופפות הארי !״ הסתרתי את פניי בכעס, זה לא טוב ! ״לא היית מעדיף חיים רגילים ?״ ״תגדיר רגילים״ אמר. ״להיות נחמד, אוהב אנשים, לא להיות אלים-״ ״לא.״ קטע אותי בחיוך חסר רגש, מה גורם לו סיפוק בכל הדברים הרעים הללו ? ״זה מי שאני, אני לא רוצה להיות נחמד ומאופק כי אנשים מצפים ממני להיות כזה.״ ״אבל אתה מאופק כי הבטחת לי.״ מיהרתי לומר והוא הסתכל עליי ונראה שמתכוון לומר משהו אך שתק. הוא לא יריב עם אף אחד, כי הבטיח לי. אני יכול לראות באיזה קלות הוא מתעצבן, אבל אני לא מבין למה הוא מוציא את הכעס באלימות. חבריו לא נראים אלימים... הוא בטח למד את זה מטרוי. ״אל תתן לעצמך יותר מדי קרדיט״ אמר וזה גרם לי לחייך. ״בסדר, אני לא נותן״ אמרתי בכניעה, מסתכל עליו וחיוכי עלה ״אבל זה בזכותי.״ ״תשתוק...״ הוא גיחך והחיוך שלו היה יפהיפה, רק חבל שבקושי רואים אותו בחברת אחרים. אני תוהה לעצמי איך השפעתי עליו ״אני משתדל...״ עצר והסיט את מבטו, נשם עמוק וצמצם את גבותיו לפני שהסתכל עליי. ״להיות טוב יותר.״ ״אני שמח״ אמרתי בחיוך והוא לא שינה את הבעתו. הוא התבונן בי וזה גרם לי לחוש את בטני מתהפכת עשרות פעם ולבי הולם בחוזקה, המתח המייסר שהיה בין שנינו וגרם לי לרצות לשבור אותו, אך לא ידעתי איך. ״הארי...״ פלטתי כמעט ללא קול, מנסה לאפס אותו. ״כן״ אמר והסתכל עם עיניו לכיוון אחר, מחייך ומהדק את שפתיו תוך כדי בתסכול. ״אל תשכח שאני המלאך שלך״ אמרתי והוא הביט בי, אני לא רוצה שיסתכל עליי אחרת, שיסתכל עליי כמו שמסתכל על טרוי וכל גבר אחר שמושך אותו. אמנם אני מושך, אני בטוח, אך אני לא רוצה שיחשוב את זה עליי, אני לא יכול להפר את העסקה. אני יודע שלפעמים הוא יכול להתבדח איתי על זה, כמו שאמר שיכניס אותי להיריון אבל זה בצחוק, אני לא רוצה שהבדיחות הללו יהפכו למציאות. זאת אומרת, אני לא יכול. ״אני לא שוכח״ אמר בחיוך יפהיפה. בחנתי את פניו שניות שהרגישו כה קצרות, שרציתי מהן יותר. הוא היה יפהיפה בעיניי, אך אני בטוח שיש עוד הרבה בני אדם שיכולים למשוך את תשומת לבי כך. ולכן, כמו שהוא משתדל להיות טוב יותר, אשתדל להפסיק להתבונן בו ולחשוב לעצמי כמה מושך הוא. ״איך אפשר לשכוח כשהנוצות שלך מפוזרות ברחבי המיטה ?״ ״מה ?״ שאלתי מבולבל ולפתע התיישב והסתכל על המיטה עד שהרים נוצה לבנה שהייתה זרוקה על הסדין הרך. הוא הושיט לי אותה ולקחתי אותה בעודי צוחק. ״לא ידעתי שהן נושרות לי״ ״זה יצמח חזרה ?״ שאל והסתכלתי לעיניו הירוקות בחיוך. ״כמובן״ אמרתי. נשמתי עמוק והסתכלתי לעיניו שגרמו לגופי לקרוס במכה אחת. במהירות, ללא רחמים. בלעתי רוק וכשהוא הסתכל לאחור הסתכלתי על גופו המעוצב והחזק, הוא כפול מהגודל שלי. בצד ימין בבטנו יש את הצלקת, הצלקת שמעוררת בי כה הרבה שאלות. מי פגע בו כך ? עליתי עם עיניי באיטיות, בוחן אותו מעט בדרך, עד שהסתכלתי לעיניו שהיו עליי ולבי החסיר פעימה ולחיי האדימו במהרה. אני מוכרח להעביר נושא ! ״היה נורא חם היום, נכון ? מאוד חם, חם ברמה שהרגשתי את השמש קרובה מאוד״ צחקקתי, אני מדבר לגמרי שטויות. ״כן, היה לוהט״ אמר בשקט ובחיוך משועשע בזמן שליקק את צד פיו גורם לבטני להתכווץ, הוא כה מושך כשעושה את זה. נשימתי נקטעה בגרוני וצמצמתי את גבותיי, משתדל להתנהג בטבעיות. ״עוד משהו לוהט בעיניך היום ? המלאך לואי ?״ ״מ-מה ?״ שאלתי מצחקק, בלעתי רוק והורדתי את החיוך, מזייף פיהוק. ״נהיה מאוד מאוחר, עייף כמו בן אדם... תסתלק מהחדר שלי הארי״ ״אם היית מישהו אחר הייתי מזיין לך את הצורה״ אמר וכעסתי והוא שם לב לזה ״במכות, אל תסתכל עליי כך. במכות״ ״אני מקווה״ אמרתי מגלגל את עיניי ״זאת אומרת לא, בלי אלימות !״ ״בלי אלימות ?״ שאל ואז חייך ״אז הייתי מזיין א-״ ״הארי !״ הכיתי את כתפו ובעטתי בגופו שיתרחק, אך הוא היה כבד מדי מכדי לזוז, גוש אדם גדול שצוחק ומסרב לקום. ״הבנתי אותך, לעזעזל״ אמר וקם מהמיטה, בוחן אותי בזמן שיוצא ואני נשכתי את שפתיי במבוכה, סוגר את כפות ידיי וחש את פניי אדומות כלכך. ״אני חושב שגם אני הייתי מוציא את האלימות מהמשפט כי אתה נראה כלכך סקסי עכשיו, מלאך קטן״ אמר ושהתכוונתי לזרוק עליו חפץ הוא צחק וברח מהחדר, סוגר אחריו את הדלת. הסתכלתי לתקרה וחייכתי לעצמי, חש את לבי הולם בחוזקה ובטני מתהפכת. הסתובבתי לצד, נושך את שפתי התחתונה במבוכה, הוא היה אומר את זה לכל אחד נכון ? הורדתי את מבטי ובחנתי את הפיג׳מה שאני לובש, ארוכה וענקית. לא משתווה לשמלה הלבנה שהייתה לי בכל אופן. חייכתי ונשכתי את שפתיי, האם הוא קרא לי מלאך קטן ? סגרתי את כפות ידיי וקירבתי אותן לבית החזה שלי בחיוך, עוצם את עיניי ופולט נשימה, זה היה בקטע חברי בלבד כמובן. לא אחצה איתו את הגבול.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
