הלכנו יחד חזרה לבית, נהיה מאוחר. הוא עשה המון מעשים טובים היום, אני שמח על כך. אם כי אני לא בטוח שהוא התכוון לכולם. ״אני שונא אנשים...״ הוא מלמל בשקט וזה גרם לי לגחך ״אתה כזה אדם טוב״ אמרתי בחיוך רחב ״תשתוק לואי״ אמר ״הם מנצלים את העזרה שלי במקום להודות לי״ ״ראית את הבחורה הבלונדינית ?״ שאלתי והוא גיחך בזלזול ״היא חתיכת זונה״ אמר. היא העמידה פנים שטבעה אז הארי קפץ למים להציל אותה, והיא בעצם הייתה בסדר. בזמן שהרים אותה היא נגעה בשרירי הזרוע שלו... מדוע חשבה שזה בסדר ? ״היא ניסתה לנשק אותי״ ״חסרת גבולות״ פלטתי, נאנח. ״אולי תעניק לה את החולצה השנייה שבה כתוב שהיא אוהבת אתה יודע מה״ ״כן אני יודע מה״ אמר בחצי חיוך ואז צחק. נייל דיבר איתי היום-״ ״נייל !״ קראתי בחיוך, חברו הטוב והנחמד של הארי. ״כן, לעזעזל נייל״ הוא גלגל את עיניו. ״מחר הוא רוצה שנלך אליו וסתם נבלה יחד״ ״אני גם רוצה !״ קראתי וקיפצתי במקומי והוא צחק עליי ״אין בעיה״ אמר בקול שקט, הסתכל לעיניי וחשתי את לבי הולם בחוזקה. חייכתי והסטתי את מבטי, נושך חזק את שפתי התחתונה. רציתי להסתכל עליו שוב, אך ידעתי שאקפא, אני לא בטוח למה יש לו השפעה כזו עליי. ״הארי ?״ מישהו קרא. הרמתי את מבטי ולבי נחת, טרוי. לא ! ״אנחנו ממהרים...״ לחשתי להארי שגיחך והתעלם ממני. ״לאן אתה הולך ?״ הארי שאל אותו וטרוי היה עסוק בלבחון אותי, ואז לקרוא את החולצה שלי ולצחוק. מה... אני לא מבין מה מצחיק ! ״מי זה ?״ טרוי שאל וצעד לעברי, מחייך כאילו הוא אדם טוב. מרושע אחד, שיתרחק מהארי ! ״לואי״ אמרתי בקול שקט והסתכלתי לעיניו, הוא חייך ובחן אותי, כמה שנאתי שבחנו אותי. כאילו מנסים לברר כמה אני שווה בגלל המראה שלי. ״אני רואה שהוא לובש את החולצה שלך...״ טרוי מלמל, גירד בלחי שלו ועם הלשון ליקק את שיניו, בוחן אותי בביטחון. ״תוריד את המבט הזה, טרוי״ הארי לפתע אמר ולבי החסיר פעימה כשהרגשתי את ידו של הארי מקרבת אותי אליו. נשימתי נקטעה בגרוני ונשכתי את שפתיי. ״איזה מבט ?״ טרוי שאל וצחק ״של כלב שראה נתח בשר״ הארי אמר ״אני רק רוצה להכיר את הנקבה החדשה שלך״ טרוי אמר וליקק את שפתיו, מתבונן בי וכרגע כלכך כעסתי. אני ידעתי שהוא כועס לראות את הארי עם אדם אחר, אבל זו לא סיבה לדבר כך. הרגשתי את ידו של הארי מעט רועדת והתכוונה לרדת ממני אך מיד תפסתי אותה מבוהל, הוא עצבני. ״הארי, הכל בסדר״ אמרתי לו והסתכלתי לעיניו, לא רציתי שיתחיל קטטה. ״הארי הכל בסדר״ טרוי חיקה אותי וצחק ״בגללו לא היה לך חשק אליי ?״ ״אתה מקנא ?״ הארי התגרה בו בחיוך, זה לא מצחיק ! שיגרום לו ללכת ונמשיך לבית. ״מקנא שמישהו אחר מקבל טעימה מהזין שלי בזמן שאתה-״ ״הארי !״ צעקתי וסטרתי לפניו והוא נראה מופתע, איך הוא מדבר ?! אני כלכך שמח שאני פה ואני יכול לסטור לו. ידעתי שאמר את זה בשביל לשחק בעצבים של טרוי, אבל לא אתן שידבר עלי כך. ״כמה שהוא אוהב לצעוק את זה...״ הארי אמר והאדמתי, רוצה לצעוק ולהכות אותו. הארי האידיוט ! איך הוא מדבר ?! אמצא לו מלאך אחר, אני נשבע ! נשמתי עמוק מנסה להתאפס על עצמי, בלעתי רוק והרגשתי את לבי הולם בחוזקה, גס רוח ! ״עכשיו תסלח לנו אנחנו ממהרים״ ״כן...״ טרוי מלמל וגירד בעורפו. הארי הניח את ידו באגני וליווה אותי בעקבותיו, וכשעברנו את טרוי הוא שלח לעברי מבט כועס שהלחיץ אותי מעט. הסתכלתי על הארי שגם נראה עצבני, אני שמח שלפחות לא היה אלים. ״אל תדבר עליי כך, אף פעם״ אמרתי לו בשקט וראיתי שחייך, חושף גומות בלחייו. ״טרוי אידיוט, הוא יהיה מעצבן עד שבאמת תודה בפניו שיש משהו בינינו״ אמר ״אתה לא חייב לו דין וחשבון !״ אמרתי בכעס ״אני שונא אותו, אלוהים. תוציא אותו מחייך״ ״או שאתה מקנא-״ ״הארי, אני רציני״ מיהרתי לקטוע אותו והוא היה עם חיוך, איך המצב הזה משעשע אותו ? פלטתי נשימה עמוקה. הרגשתי שכף ידו עדיין תומכת באגני ולבי החסיר פעימה, בטני נקשרה במיליון חבלים שנקרעו במכה אחת מענה, נשימתי נקטעה בגרוני והסתכלתי עליו קצת מובך. התכוונתי לומר על כך משהו אך שתקתי, אהבתי את היד החזקה הזו שאוחזת בי בהגנה כזו. נשכתי את שפתיי כה חזק וחשתי את לחיי מאדימות, הסתכלתי עליו בתמימות. הוא נראה חושב על משהו. ״אפשר לבקש משהו ?״ שאלתי בשקט והוא הסתכל עליי, וגם בחושך הזה של הלילה יכולתי לראות את הצבע הטהור של עיניו הירוקות. ״אין לי כסף אם זה מה שאתה רוצה״ אמר וזה גרם לי לגחך ״לא...״ מלמלתי, מסתכל לעיניו וטובע בהם. ״תכבד אותי.״ ״אני מכבד״ אמר בפשטות, הוא לא. ״לצחוק עם בחור זר בבר על החולצה שאני לובש או לדבר כלפיי כך ממול טרוי זה לא נקרא לכבד.״ אמרתי והוא נאנח וגלגל את עיניו, בלעתי רוק קצת לחוץ. הוא אדם קשה. ״אשתדל, אני אפילו לא שם לב לכל החרא הזה...״ קולו דעך, חייכתי אליו והנהנתי. נכנסתי בשער ביתו ואז הוא הוריד את ידו ממני ופתח את דלת ביתו, זה רע שלא הערתי על היד שלו ? אני מתכוון, זה לא קרבה רומנטית, זה חברי. הוא הגן עליי, אמנם דיבר מכוער, אבל זה רק מילים. נכנסתי לבית בעקבותיו והוא הדליק את האור, נשם עמוק והסתכל מסביב. ״אתה הולך לישון ?״ שאל אותי ״כן. אני מרגיש את הדבר הזה שבני האדם מרגישים״ אמרתי והוא הסתכל עליי סקרן. ״עייפות״ ״בטח״ הוא גיחך. אתמול נתן לי לישון בחדרו והוא בסלון, אבל אני רגיל להיות מולו בלילה. התבוננתי בו מסדר את הספה וגירדתי בעורפי במבוכה, חש לחוץ. ״אתה יכול להיות איתי ?״ שאלתי והוא מיד הסתכל עליי ולבי החסיר פעימה ״עד שארדם רק.״ ״כן״ אמר והעביר את אצבעותיו בשיערו. ״אתה פוחד ?״ ״לא, כמובן שלא״ אמרתי מיד, מרגיש שלחיי עדיין אדומות והוא מבחין בכך. ״פשוט אני חושב שיהיה נחמד להירדם כך״ ״בסדר״ אמר, חייכתי וצעדתי לחדרו ״רק אל תנסה לשלוח לעברי ידיים-״ ״הארי !״ קראתי במבוכה, זה לא מצחיק. שמעתי אותו צוחק וגלגלתי את עיניי, אשבור לו את הזרת השנייה ברגל. נכנסתי לחדר ופתחתי את הארון שלו, לוקח מכנס קצר ונוח- ״מה אתה עושה ?״ שאל ״אני לא אשן עם הג׳ינס הזה״ אמרתי כמובן מאליו ״תסתובב.״ ״אתה מתחיל להרגיש בנוח פה״ אמר בציניות והסתובב, ורק אז הורדתי את הג׳ינס ומיד לבשתי את המכנס הנוח, נושם לרווחה ומחייך. ״אני לא אמור להרגיש כך ?״ שאלתי בחיוך וצעדתי למיטה, וכששמע אותי הוא הסתכל למיטה, מושך בכתפיו. ״אתה יודע, חשבתי על זה״ אמר וצמצם את גבותיו, הסתכלתי עליו סקרן ונשכבתי במיטה, צופה בו נשכב ממולי רק ששכב על גבו והסתכל לתקרה. ״אם אתה פה, מי שומר עליי ?״ ״אתה פוחד ?״ התגריתי בו בחיוך והוא נאנח ומיד הסתכל עליי קצת כועס. ״לא״ אמר בפשטות והדגיש את המילה. ״הרי אתה לא יכול לשמור עליי מפה, לפי איך שזה נראה אתה חסר תועלת״ ״אלוהים, אם רק יכולתי לגרום לך לשבור את הזרת האחרונה שברגל שלך״ אמרתי נושם עמוק ועוצם את עיניי, הוא גס רוח. ״אם רק יכולתי...״ ״ואתה לא יכול״ אמר בחיוך ״כפי שאמרתי, חסר תועלת.״ ״הארי תשתוק״ גלגלתי את עיניי, נשכב על צד גופי ומסתכל לעיניו שממולי, חש את לבי הולם בחוזקה. קפאתי בזוג עיניו שהסתכלו עליי חזרה, הרגשתי אפילו חולשה מסויימת, כאילו טבעתי בתוכן. ״טוב לך פה ?״ הוא שאל בשקט וחיוך נמרח על שפתיי, הנהנתי חש את פעימות לבי בכל איבר בגופי, הוא בחן את פניי וחשתי את לחיי מאדימות, רציתי להסתיר את פניי אך התביישתי. שיפסיק. ״קצת קר״ אמרתי והוא הסתכל חזרה לעיניי, מצמץ מספר פעמים וצמצם את גבותיו ״אתה ישן על השמיכה, אידיוט״ אמר בחצי חיוך. הסתכלתי על השמיכה שעליה אני ישן וצחקתי בשקט, מיד קמתי והתכסיתי בה, מסתיר איתה את פניי ומסתכל רק עם עיניי עליו. ״למה אתה מסתתר ?״ שאל בחיוך משועשע. ״קר לי באף״ אמרתי כתירוץ אך הוא צחק. ״באמת !״ ״או שאתה מסתיר את הפרצוף האדום שלך״ אמר ולבי נחת, אני לא ! ״לילה טוב !״ צעקתי ועצמתי את עיניי, וכשחשתי שלחיי האדימו עוד יותר הסתרתי את כל פניי עם השמיכה, פולט נשימה בתסכול. למה הוא גורם לי לחוש כך ? שמעתי את הצחוק החלש שלו ואת המיטה זזה, כאילו קם. ״לילה טוב.״ אמר. כששמעתי את הדלת נסגרה פלטתי נשימה בעיניים עצומות והורדתי את השמיכה, מסתכל לחדר הריק שאני נמצא בו. נשכבתי על גבי והסתכלתי לתקרה, בולע רוק ונושך את שפתי התחתונה במתח. זה רע שרציתי שישאר לישון לצידי ? יכולתי רק לדמיין את זה קורה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
