ישבתי בבר של רד ושתיתי כוס מים שהביא לי. כבר הערב והארי לא עבר פה, אני מאוד מקווה שהוא מבלה עם נייל ולא עם טרוי. השפלתי את מבטי, מלא מחשבות ואפילו דאגות. רד כועס שאני לא הולך אליו, אבל אני מחכה שיתנצל בפניי. אולי זה היה טעות לבוא הנה כך, להיות אמיתי בעיניו. הכל הסתבך. ״תראו תראו...״ מחשבותיי נקטעו מקול מוכר ומיד הרמתי את מבטי, חש את לבי נוחת כשאני רואה את טרוי מביט בי ומחייך. אני מניח אז שהארי לא איתו. ״ל-לראות מה ?״ שאלתי מבולבל והוא גיחך כאילו אמרתי דבר מצחיק. אני לא מחבב אותו. עיניו כל שנייה בוחנות את גופי ולפי המבט הזה ושפת הגוף שלו הוא מתכנן עליי משהו. זה מחמיא לי למען האמת, אך אני מסרב. ״הזונה הקטנה של הארי, יושב בדיוק במקומו ומחכה לו-״ סטרתי לו בחוזקה מיד והחיוך שלו ירד, הוא נראה עצבני אך הסתכל מסביב וליקק את שפתיו לפני שנשך באיפוק, משחרר נשימה ומנסה לצחוק. לא פחדתי אם ינסה להכות אותי, אני מסוגל לגבור על בן האדם החלש והמעורר רחמים הזה. ״אני מניח שזה הגיע לי.״ הסתכלתי על רד שכל רגע בדק שלא קורה פה משהו חריג, זה גרם לי לחייך. הוא דואג לי. ״אני מקווה שאתה לא בקטע של רד, הוא זקן״ את הקטע האחרון טרוי לחש. בחנתי אותו לרגע, שיערו החום שעומד, העיניים המרושעות הללו בצבע חום דבש, החיוך ללא סיבה שמרוח כל הזמן על שפתיו. זה הטעם של הארי ? ״אני צוחק״ אמר לי, אך לא חייכתי אפילו. הסטתי את מבטי. ״אתה קצת קשה...״ ״אני לא הזמנתי אותך לשבת לצידי.״ אמרתי בלי להביט בו ושתיתי את תכולת הכוס, לאחר מכן מבחין שהוא עדיין מסתכל עליי באותו חיוך. האם הוא שמע מה הרגע אמרתי לו ? ״אז מה באמת הקטע שלך עם הארי ?״ לפתע שאל ונראה באמת סקרן. ״אתה מופיע משום מקום ומרחיק אותו ממני...״ קולו דעך ומבטו נהיה מעט מאיים וזה קצת הרתיע אותי. לעולם לא התעסקתי עם בחורים רעים, אמנם לא היו לי ההזדמנויות, אז לא התעסקתי עם אף סוג של בחורים. אבל הרעים הם הכי מפחידים. ״אולי הארי התרחק ממך מרצונו, אינך חושב ?״ שאלתי בלי להסתכל עליו, חש את לבי פועם חזק והלחץ תוקף את גופי ללא רחמים. ״אני לא חושב״ גיחך. בלעתי רוק ולא הסתכלתי עליו. ״הוא אוהב את התחת הזה יותר מכל דבר אחר.״ הסתכלתי עליו חש את לבי נוחת, הוא חייך. שתיים יכולים לשחק במשחק הזה. קמתי מהכיסא שלי והתקרבתי לאוזנו, עוצם את עיניי לפני שלחשתי ״זה לא מה שאמר לי אתמול בלילה לאחר שהלכת...״ הסתכלתי לעיניו שהיו קצת ריקות, זה גרם לי לחייך. אני נשמע כה זנותי כרגע אך לא אכפת לי, לא באמת קרה משהו כזה אתמול בלילה. ״שיהיה לך ערב מהנה טרוי.״ הלכתי בהמשך הבר והתיישבתי במקום אחר, רואה שעיניו של רד עוקבות אחריי ועם מבטו שאל אם הכל בסדר, הנהנתי. נשמתי עמוק וחשתי את הלחץ בבית החזה שלי, לא ידעתי מדוע הרגשתי כך. עצוב. השפלתי את מבטי וניסיתי לחסום בראשי את רעש המוזיקה המחריש אוזניים שפה, איך רד יכול להיות פה כלכך הרבה זמן ?! הסתכלתי לרחבת הריקודים המלאה באנשים הנמרחים אחד על השני בצורה כה מגעילה, בספה בפינות ישנם אנשים אשר מתנשקים בצורה לא אינטימית. בלעתי רוק והסטתי את מבטי, זה לא מקום בשבילי. ״להביא לך משהו ?״ לפתע רד שאל וחייכתי לעברו כאות תודה אך הנדתי בראשי לשלילה. ״אני בסדר״ אמרתי, הוא הנהן והלך. זה לא קשה לו ? הסתכלתי על רד שעבד במהירות, מדי פעם התבדח עם הלקוחות וצחק איתם וזה היה כה מוזר. הוא שונה משהיה בעבר. זה בגלל שהוא פה, וכבר אין בו את הטוב בלבד. אך הוא יכול לבחור, ואני רואה שהוא אדם מדהים ללא צל של ספק. הרי זה רד, איך אפשר לחשוב אחרת ? הוא תמיד דאג לי. המלאך היחידי שאי פעם דיבר איתי. הייתי קטן ולא הבנתי דבר, אף אחד לא טרח להסביר לי מה תפקידי, והוא היה שם... הוא בעצמו היה חדש, רק רצה לחזור להיות בן אדם שוב, ואני לא יודע איך הצליח. הוא המלאך היחידי שעשה זאת, הוא עשה זאת לזמן קבוע. הוא לא וויתר, הוא נלחם. כשהלך הייתי מוכרח ללמוד הכל בעצמי ולבצע את עבודתי הכי טוב שאפשר. הוא נתן לי לשמור על בוב במקום על הארי. עד שבוב מת, וכך חזרתי להארי. עברו שנים רבות... הוא לא היה כך כששמרתי עליו, אני לא הייתי כך. איך הזמן משנה דברים. אני בקושי זוכר דברים מהיותי המלאך של הארי בעבר, אני זוכר רק קצת, אבל אני זוכר אותם טוב. כאילו קרו אתמול. ״המקום פנוי ?״ לבי נחת במכה מענה כששמעתי את קולו של הארי. הסתכלתי עליו והוא נגע בכיסא שלידי, נשימתי נקטעה בגרוני כשיצרתי איתו קשר עין, היה לו סימן כהה וסגלגל בלחי, אני מקווה שלא היה בקטטה. הוא הבטיח לי. ״אני מקווה שכן.״ אמר לעצמו והתיישב לידי, מכחכח בגרונו ומבטו קפוא בנקודה, כאילו חושב על משהו. התבוננתי בו וחשתי את לבי פועם בחוזקה, הייתי מלא ציפייה ומעט התרגשות לא מוסברת. חיכיתי שיבוא. ״איפה היית ?״ לפתע שאל בקול די שקט שגרם ללבי לנחות, הוא הסתכל עליי וחשתי את בטני מתהפכת עשרות פעם ממבטו המהפנט. אני לא חייב לענות לו, אשגע אותו. ״זה לא עניינך.״ אמרתי והסטתי את מבטי. ״הייתי בטוח שחזרת לשמים המזויינים...״ גיחך. נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי, רוצה להסתכל עליו אך לא עשיתי זאת, אחכה שיתנצל בפניי. ״ואם הייתי חוזר ?״ שאלתי מביט בו ורואה שהוא מושך בכתפיו ומחפש מילים. הוא היה מתגעגע אליי ? ״הייתי מרגיש אידיוט.״ מלמל והסיט את מבטו, נראה קצת קשוח מבדרך כלל. ״מה קרה לך פה ?״ שאלתי והושטתי את ידי, מלטף בעדינות את הלחי שלו וחש את לבי הולם רק מלחוש בו. הסתכלתי לעיניו שבחנו אותי לכמה שניות לפני שהסתכל לנקודה אחרת וזז מעט בשביל לנתק את המגע שלי ממנו. ״שום דבר״ אמר. ״אני מכיר אותך״ גיחכתי בגלגול עיניים ״הפרת את ההבטחה שלי, רבת מכות עם מישהו. נכון ?״ הוא לא ענה. ״אין לך שום דבר להגיד לי ?״ שאלתי מבולבל. למה כלכך קשה לו להתנצל ? למה הוא לא חושף רגש ומעמיד פנים שהוא כזה קשוח ורע ?! ״היית צריך לראות את הבחור השני״ אמר כבדיחה אך זה לא היה מצחיק. אני לא בעד זה שרב מכות ולא אכפת לי מי נפגע יותר. ״הבנתי.״ פלטתי והסתכלתי לבר, מבחין ברד שמסתכל עלינו מדי פעם. אל תדאג רד, אני לא מתקרב אליו יותר מדי. ״אתה יכול ללכת.״ אמרתי בלי להסתכל עליו, חש את לבי הולם בחוזקה ובטני מתהפכת רק מלדעת שהוא מסתכל עליי כרגע. ״אני מצטער״ לפתע אמר וזה משך את תשומת לבי אליו. הוא נשך את שפתיו והסתכל הצידה בכעס. ״לעזעזל, זה מה שחיכית לשמוע ?״ ״כן״ חייכתי ושפתו נשמטה, הוא סגר את פיו ופלט נשימה ״אני סולח לך״ ״יופי...״ מלמל בזלזול. היה מתחת אפו דם יבש, ממש קצת. מתי הוא רב ועם מי ?! לבי נחת והתכווץ רק מלחשוב שמישהו פגע בו. קמתי מהכיסא והתקרבתי אליו, מודע לכך שאני קצת קרוב מדי אך לא עניין אותי כרגע, אני לא עושה דבר אסור. ליקקתי את האצבע שלי לפני שניקיתי איתה את נקודת הדם בפנים ״לואי מה לעזעזל אתה עושה ?״ שאל והוריד את היד שלי ממנו ״יש לך דם״ אמרתי. הוא הסתכל עליי שניות לפני שנשם עמוק והניח לי לנקות את זה. הרגשתי שאני דורך על הקו האדום כרגע, דורך וכמעט חוצה. כי אהבתי להיות קרוב אליו, כי לנקות את הדם זה תירוץ בשביל זה, כי אני אידיוט. לאחר מכן הסתכלתי עליו בחיוך והנחתי את ידיי על ברכיו בתמימות ״זהו״ אמרתי והוא הסתכל עליי שניות עוצרות נשימה לפני שנמרח על שפתיו חיוך שחשף גומות עמוקות. ותמיד שחייך כך פתאום, כלכך רציתי לדעת למה שזה שיגע אותי. ״מאיפה החולצה הזו ?״ שאל וגבותיו התקמטו במעט כעס. הוא הסתכל לעיניי וזקף גבה, מחכה לתשובה. לא יכולתי לומר שזה מרד. ״זה משנה ?״ שאלתי ולאחר שניות שעדיין הסתכל עליי הוא נשם עמוק והניד בראשו. ״רק סקרן אצל מי בילית את הלילה״ אמר. גלגלתי את עיניי והתיישבתי חזרה במקומי. ״לא ביליתי, ישנתי״ אמרתי מתקן אותו. ״אולי אתה בילית את הלילה כשלא הייתי...״ מלמלתי, מתחרט על זה מיד. ״לא״ אמר בחיוך וזקף את גבותיו ״ישנתי.״ לפתע אחד העובדים של רד הגביר את המוזיקה במקום לעוצמה שלא יכלתי לסבול, אני שונא את זה. זה גרם להמון אנשים לרקוד ולהתפרע יותר. הסתכלתי על הארי שאמר משהו אך לא שמעתי. ״מה ?!״ צעקתי והוא חייך וקם, התקרב לאוזן שלי ולבי החסיר פעימה ״שאלתי אם ישנת בשמים הלילה״ צעק לאוזני וזה גרם לי לצחוק, הוא מבין כמה אידיוט הוא נשמע כרגע ? אני תוהה אם דאג לי. חייכתי ושילבתי את זרועותיי, אשאיר אותו בספק הקטן. לפתע פישק את רגליי ולבי החסיר פעימה ובטני התכווצה במכה מייסרת. הוא נעמד ביניהן והתקרב לאוזני, חשתי כה חלש וכנוע משום מה, אלוהים. ״למה אתה לא אומר לי ?״ ״אתה דאגת לי ?״ שאלתי מתגרה בו והנחתי את ידיי על כתפו, הוא גיחך כה קרוב. התקרב לאוזני שוב ״בחלומות שלך.״ אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי. הוא הסתכל לעיניי בחיוך ובטני נקרעה במכה מענה, לפתע הניח יד אחת שלו על הירך שלי וחשתי כה חלש. ״אני חושב שכן דאגת לי.״ אמרתי בחיוך קטן ונשכתי את שפתיי מבפנים, מרגיש בכל גופי את פעימות לבי שמשתוללות בקצב מהיר ואחיד. הוא חייך ונראה גאה בעצמו ממשהו, לפתע התקרב לאוזן שלי שוב ללחוש. ״זה עד כדי כך שגוי ?״ שאל בשקט ונשאר באותה תנוחה, כה קרוב לאוזן שלי ולבי החסיר פעימה. עצמתי את עיניי וכרכתי את זרועותיי מסביב צווארו. מודע לכמה זה לא טוב לשתינו להיות כך קרובים. ״לא.״ אמרתי לו. הוא דאג לי. נשכתי את שפתיי חזק והרגשתי שהשעין את מצחו בתסכול, חייכתי מרגיש את נשימתי קטועה בגרוני ואיבריי קורסים במכה אחת מתעתעת ומעוררת חושים, איבדתי את עצמי במגע שלו ובקרבה הזו שלא הייתה בינינו לעולם. אבל בכל זאת, לא עשינו דבר שאסור. ״לעזעזל לואי...״ לחש גורם לי לעצום את עיניי, לחוש את דמי בוער בעורקיי ושורף אותי בעודי חי. הארי... ״אתה לא רוצה לדעת מה אני רוצה לעשות לך כרגע.״ לחש לאוזני וגרם לגופי להתכווץ מהמשפט הזה, נשכתי חזק את שפתיי והתרחקתי מעט בשביל להסתכל לעיניו, חשתי את בטני מתהפכת ונשארתי חסר מילים. ליטפתי את פניו ברכות ושלחתי חיוך קטן- ״אוכל להציע לכם משקה ?!״ רד קטע אותנו בצעקה שגרמה להארי להתרחק ולנשימה להיפלט מגרוני. רד הסתכל עליי בנזיפה, ורק עכשיו התאפסתי על עצמי קצת. ״אני מסרב״ אמרתי ״אני אשמח.״ הארי הסכים ורד עמד מולנו והכין משקה, הוא בטח רוצה להרוג אותי. ״אל תשתכר״ צעקתי להארי והוא חייך בביטחון, חייכתי וגלגלתי את עיניי. אני בספק אם הוא מקשיב לי בכלל. ״איפה היית כל היום ?״ רד שאל את הארי והסתכלתי על הארי בציפייה לשמוע את התשובה. האם הוא מדבר עם רד ? אני מתכוון, מספר לו דברים. אני כמעט ולא שומע דבר. ״פה ושם״ הארי אמר. הוא כלכך מעצבן שלא משיב פשוט על שאלות. ״אתה נראה פצוע״ רד אמר לו והארי גלגל את עיניו ״הייתי נותן לך קרח אבל הרוחות ביניכם כלכך לוהטות שאני בטוח שהוא ימס במהירות !״ רד קרא וצחק צחוק מזוייף. השפלתי את מבטי חש את לחיי בוערות, שיפסיק להיות מביך ! ״אתם יוצאים ?״ ״לא״ הארי אמר מיד ואז הסתכלתי על רד, הוא מנסה להרחיק אותו ממני ? הוא שואל את הארי שאלות שירחיקו אותו ממני. ״לפי איך שנראיתם לפני רגע...״ רד אמר ואז הסתכל עליי ומבטו מעט כועס ״זו לא הייתה קרבה של סתם חברים.״ ״אתה מכין את המשקה רד ?״ הארי שאל מבולבל, הוא כלכך אידיוט. למי אכפת מהמשקה ? רד נוזף עליי בלי לנזוף עליי ! ״תכין גם לי״ לפתע אמרתי, מפתיע את שתיהם וגם אותי. ״כן״ הארי אמר בחיוך ״יש לך כסף לשלם על זה ?״ רד שאל. גלגלתי את עיניי, מסתכל על הארי ״הוא איתי-״ ״הוא לא אתה. ממנו אני אגבה כסף״ רד אמר, הוא פשוט ימציא הכל בשביל לא להביא לי משקה ?! ״רד... אתה בסדר ?״ הארי גיחך. ״כן, בסדר גמור.״ רד אמר והושיט לו את המשקה ואז הלך. ״מה לעזעזל הבעיה שלו ?״ הארי שאל ואני הסתכלתי על רד שנראה כועס. אני לא רוצה שיכעס עליי. ״שברתי לו כמה כוסות כשבאתי, זה לא היה במכוון. הוא בטח כועס על זה.״ שיקרתי, נאנחתי וקמתי ממקומי. לא אניח למצב להישאר כך. ״אלך להתנצל בפניו-״ ״יש לו עוד הרבה כוסות במחסן, תעזוב את זה״ הארי אמר ״ארגיש רע אם לא אתנצל, אני כבר אחזור״ אמרתי ונכנסתי לבר, תפסתי את רד ושהבחין שזה אני הוא הלך למחסן ואני בעקבותיו, וכשטרק את הדלת ושילב את זרועותיו, הסיטואציה נעשתה מלחיצה. ״כמה שקט פה״ פלטתי והידקתי את שפתיי בתמימות ״אתה נראה נהדר, תספורת חדשה רד ?״ ״אני קירח.״ הוא השיב בקול קר. ובכן... ״שהמשכתי את חיי כבן אדם אמרתי לעצמי שלעולם לא אתעסק בחרא הזה של המלאכים״ אמר והלך מצד לצד באיטיות, עיניי עקבו אחריו. ״אתה לא יכול לעשות את זה.״ ״תסלח לי ?״ שאלתי מבולבל ״אתה לא יכול להיות בן אדם-״ ״אתה לא מי שקובע.״ קטעתי את דבריו והרגשתי נורא להתחצף אליו, אבל זה לא עניינו הבחירות שלי או מה שיעלה בגורלי, מה שיקרה זה אשמתי, אבל שלא יעז להתערב בזה. ״אתה עוד רגע נתת לו לזיין אותך שם על ה-״ סטרתי לו בחוזקה לפני שסיים את המשפט. ״שלא תעז לדבר אליי בחוסר כבוד.״ אמרתי, מרגיש את לבי מתכווץ, זה רד. עצמתי את עיניי ונאנחתי בתסכול, לעזעזל איתו ! ״אני מצטער.״ ״תצא מהבר.״ אמר בקול מאופק ומבט כועס. הוא לא התכוון לזה. ״רד אני לא עשיתי עם הארי דבר״ אמרתי מיד ״התפייסתי איתו״ ״תשמור ממנו מרחק״ רד אמר ״אתה חושב שבאמת מזיז לו שאתה שם ? הוא יכול עוד חמש דקות למצוא בחור אחר ולא להרגיש רע עם זה.״ רד אמר ולבי נחת ״אתה נפתח בפניו יותר מדי, אל תיקשר אליו לואי. אתה בסך הכל המלאך השומר שלו, לא יותר מזה.״ ״אני רציתי ל-״ ״אני יודע.״ קטע אותי בלי לשמוע בכלל מה יש לי לומר. ״רצית לחיות את החיים שלעולם לא זכית בהם.״ ״יש לי את ההזדמנות...״ קולי דעך והסטתי את מבטי, אך הוא הניד בראשו לשלילה. ״לא.״ אמר, השפלתי את מבטי ״דרך אגב, ירד גשם אתמול.״ הסתכלתי עליו ושפתי נחתה, לא התכוונתי. הוא נאנח ופתח את הדלת. ״צא אליו, רק אל תתקרב יותר מדי.״ בלי לומר דבר התכוונתי לצאת מהמחסן אך עצרתי כשראיתי מישהו יושב לצד הארי והם מדברים וצוחקים ביניהם. הארי מפלרטט עם הבחור. ״על זה בדיוק דיברתי...״ רד אמר בשקט ״לפני רגע ניסה לפתוח לך את הרגליים, ועכשיו הבט בו.״ ״זה לא משנה״ אמרתי מנסה להתנתק מהכאב שחשתי כרגע ״הרי אני רק המלאך השומר שלו.״ אמרתי מהדק את כפות ידיי ומסתכל לעיניו הכחולות של רד. ״נכון ?״ הוא הנהן וטפח על כתפי. יצאתי מהבר וישבתי לצדו השני של הארי, הוא הסתכל עליי והניח לבחור. ״מרגיש טוב יותר לאחר שהתנצלת בפניו ?״ שאל וזקף את גבותיו, בחנתי את מבטו המושלם שגרם ללבי להלום בחוזקה, נשכתי את שפתיי חש את לחיי מאדימות מעט. הנהנתי במהירות, לא אומר דבר. ״אולי עכשיו הוא יתן לך משקה חינם-״ ״אני כבר לא רוצה.״ אמרתי. ״קרה משהו ?״ שאל מבולבל, רציתי לצאת מפה. ״אולי אחכה לך בבית ?״ שאלתי וקמתי ממקומי, מסתכל מסביב ושומע את קולותיהם של כולם וזה כאב בראשי, שנאתי רעש. אני בא ממקום כה שקט ועכשיו לשמוע את הרעש הבלתי נסבל הזה היה סיוט מתמשך. ״אתה רוצה שנלך לבית ?״ שאל ״ל-לא, אמרתי שאחכה לך בבית״ אמרתי בשקט. לא רציתי להפריע לו עם אדון בחור ואולי אדונים בחורים שהוא מתכנן לפלרטט איתם. זה לא ענייני. ״למה ?״ שאל בחיוך מתגרה שכלכך שנאתי כי הוא תמיד גרם לי להסמיק, הוא פשוט מסתכל עליי בחיוך מלא ביטחון ואני לא יודע מה לעשות. ״הזמנת לשם מישהו ואני אפריע לכם ?״ ״הארי...״ נאנחתי, הוא נשמע מטופש. ״אין לי מה להישאר פה, אבוא איתך.״ אמר ולבי החסיר פעימה. הסתכלתי על רד שעדיין הסתכל מדי פעם. מה אם הוא טועה בקשר להארי ? אני לא חושב שהארי בכלל פלירטט עם הבחור שישב לידו, אולי הם סתם דיברו. בסדר.״ אמרתי בנשימה קצרה והסתובבתי לצאת מהמקום. גופי קפא כשהרגשתי את ידו תומכת באגני ומלווה אותי, נשכתי את שפתיי מרגיש שאני מחזיק את נשימתי, הסתכלתי עליו בתמימות והוא בכלל לא הקדיש לזה כלכך תשומת לב כמו שאני. ״תגיד...״ אמר ומשך את תשומת לבי, היה כלכך שקט ורגוע בחוץ. ״איך עפת אתמול ?״ ״עם הכנפיים שלי ?״ סוג של שאלתי חזרה וגיחכתי ״אני מתכוון, הייתי בטוח שאתה לא יכול״ אמר. כמובן שאני יכול. ״אני יכול.״ אמרתי בחיוך קטן, נראה שעניין הכנפיים נורא מלהיב אותו. ״תרצה לעוף איתי ?״ שפתיו היו פרודות והוא לא השיב, אולי זה נשמע מוזר מדי והוא לא הבין ? ״ה-הארי״ קראתי מנסה למשוך את תשומת לבו ״תרצה לעוף איתי ?״ ״עם כל הכבוד לואי, אני לא חושב שאתה יכול להרים אותי באוויר.״ אמר בגיחוך, אין לו מושג כמה הוא טועה. ״אתה מפחד ?״ שאלתי וצחקתי כשהבנתי לפי מבטו שכן ״הארי האמיץ והקשוח מפחד ?!״ ״אני לא פאקינג מפחד״ אמר בכעס וזה הצחיק אותי. ״מה אם בני אדם יראו אותך ?״ ״רוב הסיכויים שיראו, אבל אני לא חושב שיזהו מה זה הדבר הזה שעף בשמים״ אמרתי בחיוך והוא נשך את שפתיו בלחץ ואז חייך והניד בראשו ״זה די מטורף, לא ?״ שאל. ״זה אומר כן ?״ שאלתי והוא צחק ולבי החסיר פעימה, הוא יפהיפה. ״כן, לעזעזל״ אמר והלך לעבר חוף הים ואני בעקבותיו ״חיים רק פעם אחת, לא ?״ ״אל תדאג, אתה לא תמות.״ ״אני בספק אבל בסדר״ אמר בשקט. חייכתי ופשטתי את החולצה, שהכנפיים שלי לא יקרעו אותה כמו פעם קודמת. הוא התבונן בי גורם ללבי לפעום בחוזקה, הרגשתי קצת חשוף כך מולו. עצמתי את עיניי מרגיש את הכנפיים בגבי ומיד פרשתי אותן מרגיש כמה גדולות הן. הוא הסתכל מסביב בלחץ שאף אחד לא יראה וזה גרם לי לצחוק, לאחר מכן התבונן בי. ״לעזעזל לואי...״ פלט ונשך את שפתיו, הוא התכוון לגעת בכנפיים וקצת חששתי אך נתתי לו, וזה היה מוזר. ״אם אתלוש לך נוצה אתה ת-״ ״אל.״ היה כל מה שהשבתי והוא חייך והנהן. ״בסדר״ אמר והרים את ידיו בכניעה, בוחן אותי שוב וחשתי את פניי אדומות מכל המבטים הללו. הלכתי לעברו וקפצתי על גבו והוא מעד לרגע אך הצליח להתאזן. ״תודיע מראש לפני שאתה קופץ על מישהו.״ ״תחזיק ברגליי.״ אמרתי ורגליי היו באגנו, הוא תפס אותן. קשרתי את זרועותיי מסביב גופו והנעתי את כנפיי, ולאחר מספר שניות היינו באוויר ואי אפשר היה להתעלם מהצעקות שלו. ״לואי !״ צעק ואז צחק ״לעזעזל !״ קרא בהתרגשות וזה גרם לי לצחוק, אחזתי בו חזק שלא ייפול ויכולתי להריח את הריח הממכר שלו, ריח גס אך כה טוב. ״גבוה יותר !״ ״אין בעיה !״ צעקתי ועפתי גבוה יותר, החלטתי להתבדח קצת אז עפתי קצת עקום. ״א-אוי לא !״ אמרתי והוא צעק כמו ילדה והתאפקתי לא לצחוק ״הארי יש לי חור בכנף-״ ״מה לעזעזל זה אומר ?!״ צווח ״תנחת מעל המים, שהנפילה לא תהיה כואבת !״ ״אני לא יכול, יש לי חור בכנף אנחנו נופלים-״ ״לואי אני אזיין את הצורה שלך !״ צעק והתפרצתי בצחוק, עפתי ישר וגבוה יותר שומע אותו צוחק גם. ״לך לעזעזל״ ״תודה שזה היה מצחיק״ אמרתי לו. הראש שלי על כתפו וכך יכולתי לראות לאן אני עף. ״קצת״ אמר ואני חושב שהסתכל למטה ״זה גבוה״ ״וזה רק ההתחלה״ אמרתי בחיוך ועפתי גבוה יותר שומע את הצחוק המוכר שלו שגרם ללבי להחסיר פעימה, חייכתי ועשיתי כמה סיבובים באוויר, זה היה מהנה. לעולם לא חשבתי שאעוף עם מישהו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
