התבוננתי בהארי מכין לעצמו ארוחת בוקר, לבש את הג׳ינס השחור וחולצה שחורה. הוא לא ראה אותי עדיין. בבוקר אני נוטה לא להיחשף בפניו בשביל לתת לו רגע לעצמו, הוא זקוק לזה. אך בו זמנית אני מרגיש שהוא זקוק למישהו שישמור עליו ויפקח עליו עין, כמו שאני עושה. הוא פתח את המקרר ופלט קללה בשקט לפני שטרק אותה, גיחכתי לעצמי, הוא מתעצבן בכזו קלות משטויות. הוא העביר את החביתה לצלחת והלך לשבת בסלון, אכל את החביתה ונראה מלא מחשבות. נחשפתי בפניו. ״זה מריח טוב״ אמרתי לו בשביל שיבחין בזה שאני פה, הוא גיחך וגלגל את עיניו בקשיחות, הוא היה כלכך קר שהתלהבתי כשהצלחתי להוציא ממנו צחוק או חיוך. ״אתה יכול להריח ?״ שאל, הנחתי את האצבע שלי על האף בחיוך קטן ״יש לי אף הרי״ אמרתי וצעדתי אליו באיטיות, התיישבתי בספה לצידו והסתכלתי מסביב. אני יודע שרד אמור לדבר איתו, אני לא יודע למה לא עשה את זה. הוא מתכוון לסלק את הארי מהדירה לפי ידיעתי, איפה הארי יהיה ? ״קייט עדיין ישנה, לעזעזל זה היה טעות לתת לה לישון אצלי״ הוא אמר. אני חושב שזה נחמד שדאג לה. ״זה לא, כל מעשה טוב מביא איתו משהו טוב-״ ״אל תזיין את השכל על הבוקר לואי״ אמר וזה גרם ללבי לנחות, שנאתי שדיבר כך. התבוננתי בו חש את לבי הולם בחוזקה, אותן עיניים מוכרות. חייכתי לעצמי והשפלתי את מבטי. ״מה תכננת לעשות היום ?״ שאלתי בסקרנות, הוא משך בכתפיו בלי להסתכל עליי, הוא לא אחד שמקדיש תשומת לב. ״שום דבר״ אמר ״לנוח, אני עייף״ ״אתה נראה כך״ אמרתי מהנהן, הוא לפתע בהה בי וזה גרם לי לחוש לחוץ מעט, בלעתי רוק וניסיתי לחייך, אך הוא נראה חושב על משהו. ״תעביר לי את המלח״ ביקש ולבי נחת, זה מסוכן לי. הסתכלתי על המלחייה שקרובה אליו, הוא יכל להושיט יד ולקחת. אבל כפי שהספקתי להכיר הוא רוצה לראות שאני אמיתי ולא פרי דמיונו, זה מוציא אותו מדעתו. בטח לאחר אתמול שראה את הסרטון ממצלמות האבטחה של רד הוא הרגיש שאולי הכל באמת בראש שלו, כי בסרטון רואים אותו מדבר לאוויר. אבל אני פה, גם אם המצלמה לא יכלה לתפוס אותי. הושטתי את ידי למלחייה באיטיות וריכזתי אל היד אנרגיה, אחזתי במלחייה וקירבתי אותה אליו ולפתע הבחנתי בו זורק לעברי משהו ומיד התרחקתי וזה עבר דרכי. עצמי את עיניי בכעס ולבי דהר בלחץ, הוא מוכרח להפסיק לעשות את זה ! ״איך זה לעזעזל הגיוני ?״ שאל ״אתה מוכן להפסיק לזרוק לעברי חפצים ?!״ שאלתי בכעס ״זה במילא לא פוגע בך.״ אמר והתבונן בי ״איך זה הגיוני שאתה יכול לגעת במלחייה והמזלג שזרקתי לא נגע בך ?״ ״זה פשוט כך.״ אמרתי, משקר לו שוב. אם לא הייתי עוזב את המלחייה אז המזלג יכל לפגוע בי, לפצוע אותי. לעולם לא נפצעתי פה, זה מפחיד אותי כי אני לא יודע מה רמת הכאב וכמה זמן יקח לזה לעבור. מעכשיו לא אגע בחפצים, זה מסוכן לי כי הוא זורק עליי דברים ומחכה שזה יפגע בי. ובכן, אני לא בן אדם. ״מה אני עושה פה ?״ שמעתי קול נשי והבחנתי בקייט בעלת השיער האדום יוצאת מהחדר, בעקבותיה מלאך שלא הכרתי. המלאכים לא מתקשרים עם אחד השני, הוא מסוגל להסתכל עליי ולהתעלם, זה לא נחמד לא לתקשר עם אף אחד. בגלל זה אני אסיר תודה שהארי מסוגל לראותי ואני לא מרגיש לבד יותר, אולי כך גם הוא לא מרגיש לבד. ״בוקר טוב פרינססה...״ הארי פלט בציניות ואכל, מתעלם ממנה ולא נותן לה הסברים. לא אגיד לו מה לעשות, רק אם זה רע אני מנסה לכוון אותו, אבל לא לשלוט בהחלטותיו ובחייו. ״שכבנו ?״ היא לפתע שאלה. ״לצערך לא״ הארי אמר בחיוך, היא צעדה אליו והתיישבה לצידו בספה, אוחזת בראשה. ״איך את מרגישה ?״ ״כאב ראש נוראי...״ היא נאנקה בשקט. ״לכי תכיני לעצמך קפה״ אמר. עצמתי את עיניי בתסכול, למה שהוא לא יכין לה קפה ? ״תכין לה אתה, היא לא מרגישה טוב״ אמרתי, מבחין במלאך שלה מסתכל עליי מבולבל. התרגלתי למבטים האלה מהאחרים, הם לא יודעים שאני יכול לתקשר עם הארי וכשהם מגלים הם נורא מופתעים. ״אני אוכל״ אמר והיא הסתכלה עליו מבולבלת, הוא דיבר אליי. ״אני מתכוון, בגלל זה אמרתי לך תכיני לעצמך.״ ״אני לא טיפוס של קפה...״ מלמלה והסתכלה עליו, התבוננה בו ונראה שהיא חושבת על משהו. ״ר-רגע, מה לעזעזל אני עושה בבית שלך ?״ ״הצלתי אותך מבן זונה אחד שניסה לנצל את השכרות שלך״ הארי אמר, הוא לא מנסח את זה טוב ! עצמתי את עיניי, אני מיואש ממנו. ״תסלח לי ?!״ היא כעסה, נהדר. היא בדיוק כמוהו רק באישה. ״אני ביקשתי עזרה ?״ ״אמרת שיש לך חבר, ואת יודעת מה אומרים ?״ שאל בזמן שלעס את החתיכה האחרונה והסתכל עליה, הסתרתי את פי עם כף ידי ״לא מתעסקים עם מישהי שיש לה בן זוג״ הוא קרץ לי ולבי החסיר פעימה, נשימתי נחתכה בגרוני ומיד חייכתי ללא שליטה. הוא קם והלך למטבח עם הצלחת, קייט פלטה קללה ועצמה את עיניה. ״שאזמין לך מונית ?״ שאל מהמטבח. ״חבר שלי יאסוף אותי״ מלמלה והוציאה את הטלפון מכיסה האחורי של המכנס. היא חייגה ונראתה מותשת. הלכתי למטבח במהרה והארי הסתכל עליי מבולבל, כאילו שואל ׳מה׳ רק עם מבטו. ״אני חושב שזה נחמד מצידך״ אמרתי בחיוך קטן ״זה המשפט הכי מכוער שאמרו לי״ אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי, זה משפט מקסים. ״הוא יבוא בעוד עשר דקות״ קייט קראה מהסלון, הארי הידק את שפתיו והלך לעברה, הוא מוכרח לעשות מעשה טוב גם היום, כל יום. אני רואה את טוב הלב הטמון בו. ״אז... את כאילו עובדת כזונה ?״ לפתע שאל, גורם לי לצמצם את עיניי. האם הוא מתלוצץ ?! קייט דחפה אותו וצחקה, מ-מה ?! מה מצחיק בזה לכל הרוחות ?! אני בכנות לא מבין... התיישבתי בספה לידם, מסתכל עליהם. ״תשתוק...״ מלמלה ״החבר שלי בוגד בי, אז אני מחזירה לו״ ״טיפשה״ הארי פלט, זה כלל לא נחמד ! ״הארי בחייך״ אמרתי מהצד והוא התעלם ממני כרגע, לפעמים ליד אנשים הוא מתעלם ממני, ואני מבין את זה. ״מה אני אמורה לעשות ?! החרא הזה משלם לי את החשבונות, את שכר הדירה, אני צריכה אותו״ אמרה, לרגע ריחמתי עליה. ״אז את איתו בגלל הכסף״ הארי אמר ואז הסתכל לעיניה, קדימה הארי, תאמר משפט נחמד ומנחם ! תעזור לה, בשם כל הכנפיים המעופפים. ״זונה.״ ״תשתוק !״ היא דחפה אותו בכעס. עצמתי את עיניי בתסכול, מסתכל מסביב. ״יש לי יותר מדי רישומים פליליים בשביל למצוא עבודה נורמלית״ ״גם לי״ הארי לפתע אמר, וכפי שאמרתי לפני, היא כמוהו רק בבת. ״כמה זמן ישבת ?״ ״חצי שנה, בגיל עשרים על איום בנשק חם״ סיפרה בחיוך ״ואתה ?״ ״חודשיים, על חרא שלא חשוב...״ הארי מלמל. העין שלי קפצה מרוב בלבול, האם זה נורמלי לקיים שיחה כזו ? אני מתכוון, בית כלא זה לאנשים רעים, הם טובים ! הארי לפחות, לא ? ״רוצה ?״ הוא הציע לה סיגריה והיא מיד חטפה. הסתכלתי על המלאך שלה שנראה מודאג, עצם את עיניו ואני בטוח שניסה לשדר לה טוב. הם הדליקו את הסיגריה ושאפו ממנה עמוק, ממלאים את הבית בעשן ונראים רגועים. לפתע הארי זרק את המצית לעברי והסתכל אך זה עבר דרכי, גלגלתי את עיניי בטיפת כעס, הוא מוכן להפסיק עם זה ? זה לא יפגע בי וזה סתם מבהיל אותי. ״אני מציע שתיפטרי מהחרא הזה...״ לפתע הארי אמר ופלט עשן מפיו, זה רק אני או שהם התקרבו בתוך חמש דקות ? בחייך הארי, היא לא תקשיב לאדם שרק הכירה. ״ואז מה ?״ גיחכה בזלזול בלי להסתכל עליו ״תעברי לגור פה״ אמר ולבי נחת, רד מתכוון להוציא אותו מהדירה, אך לא יכולתי לספר לו דברים כאלה. ״הארי לא״ אמרתי ״אתה רציני ?״ היא שאלה ונראה שחשבה על זה ברצינות. הם אפילו לא מכירים ! היא נראית השפעה רעה, לא כמו ג׳יימי חברתו הטובה ! ״הארי לא״ אמרתי שוב ״היא לא רעה״ אמר והסתכל עליי טיפה מעוצבן, שפתי נשמטה ולא ידעתי מה לומר. מדוע הוא לא מקשיב לי ? ״מה ?״ קייט שאלה ומיד הוא הסתכל עליה ״התכוונתי הדירה לא רעה״ אמר בחיוך ״אמנם יש רק חדר אחד והוא כמובן ישאר שלי, אבל תוכלי להיות בסלון עד שתמצאי מקום.״ ״הארי לא״ רקעתי עם רגלי ברצפה והסתכלתי לעיניו ״אני חושב שזה מעשה פאקינג נחמד מצידי״ אמר לי בטון כועס. אוח ! ״מה את אומרת ?״ ״זה יהיה נהדר״ אמרה בחיוך ושאפה מהסיגריה, גלגלתי את עיניי. נהדר. נעלמתי שהוא לא יוכל לראות אותי ושמתי לב שמחפש אותי. נאנחתי בכעס, אני לא מאמין שעשה את זה. הוא צריך להתרחק מאנשים כאלה שידרדרו אותו לעשות מעשים רעים. לאחר כמה דקות הם נפרדו בחיבוק קצר והיא יצאה מהבית, עדיין לא נחשפתי בפניו שוב. אני כועס כשהוא לא מקשיב לי. ״לואי״ הוא קרא וקם מהספה בחיוך משועשע, התעלמתי וראיתי שהוא מסתובב בבית באיטיות ״איפה אתה לעזעזל ?״ שאל. לא אחשף בפניו. זה קורה הרבה שאני פשוט נעלם לו והוא קורא לי, הוא מכעיס אותי. ״בחייך, היא בחורה טובה״ אמר. הוא תחב את קופסת הסיגריות לכיסו ונאנח, מסתכל מסביב לבית פעם אחרונה לפני שיצא ואני בעקבותיו. לאן הוא הולך ? בחנתי את בגדיו השחורים, הוא תמיד נראה כה מפחיד אך לא הצלחתי להאמין שהוא רע. הוא הרי אדם טוב, אני מאמין בזה. לבסוף לא יכולתי עוד להסתתר בפניו ונחשפתי מולו, נאנח. ״לאן אתה הולך ?״ שאלתי והיה לו חיוך מרוצה, הוא חיכה לרגע שאחשף בפניו שוב. ״אני לא חייב לומר לך״ פלט בלי להסתכל עליי ולבי נחת ״הארי !״ קראתי והלכתי לצידו, הוא לא הסתכל עליי. ״לרד, אני הולך לעבוד אצלו״ אמר. לא אהבתי את הרעיון הזה, אבל לא אמרתי על כך דבר. אפקח עליו שם עין, שלא יפגעו בו. ״אתה בטוח שזה רעיון טוב ?״ שאלתי והוא פלט נשימה כעוסה ״אני לא יודע, לא אכפת לי. אני צריך כסף״ אמר. אני מסכים בנוגע לזה, הוא באמת צריך כסף. הסתכלתי עליו נושך את שפתיי בסקרנות, תהיתי למה עזב את ביתו, תהיתי מי זו הבחורה שצעק את שמה, היילי. אך הייתה לי התחושה הזו שהוא לעולם לא יספר לי. הוא סגור מדי, אך בו זמנית פתוח. לא לגבי עצמו. הוא לא משתף רגשות חוץ מכעס ושנאה, הוא לא חושף על עצמו פרטים אישיים חוץ משמו הפרטי, אבל אנשים לא יכולים להשתנות, נכון ? עמוק בפנים הם אותם ילדים קטנים ומלאי תמימות שהיו. אבל הוא... אלוהים. בחנתי את החולצה השחורה והג׳ינס השחור עם החגורות שהיו תלויים סביבו, מגף שחור שנראה מאיים באיזשהי צורה. אבל אם אדמיין אותו לובש חולצה כחולה מכופתרת ומכנס בהיר, הוא כבר נראה נחמד יותר. ״אני עצבני...״ לפתע אמר ונשם עמוק. ״מ-מה ?״ שאלתי מבולבל, לא אמרתי דבר. ״לא עצבני, אני לא יודע, אני רוצה לכסח מישהו״ פלט בחצי חיוך ורציתי לסטור לו בכעס ״בכסף שתרוויח מהעבודה אצל רד תקנה שק איגרוף״ אמרתי והוא זקף את גבותיו לעברי ״שק איגרוף לא מדמם-״ ״הארי״ קטעתי אותו והוא חייך. אני לא בטוח אם הוא רציני. באמת יש לו פתאום דחף לפגוע במישהו ? אני יודע שהוא מסוגל, ראיתי כמה אכזרי הוא מסוגל להיות. הוא מסוגל להכות אדם שלא יכול להגן על עצמו, ושהוא עושה את זה אפשר לראות שאין לו טיפת רחמים. ״זה יעזור לך לפרוק את הכעס״ ״לעזעזל...״ נאנח ״אני שונא לעבוד שם, כל רגע חבורת מזדיינים שדורשים יותר מדי ממך״ ״למה שלא תחפש מקום עבודה אחר ?״ הצעתי והוא גיחך, אני שונא שהוא מזלזל בדבריי. הרי המקום הזה לא טוב לו, אם כי אני מאמין שקרבתו לרד חשובה. ״אין מצב.״ אמר. נכנסנו לבר הרועש, מלא בריח של אלכוהול ובשמים. הארי נכנס לבר ולחש לרד משהו באוזן, רד חייך וחיבק אותו בקצרה לפני שטפח על כתפו. ישבתי מחוץ לבר והתבוננתי בהם, זה כלכך משונה. לפתע הארי הנהן בחיוך ובא לעברי, כשהתכוונתי לומר משהו קול קטע אותי ״חזרת לעבוד פה שוב ?״ קולו של טרוי. הסתכלתי הצידה מבחין בו יושב פה, אני לא מחבב אותו. המלאך השומר שלו נראה מרוחק, זה מסביר המון. הארי צריך להיות קרוב למישהו בעל שמירה גבוהה, לא אדם כמו טרוי. ״אני צריך להרוויח כסף איכשהוא״ הארי אמר בחיוך פלרטטן ״זוכר את הלילה ההוא ש-״ ״כן, תשתוק.״ הארי קטע אותו בצחוק והסיט את מבטו. איזה לילה ? על מה הם מדברים ? אני חושב שאניח לו כרגע, הוא לא צריך אותי כל הזמן לצידו. אשאר פה, רק לא אתן לו את היכולת לראות אותי. וברגע שנעלמתי, העיניים שלו שוטטו בכל המקום, אני ידעתי שהוא חיפש אותי וזה גרם לי לחייך.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
