קפצתי עם כל האנשים וצעקתי את מילות השיר, תכנון יום ההולדת של נייל בבר לא היה בעיה כמו שחשבתי, גם כולם באו. ולפי איך שאני רואה כולם נהנים פה. חשבתי שאפשל, שזה יהיה רע מדי בשבילם אבל הנה הם. ג׳יימי רוקדת צמוד לאיזה בחור זר, נייל צוחק משכרות עם שתי נשים לא מוכרות, גיחכתי בעודי מסתכל על כמה מטופש זה נראה מהצד. המוזיקה גרמה לי לחוש את דמי קופץ, אהבתי את השיגעון הקטן שיש בריקודים פרועים. קפצתי עם קצב המוזיקה עם המוני האנשים, צועק את מילות השיר ואז הבחנתי בלואי עומד בצד, צחקתי מביט בו, חש את לבי הולם. סימנתי לו לבוא ושפתו נשמטה, הוא הניד בראשו. ״קדימה !״ קראתי, הוא חייך והשפיל את מבטו, אני רוצה שירקוד איתי. צעדתי אליו עם חיוך מטופש והוא חייך חזרה, נראה כה תמים. ״אתה לא יודע לרקוד ?״ שאלתי מתגרה בו, הוא חייך והשפיל את מבטו, יכולתי להבחין בלחייו שהאדימו בשנייה. ״אני יודע, פשוט להידחף בין המון אנשים לא הולך לקרות.״ אמר. ״אם תגע באדם, אתה תיעלם ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי כאילו אני מפספס פה משהו, אני לא מבין את המבטים שלו. לעזעזל אני שונא את זה. ״דרך מוזרה לתאר את זה, אבל כן״ אמר. הוא הסתכל מבעד כתפי ונשך את צד שפתיו, גורם לבטני להתהפך וללבי להלום בחוזקה, נשימתי נעתקה בגרוני. ״בעיני אחרים זה נראה כאילו אתה מדבר אל קיר עכשיו״ ״מאז שפגשת אותי, אתה חושב שאני שם זין על מה אחרים חושבים ?״ שאלתי באותו קול שקט, ובמקום לקבל מבט נוזף, צעקה כועסת, הוא חייך. ״יחשבו שאני שיכור או משהו, לא פאקינג אכפת לי.״ ״אתה יכול לחזור לכולם-״ ״אל תהיה חתיכת חרא !״ צעקתי בחיוך, רציתי לאחוז בידו ולמשוך אותו איתי אך מיד עצרתי את עצמי, נזכר בזה שהפעולה הזו רק תעלים אותו. פלטתי נשימה ונשכתי את שפתיי, מחייך ומשפיל את ראשי. ״קדימה מלאך״ ״לא...״ הוא גיחך בביישנות, רקדתי מולו והזזתי את שפתיי למילות השיר. התקרבתי אליו והוא צחק, גורם לאיבריי לקרוס במכה מענה, נשענתי עם ידי על הקיר שמעליו וחייכתי, מסתכל לעיניו כה קרוב וחש את בטני מתהפכת, נשימתי נקטעת בגרוני ושיכרון החושים שסחף אותי והפנט אותי. ״תתרחק״ אמר בשקט ולאחר שניות של בהיה בעיניו לקחתי צעד לאחור עם חיוך, נושך את שפתיי ומנסה למצוא דרכים נוספות לגרום לו לרקוד איתי. ״אני עוד אוציא ממך צדדים של זונה-״ ״הארי !״ הוא כעס ולפתע הרגשתי כאב בראשי וזה גרם לי לאחוז בו ולהאנק בכאב, לעזעזל ! הסתכלתי עליו והתנשמתי, הוא פאקינג עשה את זה. ״בסדר, חתיכת מזדיין״ אמרתי בכניעה וגלגלתי את עיניי לבר, רואה שרד מסתכל עליי מהצד ולבי נחת. ״זה לא טוב...״ ״אתה חושב ?״ לואי שאל מהצד בגיחוך. לא אהבתי את זה שרד שם עין עליי, לא אהבתי לראות תצלומי אבטחה שלי מדבר לאוויר במחשב שלו, שלמעשה דיברתי ללואי. רד לא דיבר איתי על זה אבל אני יודע שהעין שלו עליי. חייכתי אליו ונופפתי, הוא חייך והמשיך להתעסק בלקוחות. ״עדיין רוצה לרקוד ?״ לואי קרא בחיוך ורקד מצחיק, צחקתי ועצמתי את עיניי, אלוהים אדירים. הוא לא זז לפי קצב המוזיקה בכלל. לפתע הוא צחק והסתיר את פניו ״אני לא באמת יודע לרקוד״ ״יכולתי לראות את זה״ אמרתי והסתכלתי אל רד, הוא הסתכל עליי כל כמה שניות. ״שאלך אליו ?״ ״אני חושב שכן.״ לואי אמר והסתכלתי למבטו התם ״חוץ מזה, הוא צריך לדבר איתך״ ״מאז שבאת אתה אומר שרד צריך לדבר איתי״ אמרתי בגלגול עיניים ״על מה אתה מזיין את השכל, לואי ?״ ״אני לא יכול לספר״ אמר והידק את שפתיו, נאנחתי בגלגול עיניים וצעדתי לבר, מצליח למשוך את תשומת לבו של רד מתוך כל האנשים שפה. נכנסתי לדלפק והוא מיד טפח על כתפי בחיוך ״טוב לראות שאתה נהנה !״ הוא קרא, הייתי מבולבל מכיוון שהוא לא אמר דבר על זה שאני מדבר לאוויר, אני מתכוון ללואי אך הוא לא יכול לראות את לואי. לואי כמו פאקינג רוח רפאים קטנה עם כנפיים. ״היססתי אם להביא את כולם לפה״ אמרתי והסתכלתי על חבריי רוקדים בפרעות, גיחכתי. ״מה כלכך רע בבר שלי ?״ רד שאל משלב את זרועותיו ״האנשים ?״ שאלתי במשיכת כתפיים והוא צחק והשפיל את מבטו, הבחנתי בחיוך שלו שיורד באיטיות וזה גרם לי להיות קצת מודאג. ״אני צריך לדבר איתך על משהו.״ לפתע אמר והייתי לחוץ, בלעתי רוק והנהנתי, מסתכל לרגע על לואי שהסתכל עלינו כאילו צופה בפרק של סדרה מזדיינת. הוא ידבר איתי על תצלומי האבטחה ? על ההתנהגות השונה שלי לאחרונה ? על מה ?! ״בוא למחסן, שיהיה לנו שקט.״ ״אין בעיה״ אמרתי והלכתי אחריו למחסן, אחרי שנכנסנו סגרתי אחרינו את הדלת ושילבתי את זרועותיי בהמתנה, מביט בו נראה חושב על משהו. ״לא חשבתי שנדבר על זה לעולם״ לפתע אמר בגיחוך ולא העז להסתכל לעיניי, ואם הוא לא מסתכל לי בעיניים זה מוזר. עכשיו באמת תהיתי מה לעזעזל יש לו להגיד לי. ״לאחרונה יש לי כמה קשיים כלכלים, הבר לא מרוויח מספיק ואני צריך כסף״ אמר והסתכל לעיניי, נראה לחוץ. אני ידעתי שהוא לא יבקש ממני כסף, הוא גם יודע שאין לי. הוא נשם עמוק ״אני צריך לפנות אותך מהדירה.״ ״מה ?!״ שאלתי בכעס ״אני מוכרח״ אמר והניח את ידו על כתפי, התכוונתי לסלק אותה אך התאפסתי על עצמי, ונזכרתי שבאמת אין לי זכות לכעוס. זו הדירה שלו, חייתי בה במשך חמש שנים וקצת יותר בלי לשלם לו פרוטה על זה. מי אני שאתלונן ? אבל לעזעזל, עכשיו באמת נדפקתי. ״אני מצטער, אם לא תמצא מקום תוכל לגור אצלי בנתיים-״ ״אני אסתדר.״ אמרתי מהנהן ומביט לעיניו, חייכתי להקל על המצב. ״משהו נוסף שתרצה לומר לי ?״ הוא משך בכתפיו והניד בראשו ״לא.״ הסתכלתי על לואי מבולבל, מה אם הוא מפנה אותי כי לדעתו אני מתחיל להשתגע ? ״בסדר, תודה רד״ אמרתי והוא לפתע חיבק אותי, גלגלתי את עיניי ועצמתי אותן. ״אני תמיד פה אם יש בעיה, אתה יודע את זה נכון ?״ שאל והסתכל לעיניי, חייכתי מהנהן ״כן ברור״ אמרתי ולקחתי צעד לאחור ״הכל בסדר, אל תדאג.״ הוא הנהן בחיוך, טפחתי על כתפו לפני שהסתובבתי פותח את הדלת ויוצא מפה, נבלע לתוך המוזיקה הרועשת. התנשמתי מעט, מלא מחשבות ודאגות שבאו בין רגע. העברתי את אצבעותיי ויצאתי מהמקום, בועט בעמוד ופולט צעקה קטנה. ״פאק !״ צעקתי, מתנשם ונושך חזק את שפתיי. ״חשבתי שאמרת שהכל בסדר״ לואי אמר. צחקתי לרגע קצר והסתכלתי עליו. לעזעזל, הוא כזה תמים. איך הכל בסדר ? ״אין לי פאקינג כסף או מקום להיות בו״ אמרתי בפשטות, ירדתי אל חוף הים החשוך והריק, פשוט מצאתי במקום הזה מרגיע לעכשיו. ״אני רוצה לכסח מישהו...״ ״אל תחשוב כך״ לואי אמר וצעד לצידי. ״אז אתה פאקינג ידעת כל הזמן הזה שהוא מתכוון לפנות אותי מהדירה ?!״ כעסתי ״ה-היי, אני לא אשם״ אמר. נאנחתי והמשכתי ללכת, עוצר צעדים ספורים מהאיזור בו הגלים מתפרצים. התיישבתי על החוף והסתכלתי לים, מלא מחשבות. ״הוא לא דיבר איתי עליך״ אמרתי והסתכלתי על לואי שבדיוק גם התיישב על החול לידי, תפסתי חול בידי וזרקתי עליו אך זה עבר דרכו. לכזעזל. ״תפסיק לזרוק עליי דברים״ הוא התלונן ואני גלגלתי את עיניי. ״ואיך הוא ידבר עליך עליי אם הוא לא יודע שאני קיים ?״ ״אולי ככה״ אמרתי ״הארי, למה אתה מדבר לאוויר כמו משוגע ?״ ״הפסק״ הוא צחק ולבי פעם בחוזקה, התבוננתי בו חסר נשימה. ״אם היית אמיתי היינו מזדיינים על החוף-״ ״תשתוק !״ הוא כעס והאדים בין רגע ״אני רציני, לעולם אל תדבר אליי כך.״ ״אף אחד לא מקבל יחס מיוחד ממני...״ מלמלתי בעודי מסתכל על הגלים שמתפרצים. ״מה אני אמור לעשות ?״ ״לעבור את זה״ לפתע אמר, במילים הכי פשוטות שיש. הסתכלתי עליו מבולבל ״מכשולים נועדו בשביל לעבור אותם.״ ״אין לי כסף״ אמרתי והוא חייך והשפיל את מבטו ״ואיך משיגים כסף, הארי ?״ שאל, כאילו אני ילד קטן שמת להתפרץ עם תשובה לשאלה המפגרת הזאת. ״זנות, אבל לא רק״ אמרתי מרים אצבע, הוא גלגל את עיניו ונראה מיואש ממני ״גם חשפנות.״ ״עבודה...״ הוא מלמל בחוסר אונים, חייכתי מלראות אותו נראה כך. אני רק משתעשע איתו. ״אני לא באמת מתכוון למצוא עבודה״ אמרתי בגלגול עיניים ״מי האידיוט שיעסיק אותי ?״ ״מה אתה מתכוון ?״ לואי שאל, הוא לא פאקינג רואה את זה ? ״פושע, עבריין, שתיין, עבר פלילי-״ ״אדם טוב, נחמד, עוזר לזולת״ קטע אותי. הסתכלתי לעיניו ולא הבנתי... מה הוא לעזעזל רואה ? אני לא פאקינג נחמד לאנשים מזדיינים מכל סוג שהוא, אני לא עוזר כי לא פאקינג אכפת לי. ״אני לעולם לא אצליח למצוא עבודה, גם יש לי בעיה לשמוע אנשים מזדיינים אומרים לי מה לעשות״ אמרתי בזמן ששלפתי סיגריה מכיסי, הנחתי אותה בין שפתיי והדלקתי. שואף ממנה עמוק וממלא את ריאותיי בעשן הסמיך. ״רד פשוט הצליח לסבול אותי איכשהוא.״ ״איפה אתה מתכוון לעבור לגור ?״ לואי שאל בשקט. השפלתי את מבטי ובאמת שלא יכולתי לחשוב על מקום. ״אני רוצה ליד הים, אבל ליד הים זה יקר. הדירה המחורבנת שרד נתן לי פשוט בשכונה קטנה שפחות יקרה״ סיפרתי ״אתה חושב שיקחו ממך פחות שכירות בגלל שאין לך זרת ?״ לואי שאל בציניות וזה גרם לי לצחוק ״אני באמת מקווה״ אמרתי, על שפתיו נמרח חיוך קטן. שאפתי עמוק מהסיגריה ושפלטתי את העשן לעברו הוא השתעל. לבי החסיר פעימה, חשבתי שמה שאמיתי עבורי לא אמיתי עבורו. לא אמרתי על זה דבר, אני בוחן את המצב עד עכשיו, יגיע היום שאזרוק עליו משהו וזה יפגע בו. היד שלו עברה בחול, אם הוא נוגע בזה זה אומר שזה יכול לגעת בו. במהירות תפסתי חולות בידי וזרקתי עליו אך זה עבר דרכו ״לעזעזל !״ ״ה-הפסק״ אמר ועזב את החול, משלב את זרועותיו. ״זה כלכך אירוני...״ אמרתי בגיחוך, מסתכל מסביב ״מה ?״ שאל. ״פה הייתה הפעם הראשונה שרד פגש אותי, הוא הציל אותי מהרחוב״ אמרתי והסתכלתי לים, לואי היה שקט. אני מניח בשביל לא לשאול שאלות שידע שיעצבנו אותי. ״תספר לי.״ הוא ביקש. הסתכלתי לזוג עיניו הכחולות ולבי הלם בחוזקה, זה לא באמת מעניין הסיפור. ״עזבתי את הבית ובאתי לחוף, הוא ניגש אליי בלילה כשראה שאני לבד והציע לי להיכנס לבר שלו.״ סיפרתי בפשטות ״סיפרתי לו שעזבתי את הבית, הוא אמר שיביא לי עבודה ודירה, בלי להכיר אותי בכלל.״ ״הוא ממש דאג לך״ לואי אמר בשקט ״מההתחלה.״ ״כשלא היה אף אחד שם בשבילי הוא היה״ אמרתי בחצי חיוך ״הזקן המזדיין הזה...״ ״תשמור על שפה נקייה״ לואי אמר, שילך להזדיין. הסתכלתי על הים ועלה במוחי רעיון קצת מטורף. ״אולי אכנס לשחות ?״ שאלתי ונעמדתי על שתי רגליי, מסתכל על לואי שהביט בי מבולבל ולא ציפה לשמוע את זה. ״כנס איתי, שחייה לילית קטנה.״ ״לא״ הניד בראשו ״למה ? קדימה-״ ״התכוונתי לא, אל תיכנס״ אמר מביט לתוך עיניי ולבי נחת, פלטתי קללה בשקט והתיישבתי חזרה ״א-אני מצטער״ ״מה... אם הייתי נכנס הייתי מת איכשהוא ?״ שאלתי קצת ציני לגבי זה, הוא הנהן בחיוב. ״חשבתי שזה פאקינג יפסק כבר. אני לא מבין, זה הגורל שלי ? למות ?״ ״לא בדיוק״ לואי אמר, הייתי רוצה שיסביר לי אך הבן זונה הזה מסתורי מדי. ״אתה יכול לשנות את הגורל הזה.״ ״אני פאקינג מנסה, אני נחמד לכולם. לא שמת לב איך נהייתי סבלני לאחרונה ? אני לא רבתי מכות הרבה זמן״ אמרתי והוא צחק בשקט ״אתה צריך יותר״ לואי אמר מסתכל לעיניי, נראה עוצר נשימה וגרם ללבי להלום. לעזעזל. ״זה כואב למות ?״ שאלתי בסקרנות, הוא הידק את שפתיו ומשך בכתפיו ״אני לא זוכר את ההרגשה.״ סיפר. בלעתי רוק ופלטתי נשימה, אני לא רוצה פאקינג למות. ״לעזעזל יש לי בחילה...״ מלמלתי ואחזתי בראשי, קמתי ונאנחתי, זורק את הסיגריה בכעס על לואי אך זה עבר דרכו. ״אני חוזר לבית״ ״הפסק לזרוק עליי דברים, הארי״ הוא אמר. מה זה משנה ? הוא במילא לא מרגיש את זה. התחלתי ללכת והוא היה בעקבותיי ״עוד מעט לא אוכל לומר אני חוזר לבית, לעזעזל״ אמרתי בכעס ״אולי אשכב עם גברים בשביל להעביר את הלילה בביתם-״ ״לא״ לואי קטע אותי, זה לא פאקינג הבחירה שלו. ״אני לא מתכוון לחיות ברחוב.״ אמרתי ״הארי, תעבוד״ אמר והדגיש את המילה ׳תעבוד׳. ״נראה לאן החיים יקחו אותי...״ מלמלתי ״הם לא יקחו אותך לאף מקום. אתה תסולק מהבית ברגע שלא תהיה מוכן לו ולא יהיה לך איפה להיות״ הוא הטיח את המציאות בפניי ללא רחמים. ״אל תהיה כזה דרמטי, יש לי לנצל את טרוי, יש לו דירה נחמדה״ אמרתי ולואי השמיע אנחת תסכול ״לא לא ולא״ אמר. הוא הסתכל לעיניי ״אתה תסתדר בלי לנצל אחרים, בסדר ?״ ״מה שתגיד...״ מלמלתי בזלזול. לאחר דקות הליכה הגעתי לבית ונכנסתי אליו, פולט נשימה ומסתכל על הכל מסביב. התבוננתי בזכוכית החלון שנשברה וגיחכתי. ״אתה רואה את זה ?״ הצבעתי על הזכוכית והסתכלתי על לואי ״חזרתי עצבני וחבטתי בחלון בכעס, זה היה יום יפה״ ״נשמע כך״ לואי אמר בציניות וחייכתי אליו, מלאך אידיוט. ״אתה לא הודעת לאף אחד שאתה עוזב את המסיבה של נייל״ ״הם לא ישימו לב״ אמרתי והמשכתי לחדר, תוך כדי הורדתי את החולצה השחורה ואז פתחתי את כפתורי הג׳ינס השחור, מוריד אותו ונשאר עם הבוקסר בלבד. עליתי לצד המיטה כי הייתי כבר רגיל שהמלאך בצד השני, מסתכל עליי עד שהוא נעלם לפני שאני נרדם. הוא בא ונשכב בצד השני, מסתכל לתוך עיניי וגרם לבטני להתהפך במכה מייסרת, לרגע קצר בחנתי אותו ושמתי לב שעיניו סרקו את גופי שנייה לפני שהסתכל עליי עם לחיים אדומות. ״תראו את זה...״ התגריתי בו והוא מיד הסתיר את פניו כי ידע מה אני הולך להגיד. צחקתי ורציתי להוריד את היד שלו מפניו אך לא יכולתי לגעת בו. ״מישהו מביט בגוף הסקסי שלי-״ ״אני לא !״ הוא צעק לתוך דבריי, צחקתי והוא הציץ עם עין אחת, הבלטתי שריר והוא הסתיר את פניו שוב. ״הפסק !״ ״מתחילת הערב שמת עליי עין, אה ?״ המשכתי להתגרות בו וצחקתי על התגובה הנבוכה שלו ״כי אני משגיח עליך !״ קרא, חייכתי מהנהן בציניות ״זה מה שאתה טוען״ אמרתי והוא נאנח והוריד את ידיו, מסתכל לעיניי ולעולם לא חשבתי שאגרום למישהו להיות אדום כך. צחקתי והוא גלגל את עיניו ״א-אני לא״ הצביע עליי בכעס ״בשם כל הכנפיים המעופפות, זה לא מה שאתה בכלל חושב הארי״ ״אני בספק״ חייכתי, הוא הסתכל לגופי שוב והתכוונתי לומר משהו אך הוא הקדים אותי. ״מה קרה לך שם ?״ שאל ולבי נחת, הוא מדבר על הצלקת שבבטני. כששואלים אותי את זה הכל נהרס. הוא לא באמת ציפה לקבל פאקינג תשובה מפורטת, נכון ? ״שום דבר״ פלטתי והוא התכוון לומר משהו אך סגר את פיו ושתק, בלעתי רוק ונשכתי את שפתיי, לעזעזל. ״קובייה ?״ לפתע שאל וזה גרם לי לגחך, הוא מנסה להסיט את השאלה על הצלקת לאותו נושא שהביך אותו. למה ? ״למען האמת שתיים״ אמרתי מבליט את שרירי הבטן שלי ורואה יותר ״או שיותר, רוצה לגעת ?״ חייכתי בפלרטטנות והוא גלגל את עיניו ולחייו סמקו, זה היה חמוד. ״תשתוק הארי״ פלט והסתכל לתוך עיניי, חייכתי חש את לבי פועם בחוזקה ובטני מתהפכת עשרות פעם, הייתי שבוי בזוג עיניו הכחולות. חייכתי נושך את שפתי התחתונה ללא שליטה, חש כאילו אני מרחף כמו אידיוט. ״לא אפריע לך לישון-״ ״לא״ קטעתי אותו מתבונן בו, חורט את פניו בזכרוני, מרגיש חסר נשימה. ״תישאר.״ ״מ-מה ?״ שאל ועלה לפניו חיוך קטן ״תישאר, אל תיעלם כמו רוח מזדיינת.״ אמרתי והיה לו חיוך שחשף שורת שיניים לבנות, הוא היה יפהיפה. ״בסדר.״ אמר בשקט, לא מעיר לי על הצורת דיבור הבוטה. הוא הסתכל לתוך עיניי והשתוקקתי להתקרב מעט, פאק. לא ידעתי אם זה בגלל המתח המייסר שקיים בגלל שאני לא באמת יכול לגעת בו, רציתי להתקרב. ״לילה טוב הארי.״ ״לילה טוב״ אמרתי, מסתכל עליו שניות נוספות לפני שעצמתי את עיניי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
