פרק ה' - התוכנית למסע

147 3 2
                                    

כשהגענו לביתו של פרופסור אפלבוים באותו יום אחרי הצהריים, הוכנסנו הישר לסלון

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

כשהגענו לביתו של פרופסור אפלבוים באותו יום אחרי הצהריים, הוכנסנו הישר לסלון. בפינת האוכל הצמודה לו כבר ישבו משתתפי המשלחת סביב שולחן עץ חום מוצק וארוך. חלק מהראשים היו רכונים על מפות טופוגרפיות בעלות קנה מידה גדול שהיו פרושות על השולחן, עליהן שרטוטים של המסלול המתוכנן. אלה, אשתו של פרופסור אפלבוים, קמה לקראתנו בחיוך והחוותה בידה לעבר שני כיסאות פנויים בתנועה מזמינה. "שבו בבקשה," אמרה בחביבות.

פרופסור אפלבוים, שהיה לבוש בבגדים מגוהצים שנראו כאילו יצאו מהמכבסה בזה הרגע, החל מיד להציג בפנינו את המשתתפים. "הכירו. זהו דניאל לוונטל הארכיאולוג. הוא מומחה בתרבויות המזרח הקדום ואסיה, והתמקד לאחרונה באומנות קדומה," התחיל אפלבוים עם האדם הראשון שישב לימינו. דניאל הרים את ידו ונופף בה קלות לעברנו כמזדהה. למרות היותו אדם בגיל העמידה היה דניאל גבר נאה ומרשים. שערו השופע היה מסורק לאחור ויצר בלורית גדולה מעל מצחו הרחב. לסתו המוצקה, המשוכה מעט קדימה, הביעה נחישות ועוצמה. הוא נראה כמו שילוב של חוקר והרפתקן. שזוף ותמיר, אך בעל נימוסים של ג'נטלמן. היה לי הרושם שהוא מודע לקסמו.

פרופסור אפלבוים סיפר שלוונטל הוא מחברם של שני ספרי מסע ארכיאולוגיים. כאשר הוא לא משתתף במשלחת ארכיאולוגית הוא משמש כאוֹצֶר מִשנֶה לאמנות עתיקה במוזיאון לארכיאולוגיה בבריטניה.

לא הבנתי למה ארכיאולוג צריך להצטרף למסע. זה לא כמו שבאים לחפור אתר מסוים שמשערים שיש בו עתיקות.

דניאל הרגיש כנראה בספקנותי לגבי נחיצותו, והסביר בקול מתון ומלא ביטחון: "נעבור בדרכנו על פני אתרי קברים עתיקים. רובם נשדדו, אבל אולי נוכל למצוא חפצי ערך שהוסתרו עמוק באדמת מערת הקבר. אני אצטייד בגלאי מתכות לגילוי חפצים קבורים באדמה. זהו כלי שמשמש אותי הרבה. הסריקה התת-קרקעית נעשית באמצעות מכ"ם חודר קרקע. הגלאי הרגיל, שנראה כמו מכסחת דשא, גדול מדי ולא אביא אותו, אבל יש גם סוג קומפקטי יותר שנראה כמו שואב אבק ידני שיתאים לנו. המכ"ם משדר את המידע שהוא קולט אל המחשב הנייד".

"זו ממש ארכיאולוגיה הַיי-טק-ית," התלהב אלון.

"כן," נהנה דניאל מההתרגשות, אך עדיין שמר על האיפוק האירופי שלו, "החיישנים של המכ"ם הם ארוכי טווח וכך אפשר לגלות אפילו חפצים הקבורים בעומק רב. יש לי גם גלאי נייד שאפשר לשאתו על הכתף." הוא עשה אתנחתא קלה והוסיף בקול דרמטי: "הוא רגיש במיוחד לזהב." הוא הביט בנו לראות איזה רושם עשו דבריו תוך שהוא מסיט לאחור, בתנועת יד איטית, את רעמת שערו שנפרע מעט כשדיבר בלהט.

בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודיםWhere stories live. Discover now