בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק כ"ד - כתב עתיק

שלושה סימנים קטנים נראו חרוטים בקצה המישטח, קרוב ל'משענת'.

בעיני זה נראה כמו סתם שריטות אבל גם ד"ר אוליב התקרב יותר ונעץ את מבטו בסימנים.

"כתוב כאן משהו," הכריז בהתרגשות ד"ר אוליב וקירב יותר את פניו אל האבן.

"באיזה שפה זה?" שאלתי.

"זהו כתב עברי קדום!" הוא קרא בקול רועד.

כולנו הצטופפנו סביב האבן, נרגשים.

"מה כתוב פה? " זירזנו אותו שלא לצורך.

"אלו האותיות ... ג', נ', ז' ! "

"אז אם כך זה כנראה מרמז על משהו שנגנז כאן!"

"רק רגע, אל תהיו פזיזים מדי. יש כאן רק מילה אחת ועדיין לא הכל ברור," קירר ד"ר אוליב את התלהבותנו.

עמדנו כולנו בוהים בממצא המרגש. סוף סוף גילינו משהו משמעותי, אבל איך מתקדמים מכאן?

"לדעתי," אמר ד"ר אוליב, "צריכות להיות עוד מילים. לא יתכן שיכתבו רק מילה אחת."

קיבלנו את מסקנותיו ללא עוררין. הוא הרי נחשב למומחה של טקסטים עתיקים.

"אז קדימה," אמר ארז, "בואו נמשיך לגרד את העפר הדבוק בחלק העליון של האבן". מהמשענת עדיין לא הורידו ביסודיות את העפר הדבוק.

עכשיו כולם שפשפו את המשענת בהתלהבות, כשדניאל מזהיר אותם לא לשרוט את האבן ולקלקל את החריטה.

מעל האות האמצעית של המילה ג'נ'ז' התגלה לפתע סימן נוסף.