בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק ל' - אל הממלכה האבודה

הנסיעה לאורך הכביש מזרחה עד הכפר אלצ'י היתה מהירה יחסית ותוך כמה שעות הגענו. במשרדי סוכנות הטיולים במקום הבטיחו לנו שבאזור קהַארנַק הלא מוכר והנידח האוכלוסיה מיוחדת ומעניינת, אבל ברגע שביקשנו לשכור ג'יפים ופרופסור אפלבוים הזדהה בשמו נתקלנו בהתנגדות החלטית.

"נוֹ, נוֹ, נוֹ," הפקיד הרזה הניד את ראשו מצד לצד בהבעה חמורה, "נוֹ פֶּרמיט, יוּ דוֹנט גוֹ!"

היינו מופתעים מהתגובה הנוקשה, אבל כל ניסיונותינו לדובב את הפקיד הקשוח ולנסות לשכנעו בדחיפות משימתנו נתקלו בקיר אטום. הוא רק נופף בחוזקה בדף נייר, שלא הצלחנו לקרוא את תוכנו, אבל הבנו שמדובר שוב בניסיונות לעכב אותנו על ידי גורמים שונים החוששים מצאצאי השבטים.

פרופסור אפלבוים נראה מיואש. ד"ר אוליב הציע שהוא ידבר עם הפקיד בשפתו במקום באנגלית. פרופסור אפלבוים הניד בראשו בלאות ואמר: "אני לא מאמין שזה מה שיעזור. הבעיה זו לא התקשורת, אלא האיומים וההתראות מפני משלחתנו שמועברים לסוכנויות הנסיעות באזור."

ד"ר אוליב התעקש בכל אופן לנסות והחל לדבר בשטף עם הפקיד. מרגע לרגע מר נוֹ-נוֹ נראה פחות בטוח בדעתו, עד שלבסוף ביקש מד"ר אוליב להיכנס לחדר הפנימי של המשרד. כמה דקות אחר כך נפתחה הדלת וד"ר אוליב נראה בפתח כשחיוך מרוצה מרוח על פניו. הוא הודיע לנו שהכל סודר ומיד נקבל את הרכבים והנהגים. פרופסור אפלבוים הביט בו מבעד לגבות מכווצות, תוהה איך הצליח ד"ר אוליב לעשות זאת. ד"ר אוליב נראה כמו בלון דמוי אדם שהתנפח מרוב גאווה והכרת ערך עצמו. "נו, הרי שפות ותקשורת זאת המומחיות שלי, וכשיש את הידע הנכון במקום הנכון – הכל מסתדר!" צהל.

פרופסור אפלבוים הניד את ראשו בחוסר אמון, אך מאחר שחשש להתעכב לפני שהפקיד יתחרט, החליט להניח לתעלומה ולהמשיך הלאה במסענו.

היתה לי הרגשה שגם הדוקטור, כמו דניאל, מסתיר מאיתנו משהו.

*

הג'יפים פנו דרומה לעבר רמת צ'אנג טאנג. ארז הקריא לנו בקולו הרם מהמדריך לתיירים: "רמת צַ'אנְג טַאנְג' הנמשכת עמוק לתוך טיבט בגובה של יותר מ-4,000 מטר, היא אחד המקומות השוממים והמרוחקים בלדאק. נוודי שבט צַ'נג-פָּה באים לכאן בקיץ כדי לרעות את עדריהם. הם מתגוררים באוהלים ארוגים משיער יאק. הביקור באזור הוא הזדמנות לפגוש אנשים שאורח חייהם לא השתנה זה מאות שנים".

פרופסור אפלבוים סיפר לנו שפושטונים מתגוררים בעמק הקלאש. יובל של האינדוס מחבר בין הכפר גילגיט לעמק. בני השבט מאמינים בבורא יחיד הנקרא דֶזַב קְהוֹדַי.

"אני מקוה שמסלול נדידת הפושטונים המשיך לכיוון שאנו מתקדמים לעברו," אמר.

מכיוון שהתאקלמנו כבר היטב, לא היה לנו קושי לשהות בגובה הרב של הרמה. מיד כשיצאנו מהג'יפים בכפר צ'ילינג חיכתה לנו משימה לא פשוטה – חציית נהר זנסקר. האפשרות היחידה לעשות זאת היתה על גבי מעבורת המופעלת במשיכה ידנית בחבל מהגדה. אנשי הפרדות שארז הזמין עבורנו המתינו לנו מהעבר האחר ועזרו גם הם למשוך. לאחר העמסת התיקים הכבדים על הפרדות התחלנו בטיפוס לעבר מעבר הרים קטן שאחריו נמשכה הליכה קלה אל עבר הכפר סְקיוּ - מטרתנו הראשונה בעמק מרקה.