פרק ס' - סכנה

34 2 2
                                    

כולם הנהנו. עשה רושם שכל אחד נזכר בחלומותיו ובתכניותיו. תיארתי לי שהם הבינו שחייבים לסלק את אבן הנגף הזו לפני שימשכו בשגרה הברוכה המאפשרת להתקדם עם אתגריהם.

"יכול להיות שכל העם היהודי בסכנה עכשיו. מספיק מטורף אחד שיוזם תוכנית זדונית ומנסה לממש אותה, כמו היטלר בזמנו, כדי לגרום חלילה לשואה נוספת לעם היהודי. אנחנו צריכים רק לרוצץ את ראש הנחש כדי לגדוע את הכת המטורפת הזאת אחת ולתמיד ולעצור את פעילותה. מאמץ אחרון וחזק כדי לנצח את הרוע".

משהו הטריד אותי בפתרון הזה. "אולי טריקסטר לא יגיע באופן אישי להלוויה, אלא ישלח שליחים שינסו לחפש את דניאל ולחסלו? במקרה כזה לא נדע את מי שלח ואת מי לחפש".

"הבנתי שהכת הזו בתחילת דרכה," אמר דניאל, "בראשה עומדים טריקסטר ועוד אדם שהצטרף אליו, איזה תימהוני מוזר. איך שאני מכיר את טריקסטר הוא חייב להיות בשליטה, כך שהוא יגיע בעצמו, גם אם יצטרפו אליו שאר חברי טיטוס".

"אני מקוה שהמחיר שנאלץ לשלם על הצלתנו יהיה רק חיסולו של ראש הכת ולא יותר..."

נרעדתי. "יתכן שהכת הזאת עלולה לגרום למותם של אנשים מקבוצתנו, אם לא נפעל מהר", עלתה מחשבה מפחידה במוחי.

אלון פירש את השתיקה הכללית כהסכמה רבתי, ואז סינן מבין שיניו: "הגיע הזמן להשתמש בנשק יום הדין!"

"נשק יום הדין..." מלמל דניאל, "זה מזכיר לי שטריקסטר דרש שאברר לו איך להפעיל את קללת הפּוּלְסָא דְנוּרָא של המקובלים להמתת אויבים. ידוע לו עושים זאת באמצעות השבעת מלאכי חבלה, אבל הוא זקוק להסבר המפורט."

"גם על זה התכוונת לחקור את פרופסור אפלבוים?!" נבעתתי.

פרופסור אפלבוים גיחך. "אין לך מה לדאוג, היכולת להשתמש בקללת המוות היא רק על ידי מקובלים שנטהרו במשך שנים ע"י תעניות וטבילות, ורק נגד מי שמבקש את רעת העם היהודי".

"אז מה, יש לי אור ירוק להתחיל בביצוע התוכנית שלי?" שאל אלון, מדגיש את המילה 'שלי', במבט מלא ציפיה.

"אולי זה בכלל לא טריקסטר," טענה אלה, "אומנם הוא איים והיא נהרגה, אבל יש סיכוי שאין קשר בין הדברים. כלומר, שהוא התכוון רק לאיים ושהיא במקרה נהרגה בתאונה."

"סיכוי קלוש," הפטיר אלון, "אבל על הצד שזה כן הוא, אנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידים ולחכות לאסון".

ד"ר אפלבויים נראה במצוקה. "אני צריך קצת זמן לקבל החלטה", אמר. "תנו לי חצי שעה לחשוב על העניין לבדי," הוסיף ויצא מהחדר.

"אלון," פנה אליו ארז, "קצת תמוה בעיני שלא היתה תגובה מ'המוסד'. אני בטוח שהם כן ניסו לעזור. אולי תבדוק אם הגיע אימייל כלשהו מהם?"

בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודיםWhere stories live. Discover now