בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק ל"ז - סודות עתיקים

לפנות ערב נעשה קריר. הוצאתי מתרמילי חולצת פלנל משובצת ארוכת שרוולים ולבשתי אותה על חולצת הטריקו. שלפתי גם צעיף וכרכתי סביב צווארי. הנוף מסביב היה מדהים, כמו תמיד. מיהרתי לצלם את המקומיים על רקע בתיהם וגינותיהם.

כשראיתי את דניאל יוצא מהאוהל מיד קראתי לו. אלון סיכם איתי שעלי לנהל איתו שיחה ידידותית ולנסות לגלות מהו הממצא מהמבצר שלא גילה עליו. החלטתי להתחיל את השיחה בנושא פחות רגיש.

"דניאל," פניתי אליו, "אני רוצה לראות את התמונות של השלד שצילמת במבצר. אפשר? המצלמה עליך?"

"כן, בשמחה. חלקן יצאו לא ברורות בגלל החשיכה ששררה במבצר, אבל הרוב בסדר. דווקא מעניין אותי מה דעתך מנקודת מבט מקצועית של צלמת". נהניתי שמחשיבים אותי כצלמת מקצועית. הוא התקרב ושלף את מצלמתו מנרתיקה.

הוא קירב אלי את המצלמה וע"י כפתור הזום הגדיל את התמונה והתמקד בראש השלד. עיניה הגדולות והקרועות לרווחה של הגולגולת, שרק אפלה נשקפה מהם, הביטו בי במבט מלא זעזוע. הלסת השמוטה גרמה לשלד להראות כצוחק צחוק מרושע וזומם רע. שני טורי השיניים העקומות, שבכמה מקומות חסרו כמה שינים, נראו כמו של חיה טורפת החושפת שיניים בכעס. הכל ביחד גרם לי להירתע ורק מלמלתי: "תודה, מספיק, ראיתי". כשהחזיר את התמונה לגודלה הטבעי הבחנתי במשהו מנצנץ על אחת מאצבעות השלד.

"תגדיל בבקשה את התמונה באזור כף יד ימין," ביקשתי, מנסה להתעלם מתחושת הגועל שעורר בי השלד.

דניאל לא הבין מה משך את תשומת ליבי, אך עשה זום-אין לתמונה כבקשתי.

"יש טבעת על האצבע !" קראתי.

"תַראי," ביקש דניאל, מופתע. הוא קירב אל עיניו את המצלמה. "כן, זה נראה כמו חותם. בתקופת בית ראשון היו נפוצים חותמות שכאלה בטבעת".

"קשה להבחין בפרטים," נימת אכזבה היתה בקולי.

"אולי... נלך שוב למבצר וניקח את הטבעת," הצעתי וכבר הרגשתי את רגלי בוערות לצאת לשם.

"רגע, נדמה לי שאני מצליח להבחין בפרטים." אמר דניאל.

נעתי על מקומי, מחליפה משקל מרגל לרגל, מסוקרנת ממה שעתיד להתגלות לנו.

"יש למעלה ציור... כן, שרשרת של רימונים! וגם ... כתוב כאן משהו..."

הוא הוסיף להגדיל את התמונה ונעץ מבט מעמיק במסך. ניסיתי גם אני לראות מעבר לכתפו. "בדרך כלל ישנו שֵם על חותם שכזה," אמר.

אימצתי את עיני. סימנים מטושטשים נראו על המסך.

"קשה לזהות את הסימנים האלה," פסק וסגר את התמונה.

"רגע - " ניסיתי למחות. רציתי לברר איתו עוד דברים, גם בקשר לאוצר, אבל הוא כבר עזב את המקום.