בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק ל"ה - בנבכי המבצר

השעה כבר היתה מאוד מאוחרת וכולנו הלכנו לישון. למרות העייפות לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות. החלום הגדול קרם אתמול עור וגידים. הגענו לממלכת האפרידי ודניאל כבר חדר למקום.

בבוקר כשהגחנו מתוך אוהלינו גילינו שאנו נמצאים באזור מבודד, שאין בו כמעט נקודות יישוב. מכל עבר ראינו רק הרים ועמקים שוממים.

בזמן הארוחה ביקשנו מדניאל שיספר על קורותיו במבצר. הוא החל לספר. "כשעוברים בשער הרחב יורדים שלוש מדרגות המובילות לחצר רחבה ומלבנית. שני טורים של עמודים ניצבים לכל אורכו, חלקם שבורים או שרועים על הארץ, חלקם תומכים בקטעי תקרה. ביניהם היה שביל מרכזי רחב. התקדמתי בשביל שבקצהו השתרע אולם חשוך מעט. שלושה פתחים, אחד אחר השני, הובילו פנימה לאולם שני, שרצפתו הייתה מוגבהת והייתה מרוצפת בלוחות אבן מלבניים, שחלקם שבורים. מעט אור חדר פנימה. מבעד לחלונות הגבוהים חדר אור לאולם המרכזי. במרכז האולם היה חדר קטן יחסית, שנראה חשוב לפי העיטורים שעל קירותיו, והכניסה אליו הייתה מכמה פתחים. סביב החדר היו חדרי שירות שונים. נכנסתי לחדר השרות הראשון והארתי את כל צדדיו בפנס. בפינה אחת היה ארגז אבן קטן. הצצתי לתוכו. ברגע הראשון הוא היה נראה ריק ורק מפוחם בצדדיו, אבל באחת מפינותיו הבחנתי בשתי פיסות קטנות של אריגי פשתן מפוחמים. כנראה שרדו בזכות האקלים החם והיבש של האזור. להפתעתי, מאחד האריגים השתלשלה חתיכת פתיל קטנה שהייתה מחוברת בסדרת קשרים יחודית. מיקדתי את אור הפנס עליה ולמרות החשכה ניתן היה להבחין בצבע דהוי של תכלת!"

"ציצית עם פתיל תכלת!" התלהב פרופסור אפלבוים.

"אבל זה לא מוכיח שאלו שרידים של בני עשרת השבטים!" הכריז ארז, "פרופסור אפלבוים! אמרת שזה לא מאפיין מזהה דווקא של הגולים, כי עד ימי הגאונים לבשו ציצית תכלת. אז יכול להיות שזה בגד של יהודים שהגיעו לכאן מתקופת התנאים, האמוראים ואפילו הגאונים!"

"הגאון היחיד שהיה יכול להגיע לכאן הוא אתה!" הפטירה כלפיו צאלה, "מי יגיע מאזור בבל וארץ ישראל עד לכאן, מרחק של אלפי קילומטרים מזרחית ממקומם?"

ארז נראה המום מההתקפה ולרגע נאלמה לשונו. אחר כך הוא נראה חוכך בדעתו לרגע מה להשיב ולבסוף החליט לשתוק. האמת, שהערתה נשמעה צודקת.

פרופסור אפלבוים נחלץ לעזרתו. "הגאונים שלחו תשובות לשאלות של קהילות ברחבי הגולה באמצעות שליחים. למעשה היו רק מעט קהילות יהודיות שהגיעו כל כך מזרחה ואלו הם היהודים בהודו שהועברו לשם ע"י נבוכדנצאר, מלבד רוב גולי יהודה שהיו בבבל עצמה. אבל לדעתי, יהודי הודו אלה לא הגיעו דרך היבשה, אלא באוניות הישר לחופו המערבי של חצי האי הודו, כך שלא סביר שעברו באזור זה".

"אולי..." ניסה ד"ר אוליב, "שליחי הגאונים שהגיעו לפרס המשיכו עד הודו דרך היבשה."

"יכול להיות," ענה פרופסור אפלבוים, "אבל כנראה שלא הקימו לעצמם מבצר, אלא היו רק עוברי אורח בדרכים".