בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק ט"ז - מרק על פרימוס

המשכנו בדרכנו לאורך הנחל. חצינו שתי תעלות מים על מקלות במבוק חורקים והגענו למדשאה גדולה עליה פזורים היו מספר אוהלים. הערב כבר ירד והתחלנו להתמקם באוהלים. אלה החלה להכין את ארוחת הערב. ארז הציב על הדשא שולחן מתקפל וסביבו כיסאות לכולנו.

התיישבתי על ערמת הציוד, מותשת וקצרת נשימה. עדיין לא התרגלתי לחוסר החמצן בגבהים הללו. בגלל שלא היה לי שום ניסיון בבישול, לא יכולתי לעזור אפילו בדברים הפשוטים ביותר כחיתוך ירקות או קילוף בצלים. אלה הוציאה סכין חדה מתוך מגבת מטבח. הסכין הייתה מגולגלת בתוכה למניעת פציעות או פגיעה בציוד. אלה נראתה כאחות רחמנייה המסירה תחבושת של פצוע. את האש היא הדליקה בעזרת מצת.

התבוננתי בעניין ובהערכה באלה כשהניחה את הסיר עם הירקות על הפרימוס.

"חשוב שנגוון את התפריט," הסבירה כשהיא רוכנת לעבר הסיר ובוחשת את המרק, אפופה באדים של התבשיל המבעבע. "וגם צריך שהאוכל יהיה עתיר בסיבים תזונתיים".

הנהנתי במבוכה. אני לא מבינה בעניינים כאלה.

מהצד שמעתי את צאלה מוסיפה את דעתה. "חשוב להוסיף ירק עַלי, זה מאוד בריא. וגם עשבי תיבול יוסיפו המון לטעם," ציינה ממקום שיבתה בקול רם וחד.

"ובמיוחד צריך לא להגזים עם האורז," הזהירה אלה כשהכניסה לסיר גם מעט אורז. "כדי שלא נסבול מבעיות עיכול."

"על הכול ועל כולם היא חושבת," ציינתי לעצמי.

טוב שהיא חשבה מראש להצטייד באוכל מרוכז ויבש כאבקת תפו"א ואבקת מרק לכל מקרה. אפילו אבקות ביצים, סולת ושלל תבלינים היו בשקיות קטנות בתיק האוכל. בדלהי היא רכשה מכשיר לטיהור מים, שמנקה מלכלוך וחול את מי הנחלים. מתוך צידנית הוציאה כמה קופסאות תירס וטונה ופתחה אותן במרץ.

"את עובדת קשה", ציינתי.

אלה צחקה. "נו טוב, זה לא ה- קאפ אוף טי שלי עכשיו".

בנתיים נעשה קריר. צאלה נכנסה לאוהל להביא סווצ'ר ופרופסור אפלבוים הלך להחליף את מכנסי הברך למכנסיים ארוכים. ד"ר אוליב ישב בפינה נידחת ושיחק עם המצפן שלו. זאת כנראה ברירת המחדל שלו כשהוא לא יודע מה לעשות.

אלון התיישב לידי כולו מכווץ ומצוברח. שנינו רעדנו מהקור, ואלה עטפה את שנינו בשַאל כפורשת כנף נשר המגן על גוזליו. גם את השאל קנתה אלַה בדלהי. בקשמיר משתמשים בשאל שנקרא פשמינה שהוא קליל וגם מחמם. הקשמירים אומרים שמייצרים את הפשמינה משערות הזקנקן של העז ההימלאית או משערות עדינות של יאק. מעניין כמה זקנקני עז יש בשאל קשמירי ממוצע, חשבתי לעצמי בינתיים. מרוב תשישות לא הצלחתי לחשוב על שום דבר חכם יותר. מה שבטוח שלא כדאי לשאול על כך את אלון. כשהוא רעב או עייף שיחות כאלה רק מעצבנות אותו.