בדרך לחיפוש - מסע בעקבות אבודים

פרק כ"א - חפירות במדבר הגבוה

למחרת בבוקר תדרך אותנו ארז כמו לפני מבצע צבאי לפני פעולה מבצעית: "מתוכננים שלושה ימים בשטח. נצא למסלולים בג'יפים עם הליכות קלות. יש בדרך נהרות שאנחנו צריכים לחצות. ברוב המקומות יש גשרים."

צאלה קטעה אותו : "יהיה נוף יפה לפחות?"

ארז הביט בה לרגע במבט של למה-את-לא-נותנת-לסיים וענה: "כן, יש קניונים יפהפיים מוקפים בפסגות מרשימות. נתחיל בנסיעה קצרה לאורך נהר האינדוס ונגיע למפגשו עם נהר הזַנְסְקַר, שצבע מימיו שונה. נהר הזנסקר הוא מהסוערים בנהרות העולם כי יובליו יורדים ממרומי רכס ההימלאיה."

פרופסור אפלבוים הוסיף שבין אננטנג לגילגיט זהו אזור בו יושבים הקשמירים. זוהי קבוצה מוסלמית אשר תווי פניה דומים לקבוצות האפגאניות-פשטוניות שמיישבות את העמקים הגבוהים של ההימלאיה המערבית, אזור הקרקוראם וההינדו כוש. "למעשה, אזור זה מתאים יותר למחקרנו מבחינת האוכלוסייה, הקרובה יותר לשבטי הפושטו הטוענים שהם 'בני אישראיל'".

שכרנו שני ג'יפים בכפר והעמסנו עליהם את הציוד.

"תחנתנו הראשונה," הכריז ארז, "היא הכפר ליקיר."

בדרך ראינו חקלאים בשדות החיטה שבעמק, ששרקו תוך כדי עבודה. האווירה הכפרית יצרה תחושה של התרוממות רוח מיוחדת. אחרי שהות קצרה בליקיר המשכנו בדרכנו בנסיעה של כשעה. מקומי מוזר נראה מתקרב לקראתנו. דבר ראשון הבחנו באפו הרחב והגדול. ארז שאל אותו על יאנגטאנג. המקומי עצר ליד הג'יפ והצביע בהחלטיות לכיוון מערב, תוך שהוא ממלמל בלי שיניים בשפתיו העבות את שם הכפר.