דיימון :
כל יום אני רואה אותך במשך חודש שלם אני רואה אותה בהפסקה בכיתה ואנחנו לא מדברים חוץ מלהחליף מבטים זהירים אחד לשניה אנחנו לא מתקשרים .
חודש שלם שאני יוצא למועדונים אם גקסון שהתחברנו מאוד ישר והפעם הראשונה שניפגשנו ידעתי שנהיה חברים טובים
יצאנו למועדונים ביחד מסיבות לימודים הינו ביחד חברים הכי טובים הפכנו להיות כמה שהוא משגע אותי לפעמיים הוא אחלה גבר .
אימלי ואני כל הזמן אחת בתחת של השניה כמעט כל לילה שאנחנו שוכבים זה מה שהיא רוצה ואני נהנה מיזה אני לא מבין בנות היא יודעת שאני לא אוהב אותה והיא בכול זאת באה אז זה לא אונס נכון ?
השתגעתי אני רבתי מכות אולי שלוש פעמיים בבית ספר ביגלל שילדים דיברו על ההורים שלי וזה חירפן אותי מבחינתי אין לי הורים הם מתו מתי שהם החליטו למסור אותי לדודה שלי . אז ככה יצאה שכמעט כל שבוע ביקרתי את היועצת ציפי ועשינו שיחות נפש כאילו שאנחנו בסטיות. עד שפעם אחת היא שאלה שאלה שרק לה סיפרתי
"טוב אז איך עבר עליך השבוע דיימון " היא הסתכלה עלי באותה הבאת פנים מחייכת כאילו העלו לה את המשכורת
"מצוין " תשובות קצרות יקדמו אותי לצאת מיפה כבר ? חשבתי לעצמי איזה סבל זה אני תנהג יפה רק בשביל לא לשבת בחדר הזה עוד דקה אחת .
"אני שמעתי שרבת שוב מכות אם ילדים קטנים ממך , מה קורה למה אתה עושה את זה אולי משהו שהם אמרו וזה לא באה לך טוב בעיין "
היא קלע בול להרגשה " אני לא חייב להגיד לך כלום " נשארתי באותה גישה קפוא ומנוקרת לא רוצה לשתף אותה בעבר המקולל שלי .
"דיימון " היא אמרה בקול רגע
"מה הם כבר יכלו לעשות שתפוצץ אותם מכות " איך היא יודעת אני עוד יחשוב שהיא מכשפה .
"אני לא רוצה לספר לך כלום יש לי זכויות
זיין עליך ועל הבית ספר הזה סבבה , רבתי מכות כאילו זה לא היה קורה פה לפני שבאתי לכאן " התעצבנתי למה היא כלכך לוחצת .
"דיימון אני רוצה שתספר לי קצת על ההורים שלך אחים אחיות על התקופה שהיתה קטן וחמוד ". נימאס לי מימנה אולי אני יספר לה ואז יוכל ללכת יותר מהר מיפה וללכת לישתכר באיזה בר נימאס לי מיכולם.
" מה את רוצה לדעת אלהם זוג מפגרים "
אמרתי במבט קפוא שלא זז לפניה .
"למה מפגרים אתה צריך לאהוב אותם "
"אני לא צריך לאהוב אף אחת את לא יודעת כלום ולא צריכה לדעת " צעקתי עליה קמתי ויצאתי מהחדר תוך כדי שאני טורק אחרי את הדלת כלכך חזק שעוד שניה הגג התפרק
" דיימון תחזור לכאן מיד אתה לא יכול להשעיר את הכל בלב שלך אתה צריך לשתף מישהו ואני פה בואו אל תפחד לפתוח את הפצע של העבר " היא צעקה אלי שהיא יוצאת מהחדר בעיקבותי.
עצרתי במקומי מבין שאין אני חייב לפתוח את הפצע הזה ולספר למישהו דודה שלי אווה כבר מבוגרת היא לא תבין אותי לפחות מישהי תבין אותי .
" בואו דיימון אני יודעת שזה קשה אני פה בשבילך " היא אמרה אם אותו חייך חמוד וגרמה לי לבואו אחריה לחדר , נפלתי אל הכיסא .
" אני לא רוצה לספר לך כלום לא רוצה נימאס לי מכולם אני לא חייב לך כלום " שיניתי את דעתי למה היא צריכה לדעת ביכלל אם היא מפגרת ונימאס לי מיכולם גם מציפי.
" בואו קצת לא הרבה " היא אמרה שהוציא לי פחית קוקה קולה מהמיני בר שליד השולחן שלה .
" תתחיל אם אימא שלך " אני יספר לה קצת לא הרבה היא לא תבין במילה .
" אוקיי קצת אבל זה לא אומר שאני ימשיך לבואו לפה ולספר לך " אמרתי עצבני היא בכול זאת יותר גדולה מימני ואני צריך לתת לה כבוד .
נישמעו נקישות בדלת " פתוח " ציפי אמרה בקול עדין , " ציפי אני יכולה לדבר איתך "
זאת היתה לירי הבישנית .
" ואי סליחה אני לא יתקוונתי להפריע אני לא ידעתי שיש כאן מישהו חשבתי שאתה לא באת היום מצטערת" היא אמרה והסתכלה עלי שאני מסתכל עליה במבט קפוא שכל שניה נשבר והופך לחיוך היא התחילה להסמיק וחיוך נמרח לה על הפניים וזה היה כלכך יפיפה לראות אותה ככה שלפני שניה היא עוד שניה בכתה לציפי ועכשיו אני גרמתי לה לחיוך הזה .
" טוב אני יקרה לך שאני יסיים " ציפי אמרה
לא ציפי מה את עושה למה את מפסיקה את הרגע הזה. התפללתי שזה לא יגמר .
ואז היא פשוט יצאה מהחדר ואני המשכתי להסתכל על ציפי אם אותו חיוך דבילי שיסתכלתי על לירי לפני שניה " מה החיוך הזה דיימון רוצה לספר לי משהו על מישהי "
שיט איזה זין היא שמה לב לזה .
מקווה שתואהבו אותו הוא קצת ארוך אבל אני חושבת שהוא יצאה טוב 😌❤
YOU ARE READING
אהבה לא כשורה / הושלם
Actionיש מקומות שלא צריך להגיע אליהם. מקומות רעים ,מקומות מסוכנים ,של פשע ,סמיים, וזנות. ויש את הטוב השמח המאושר שכולם רוצים. לירי ג'קסון ילדה טובה בת 17 מתחשבת ואכפתית משתדלת לא להסתבך בצרות. שומרת על עצמה לא רוצה להתקלקל מהעלום שבחוץ. דיימון גריין ילד...
