פרק 28 זה לא קרה אף פעם

3.7K 108 0
                                    

לירי :

קמתי בבוקר שאני עדין על דיימון , אני לא מאמינה שכמה פעמיים נרדמתי ככה ולא זזתי מימנו כל הלילה , זה פשוט כלכך נוח ונעיים להיות עליו  .

הסתכלתי על דיימון שהיה ישן עדין, העיינים שלו היו עצומות וכלכך חסר הצבע שלהם , הצבע המיוחד ששיך רק לעיינים של דיימון . והשפתיים שלו היו קצת פתוחות ונפוחות , כלכך מזמינות  .

רק רציתי לנגוס בשפתיים המלאות האלה שלו, כמה שאני רוצה את זה עכשיו אבל זה לא יקרה הוא עזר לי הוא חבר טוב שלי זה יהרוס הכל .
אני מעדיפה להיות ידידה טובה שלו ושנמשיך להיות ככה , מאשר שנהיה כמו שתי זרים .

רוח שטות השטלתה עלי אז תפסתי לו את האף וסתמתי לו את האוויר, הוא קם בבהלה כלכך מהר ועצמתי את עייני שהוא לא יבין מה קרה .

" מה... מה את עושה " התחלתי לצחוק עליו והוא העיף אותי לצד של המיטה ונשכב מעלי .

"כמה את יפה בבוקר, אני לא יכול יותר " התחלתי להסמיק שוב מכל מילה קטנה שהוא נותן לי .
להרגיש את האדימות חוזרת למקום שלה .

דיימון התחיל לדגדג אותי בבטן מעל החולצה והתחלתי להשתגע מצחוק .

קמתי וברחתי לסלון, דיימון רץ אחרי וניסה
לתפוס אותי.
שוב רצתי, רצתי וקיבלתי מכה בברך מהשולחן בסלון והתגלגלתי על הריצפה .

ודמעות של כאב התחילו לזלוג מעייני.
"לא אל תבכי, הכל בסדר בואי נילך לשתוף את הדם ,רוצה אני אתן לך נשיקה במקום הכואב"

התחלתי לצחוק באותו זמן שהדמעות ממשיכות לזלוג .
דיימון הרים אותי על גבו ולקח אותי למיקלחת .
הוא הוריד אותי על אסלת השירותים ונתן לי צמר גפן עם קצת מיים לנקות את הדם שהתיבש על הפצע.

"אני אכנס למקלחת ותיקח אותי
הביתה טוב " בקשתי מדיימון והוא הנהן ויצא מהמקלחת הורדתי את החולצה והדלת נפתח שוב דיימון עמד שם ובהה בי .

לקחתי את החולצה מהר מהריצפה ועטפתי את שדי שהוא לא יראה אותם .

"רק רציתי להביא לך מגבת כי את כל הזמן שוחכת " הוא זרק את המגבת ליד הכיור ולא הוזיז את עייניו מימני .

"דיימון צא בבקשה .. דיימון די " צעקתי עליו והוא קם מהמחשבות ויצא מהר החוצה .

התקלחתי ויצאתי מהר, שמה עלי את המגבת ובגדים תחתונים שהיו לי מאתמול רצתי החוצה ודיימון היה בסלון לקחתי חולצה שלו ומכנס קצר שלו והתלבשתי מהר .

שמתי נעליים ויצאתי לסלון "את רוצה לכחת לי את כל הבגדים מארון, פשוט תגידי אני אקנה לך שאני קונה לי" דיימון אמר והתחיל לצחוק עלי לקח את המפתחות של האוטו ויצאנו.

" ביי תודה על אתמול "אמרתי והרגשתי צביטה בלב על מה שקרה אתמול, אם הוא לא היה באה זה היה ממשיך ולא היו עוזרים לי .

אהבה לא כשורה / הושלם Where stories live. Discover now