פרק 16 בית המוות

4.2K 118 8
                                    

דיימון :

ראיתי אותה בוכה יושבת על דשא בית הספר לבד מתחת לעץ ופשוט מתחילות דמעות קטנות לזלוג על לחייה הקטנות .

הלכתי לכיוונה יושב לידה לוקח את ידיה עלי מצמיד אותם כמה שיותר קרוב ומחמם אותה קצת .

מה קרה שאלתי והיא אמרה שנימאס לה מהחיים .איך לדבר כזה יש דברים שמפריעים לו ופוגעים בו כמה שאני מנעשה להוציא אותה מהמחשבות שלי אני לא מצליחה לא משנה מה .

איפלו להזדין אני לא מצליח ישר היא עולה לי במחשבות ואני חושב שאני שוכב איתה רק שזאת לא היא באמת .

נימאס לה מהחיים , אם היא תיפגע בעצמה ביגלל מישהו אני יהרוג אותו .
מי מתקרב למלאכית הקטנה שלי, אני שומר עליה מרחוק גם אם היא לא יודעת .
כן קראתי לה מלאכית 'שלי' אוקיי, אני יודע שיש לי משהו עליה.

החלטתי שאני משלים אם עצמי ועם המחשבות שלי, שאני כן מרגיש אליה משהוא אבל רק אני צריך לדעת מיזה ואף אחד אחר לא צריך לדעת מיזה.
אפילו לא היא כמה שאני רוצה שהיא תדעה ותיתן לי לגעת באה... כמה שאני רוצה לגעת בגוף שלה, כמה שאני רוצה להרגיש אותה אבל זה לא יקרה היא תמימה מדי אני יכול ללמד אותה הכל מאפס אבל זה קשה .

" באמת אתה רוצה לדעת . חשבתי שהחברה השטן שלך לא רוצה שאני ידבר איתך ואתם מנעשים להרוס את היחסים שלי אם רועי ,כן אז תגיד לה שהצליח לכם" היא אמרה לי את זה לוקחת את ידיה מימני .
כמה שאני מרגיש שבור אני זה שפוגע באה אני חלק מיזה שהיא רוצה להפסיק לחיות ואני רוצה להרוג את עצמי ביגלל זה .

הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה להחזיר אותה הביתה, ולתת לה להתאושש לבד עדיף שאני לא היה לידה .
כמה שאני מנסה להסביר שאימלי לא החברה שלי לא מקשיבים לי .

קמתי מהדשא מושיט לה יד לעזרה מרים אותה מהדשא,  והיא פשוט התחילה ללכת כלכך מהר למגרש החניה שהיה קשה לי לא לרוץ אחריה היא לא רוצה לראות עכשיו אף אחד וזה מובן .

נכנסנו למכונית שלי והתחלנו בנסיעה היא אמרה לי איפה היא גרה באותו יום במועדון אז כבר ידעתי את הכתובת שלה לא היתי צריך לשאול .

הטלפון שלי צלצל ועניתי מיד שראיתי שזה מספר לא מזוה
"הלו אני מדברת אם דיימון גריין"
" הלו , כן מדבר"
"מדברים מבית החולים , דודה שלך אווה במצב גרוע ביותר .
היא עברה תאונת דרכיים נורא קשה והיא נפצע בראש אתה יכול לבואו זה נורא דחוף היא במצב ענוש " האישה אמרה מהקו השני של הטלפון ואני היתי בשוק , ליבי צנח לתחתונים ונשימותי התחילו להיות כבדות יותר ויותר .

הרגשתי נשבר יותר כאילו הלב שלי נחצה לשתי חלקים פגועים , אחד ביגלל שאני פגעתי בלירי
והשני על דודתי אווה שבמצב ענוש .

התחלטי לנסוע בחזרה לכיוון בית  הספר למרכז העיר לבית החולים לירי לא הבינה לאין הולכים אמרתי לה , מסובב אליה את מבטי היא נרתע מימני אחורה קצת המבט שלי היה מודאג כלכך שהוא הפך קצת למפחיד.

אהבה לא כשורה / הושלם Where stories live. Discover now