אהבה לא כשורה / הושלם

פרק 67 איך נתתי לדבר כזה לקרות .

דיימון :

כעבור שלושה ימיים :

לירי הסתכלה עלי במבט המאוכזב שלה , ככה זה כבר שלושה ימיים פניה נפולות אין לה מצב רוח וככה גם לי .

למה שהיה ביכלל ? אנחנו לא מדברים אפילו לא בוקר טוב , ביי , שלום .
כל אחד בעניינים שלו .

שתינו יוצאים בבוקר חוזרים בערב כל אחד מבשל לעצמו יושב עם עצמו ומדבר עם עצמו .

כמה שזה קשה לחיות ככה בבית ,לא לתקשר ולא להתקרב כמו שתי רוחות רפאיים.

אני לא מתכוון ללכת לבקש סליחה או להצטער , אין לי על מה הדבר היחיד שביקשתי זה שהיא תדבר איתי שתפסיק להסתיר ממני דבר .

היא מסתכלת עלי כל הזמן אם היא במיטבח ואני יושב לאכול , שהיא יורדת באמצע הלילה לשתות מיים ואני לא נירדם היא מסתכלת עלי לפני שהיא עולה לחדר כאילו מחכה שאני יקום ויבואו איתה למעלה .

וגם שהיא חוזרת זה מאוחר שלוש , ארבע לפנות בוקר ואני תמיד נשאר ער , מחכה לראות מתי היא חוזרת .
אני לא נרדם בלי ידיעה שהיא במיטה מכורבלת בשמיכה וישנה .

עייניה חוזרות ומנקרות את מבטי לאט לאט מזכירות את הכאב שאנחנו חוביים בימיים האחורנים שאנחנו ככה מרוחקיים.

בחנתי את גופה ביסודיות מנעלייה השחורות אם העקב הקטן , את החצאיית הקצרצרה  התואמת את צבע נעלייה .
חולצה לבנה שהראתה חלקים קטנים מביטנה השטוחה , שיערה שנח בצורה טבעית על כתפייה.

הדלת נסגרה והיא בחוץ הולכת למקום מיסתור עד שעות הליל המאוחרות .
חוזרת מבולגנת הפוכה ,עם עיינים מבריקות מדמעות ואיפור מרוך על כל פניה .

קמתי מהספה ועליתי למעלה מתקלח מסדר את השיער ולובש בגדיים לעבודה .
ירדתי למטה לוקח את התיק שלי מפתח וארנק ויצאתי מהבית נועל אחרי משאיר את הכלב המפגר שישתגע בבית .

החנתי את המכונית שלי ובדיוק ראיתי את ג׳קסון ניכנס למישרד .

הלכתי לבניין ניכנס וג׳קסון דיבר אם אחד המזכירות בכניסה , הלכתי אליו תפסתי לו על הגב והלכתי למעלית .