פרק 16

4.1K 156 22
                                    

נקודת המבט של קלואי

אחרי תשע וחצי שעות טיסה מעייפות הקפטן הודיע שאפשר לרדת. "תודה לאל!" אמרתי בקול רם והתמתחתי מול הכיסא שישבתי בו.

"תלבשי" ג'קסון אמר ליידי ונתן לי מעיל גדול וכובע צמר. לבשתי את שניהם וחיכינו שהדלתות יפתחו. ג'קסון לא דיבר איתי בטיסה, האמת שהוא היה כל הזמן עם הלפטופ שלו.

בזמן שהוא כפתר את המעיל שלבש מעל החליפה הדלתות החלו להיפתח. שדות לבנים של שלג צח נגלו לפניי, עצים גבוהים המכוסים גם הם עיטרו את השטח ושורת בקתות שנראו כמו איגלו היו מסודרים אחד אחרי השני.

"וואו" לחשתי ועיני נפערו ביחד עם פי לחיוך ענקי. "ג'קסון! תראה!" ירדתי במהירות במדרגות בלי לחכות לתשובה ממנו, לא נראה שהוא מתרגש מזה.

רצתי על השלג הלבן והסמיך עד שנפלתי על פניי כשמעדתי "קלואי" שמעתי את קולו של ג'קסון מעליי והסתובבתי על גבי בשביל להביט בו.

"כן?" שאלתי ועשיתי מלאך בשלג. "קומי, את תתקררי" הוא אמר והתחיל לצעוד אל אחד האיגלויים, המזוודה שלי בידו.

קמתי על רגליי והתקדמתי מאחוריו. היו אנשים שונים שהלכו שם ורובם היו משפחות או זוגות שבאו לחופשה קפואה.

נכנסנו לאחד הבקתות והכל היה על כך חם ויפייפה. היה עכשיו שעות אחר הצהריים המאוחרות, חמש אולי והיה מעט חשוך בחוץ.

"תשימי את הבגדים בארון. אחר כך אוכלים" הוא אמר והתקשר למישהו בטלפון שלו לפני שהלך אל חדר אחר.

הסתכלתי סביבי והבהיתי באהדה בכל דבר פה. המיטה הגדולה, האווירה החמה והכהה וכל מה שעיניי ראו.

הוצאתי את כל הבגדים מהמזוודה וסידרתי הכל בארון שהיה ממוקם בצד. שמתי לב שנימצאות שם הרבה חליפות של ג'קסון, כנראה בגלל זה הוא לא הביא מזוודה איתו.

"בואי" שמעתי את ג'קסון קורא מפתח החדר והלכתי לכיוונו. התחלנו ללכת לכיוון איגלו הרבה יותר גדול, וכשנכנסנו הוא היה מלא באנשים ומלא באוכל וניחוחות מעולים וטעימים.

התיישבנו בשולחן וישר הגיע אלינו מלצר "סטייק 350 גרם מדיום וול, חצי ליטר גינס" ג'קסון אמר אל המלצר שרשם את הזמנתו.

שניהם הסתכלו לכיווני "אממ" הבטתי ביניהם "המבורגר וקולה" אמרתי והוא רשם גם את ההזמנה שלי. ג'קסון הרים גבה בגלל ההזמנה הפשוטה שלי ומשכתי בכתפיי "אני נהנת מהדברים הפשוטים" הסברתי בקלות.

המלצר הלך וג'קסון המשיך להביט בי בלי הבעה. "אתה רוצה תמונה?" שאלתי אך הוא לא ענה.

"אתה יודע זה מתחיל ממש לעצבן שאתה לא מדבר. אם ניהיה פה ביחד למשך שבוע כדאי שיהיה בנינו תקשורת כלשהי" אמרתי והוא המשיך להביט בי.

Chloe RomanoWhere stories live. Discover now