פרק 49

3.7K 183 61
                                    

נקודת המבט של קלואי

הכל מטושטש, אני שומעת את כולם מדברים, הלב שלי דופק במהירות ואני מוקפת באנשים האהובים עליי, אני לא יודעת מה לחשוב, הם כאן, ג'קסון הביא אותם. כולם מחבקים אותי ואני אפילו לא שמה לב מי, אני פשוט עוטפת את זרועותיי סביבם וקוברת את פניי בחזה שלהם. יודעת שזה אחד מהאחים.

דמעות ממלאות את עיניי ואני מחייכת באושר, הם באמת כאן, זה לא חלום, כל המשפחה שלי כאן.

זרועות רכות ונשיות מצמידות אותי אל גופה של אמא ומייד ריחה המוכר ממלא את אפי וגורם לדמעות לנשור מעיני ואנחנו נצמדות אחת לשניה כאילו חיינו תלויים בזה.

"בן של זונה!" אני שומעת במעורפל צעקה כועסת ומהר מסתובבת בידיה של אמא, רואה את ג'קסון חוטף אגרוף מדונאטו ומועד אחורה, אך נשאר לעמוד ומאגרף את ידיו, עיניו מתמלאות בכעס ואני יודעת שלא יוכל לעצור את עצמו מלהחזיר. הוא מסמן לשומרים שלו לשמור מרחק אך לא התרחק מעמדתו.

"דיי!" צעקתי כשדונאטו בא לתת לו עוד אגרוף ורצתי לעמוד ביניהם. דונאטו לא הסתכל עליי אלא על ג'קסון והתחיל להוריד את אגרופו מהאוויר אל צד גופו.

"אני מאוכזב ממך" דונאטו אמר בקול קר ומפחיד, הפנים שלו היו חסרות הבעה וישר חשבתי אם דונאטו מאוכזב ממני בטח אבא מסתכל מלמעלה וחושב 'מי זאת? זאת לא הבת שלי' מה שאמר ישר הלך אל ליבי אבל ניסיתי להסתיר את זה, לא להראות לו שפגע בי, הוא הסתובב ויצא מהבית.

נשארתי לעמוד מול ג'קסון ונעלתי את ליסתי, הוא שם את ידו על הבטן שלי ונישק את רקתי "הוא כועס, בצדק, אל תקשיבי לו" הוא לחש והנהנתי.

כל הבנים שראו את מה שקרה מולם נכנסנו למצב מגונן ומשכו אותי מג'קסון, מחביאים אותי מאחוריי גבם ואני דיי בטוחה שהם כולם שולחים לו מבטי אימה.

"אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר" אמא אמרה בזמן שפילסה את דרכה בין הבנים ועמדה מול ג'קסון.

"את צודקת גברת רומנו, אבל קודם נאכל כולנו ארוחת חג" הוא אמר וכולם עשו פרצופים עצבניים אבל פנו ללכת לשולחן הגדול, ג'קסון שם את ידו על גבי והלכנו אחריהם.

כל הבנים התיישבו אחד לייד השני בכיסאות וכולם הסתכלו עליהם, הבנות שישבו ליידי בשולחן התלחששו אחת עם השנייה ואז פנו אליי "מי אלה החתיכים האלה?" קורליין שאלה בשקט "אחים שלי" אמרתי בחיוך קטן והסתכלתי על כל אחד מהם, הם ישבו עם פרצוף כועס והסתכלו על כולם בביטחון עצמי.

"זה מלא אחים" קריס אמרה והנהנתי "תאמיני לי, אני יודעת" אמרתי לה בחיוך קטן וראיתי את אמא קמה והולכת להביא את דונאטו מבחוץ.

משרתות התחילו להביא את האוכל לשולחן והוא התמלא בדיבורים וקולות של מזלגות על הצלחות מחרסינה. דונאטו נכנס ביחד עם אמא, פניו רושפות בזעם והוא בוהה בג'קסון ובי בכעס לא יתואר, לחיו אדומה ואני מניחה שאמא נתנה לו כאפה כי אמר משהו מטומטם לגמריי.

Chloe RomanoWhere stories live. Discover now