פרק 63

3.3K 182 83
                                    

כמה חודשים אחר כך...

נקודת המבט של קלואי

"אני לא מאמינה שעשית לי את זה" קולי רעד וידיי נכווצו לאגרופים. אני אמורה ללדת בשבוע הקרוב וכל החושים שלי משתגעים ביחד עם ההורמונים.

"קלואי זה לא מה שאת חושבת שזה" ג'קסון ניסה להסביר את עצמו אבל זה נגמר, הכל נגמר. דמעות התקבצו בקצוות עיניי והנדתי בראשי בחוסר אמון.

"אתה חתיכת כלב קטן אתה יודע את זה, אתה פשוט לא יכול לשלוט בעצמך נכון?!" קולי עלה וג'קסון קם מהמיטה, מנסה לפייס אותי.

"אני מצטער, בבקשה בבקשה תסלחי לי" הוא התחנן אבל הבגידה הייתה קשה מידיי. הבטתי בקופאת העוגיות הריקה על המיטה ואת אמצע הפרק של NCIS שהוא ראה בלעדיי.

"אני פשוט לא מאמינה שעשית לי את זה, ידעת שהן העוגיות האהובות עליי ופשוט אכלת את כולם. מה קרה לסלט שלך אה? ו... וצפית בפרק בלעדיי?" הוא ניסה לחבק אותי אבל התרחקתי ממנו "בבקשה ילדה קטנה זה לא יקרה שוב, אני אלך לקנות לך עוגיות חדשות בסדר?" הוא אמר והנהנתי במרירות אחרי שחשבתי על זה קצת, עוגיות בחינם זה טוב.

נתתי לו לחבק אותי עם הבעה חמוצה על פניי. "מהממת" הוא אמר וניסיתי להילחם בחיוך.

חזרנו לוושינגטון יומיים אחרי מסיבת יום ההולדת ואלוהים איך התגעגעתי. במיוחד לאייס שהתנהג כאילו לא ראה אותי שנים והיה כל כך שמח שהוא לא הצליח לשלוט בעצמו ורץ לחבק אותי, אך בשניה האחרונה שינה כיוון וחיבק את ג'קסון...אני אומרת לכם הם מסתירים ממני משהו.

היינו בעוד אולטרסאונד והרופאה אמרה שהכל בעיקרון בסדר חוץ מהלחץ שאני חייבת שיפחת אחרת אני עלולה לחוות לידה קצת לפני הזמן או עוד מקרים אפשריים. ג'קסון בטוח שהתינוק הוא בן ואני בטוחה שבת ואפילו התערבנו, הוא עומד לשלם.

שמתי לב שאני מדברת הרבה אל התינוק, במיוחד כשאני לחוצה, אני מקווה שהוא יזהה את הקול שלי כשיוולד. אם זה הגיוני בכלל.

בזמן השהייה שלנו בניו יורק לצערנו התגלה מותה של לולה קינג בעקבות דום לב, מסתבר שלקח זמן למצוא אותה ובגלל זה לא שמענו ממנה הרבה זמן. ג'קסון האשים את עצמו שלא חיפש או מצא אותה קודם לכן אבל הצלחתי לשכנע אותו שהוא לא אשם ולא יכל לדעת. ג'קסון ואני בכינו כל הלילה, הוא לקח את זה נורא קשה והיו לו שלושה התקפים בלילה הזה ועוד כעשרה בהמשך השבועיים הבאים. זה היה נורא אבל עברנו את זה ועכשיו אנחנו שמחים.

הוא הלך לעוד כמה פגישות עם הפסיכולוג שלו ואני חושבת שהוא מתחיל להבין שהוא פסיכולוג, הוא חתום לסודיות ושהוא לא יעשה כלום בשביל לפגוע בו או ללעוג לו.

אני לא בטוחה אם המפגשים עוזרים לו אבל רק הזמן יכול לספר.

                               ~~~~

Chloe RomanoWhere stories live. Discover now