פרק 59

3.6K 180 41
                                    

נקודת המבט של קלואי

"לא" התעוררתי מזיעה ומפוחדת, זרועות חמות מקיפות אותי אבל אני נסערת מידי בשביל לשים לב. אני מתיישבת ומשתחררת מאחיזתו, החזה שלי עולה ויורד במהירות וידיי רועדות בפחד וטרור מהסיוט המפחיד.

נפלטת מפי זעקה חנוקה וג'קסון נע לצידי, מתעורר ומתיישב לידי, בחושך אני רואה את גבותיו המכווצות בדאגה ואני מנידה בראשי בתסכול.

חלמתי שג'קסון באמת מת, חלמתי שאני בלוויה שלו ושהוא אומר לי שהוא מאוכזב ממני ושהוא מעולם לא רצה את התינוק שלנו. "לא" לחשתי בפחד וידיי עלו אל שיערי ומשכו חזק, לחיי היו רטובות מהדמעות השקטות שבכיתי מתוך שינה ואני יודעת שג'קסון ניהיה יותר ויותר מודאג.

עדיין המילים שלו הדהדו בראשי, הרגשתי כאילו אני עדיין שם וכאילו הוא עדיין אומר שהוא מאוכזב ולא רוצה תינוק.

"קלואי מה קורה?" הוא שאל בדאגה והניח את ידו על גבי, מלטף אותו למעלה למטה בתנועה מרגיעה.

"היי הכל בסדר" הוא אמר שוב והרמתי את ראשי אליו, הוא הניח את ידו על הלחי שלי והרגיש את הרטיבות עליה. "למה את בוכה? היה לך סיוט?" הוא שאל לבסוף אחרי שהבין והנהנתי חלושות.

"את רוצה... לספר לי?" הוא שאל לא בטוח בעצמו, יודע שזה קצת צבוע כי הוא שונא לדבר על הסיוטים שלו. חשבתי על החלום שהחל להעלם מזכרוני והבטתי בפניו. זקוקה למגע שלו הושטתי את ידי והיא נחה על הירך שלו מעל השמיכה.

הלב שלי עדיין פעם במהירות ועדיין לא כל כך הייתי במציאות, החלום עדיין טלטל אותי. הסתכלתי סביב כדי לוודא שאני בבית ולא בשום מקום אחר ואז הסברתי.

"ל-לא חזרת מההתרסקות" התחלתי בזה והרגשתי אותו מתקרב אליי עוד יותר, עיני שכבר התרגלו לחשיכה יכולות לראות את תווי פניו החדים. הוא נתן לי לדבר בזמן שהוא ממשיך ללטף את גבי בתמיכה והודעה שהוא כאן.

"ראיתי איך קברו אותך ואמרת לי שאתה לא גאה בי" קולי עבר ללחישה חלשה אבל אני יודעת שהוא שמע בשקט הזה של הלילה. ידו עצרה על גבי ונתנה לי להתרכז במילים.

"אמרת...אמרת שאתה לא רוצה את התינוק" לחשתי וקולי נשבר בסוף, הסטתי את מבטי לפינת החדר כשהרגשתי את הדמעות מבצבצות בעיניי שנית. אני שונאת לבכות, ואני עוד יותר שונאת לבכות לייד אנשים, סתם חולשה מטומטמת שעושה אותך מכוער ואחר כך עושה כאב ראש.

"ילדה קטנה, את יודעת שזה לא נכון" הוא אמר והניח את האצבע שלו מתחת סנטרי, מסובב אליו את ראשי כדי שאביט בעיניו.

הנהנתי חלושות, לא בטוחה במילים שלו. הוא לא כל כך אמר לי שהוא רוצה את התינוק והראה אולי פעמיים חיבה כלפיו. הוא לא אמר לי שהוא גאה בי אף פעם אבל אני לא מאשימה אותו. אני יכולה להיות לפעמים קצת ילדותית ומעצבנת.

Chloe RomanoWhere stories live. Discover now