נקודת המבט של קלואי
בשניה שעיניו נפקחו ועברו אליי הן היו מלאות בכעס. הוא היה חיי וברור וחזק בחדר החשוך. עיניו החזיקו כל כך הרבה רגשות שחוץ מכעס הכל היה לא ברור ומטושטש.
הסחת הדעת שך עינין הספיקה והוא העיף את האקדח מיידי והצמיד אותי לקיר במהירות של ברק, לא שמתי לב אפילו שהוא קם. הלב שלי פועם במהירות והבנתי שנדפקתי. "או את לא מבינה איזו טעות עשית עכשיו ילדה קטנה" הוא אמר עם חיוך מרושע כל כך שלא יכולתי לזהות את פניו. הוא נראה מבוגר יותר ורע. אני מכירה את המבט הזה מאנשים אחרים אבל לעולם לא דמיינתי אותו עליו. קולו חזק ועמוק, מלא בשעשוע וכעס.
כמה שאני לא רוצה להודות אני מתה מפחד. לא ראיתי למה הוא מסוגל לעשות ולעולם לא ראיתי אותו מתמודד עם אויבים או קורבנות שלו. אני לא יודעת מה הן דרכי העינוי שלו ואני לא יודעת אם יש לו משהו נגד להכות או לענות נשים.
עיניי זזות במהירות לאקדח שזרוק על הרצפה ואני מקללת את עצמי, איך נתתי לזה לקרות? זרועו לוחצת על צווארי וגופו מצמיד את שלי בכוח לקיר.
"אין לך מושג למה הכנסת את עצמך" הוא נהם בשקט וקולו נשמע כל כך חסר רגשות, כל כך כועס, ועמוק בתוכי אני יודעת שאני הולכת למות.
אני חייבת לעשות כל מה שאני יכולה כדי לצאת מהמצב הזה. אני מרימה את ידי הימנית ופוגעת בצלעותיו עם אגרופי. הוא מועד אחורנית ומביט בי מתחת לארשת זעם. עמידתו מוכנה ותוקפנית, ובחדר המעומעם עיניו נוצצות מכעס ובגידה והוא נראה פי עשר יותר מפחיד מהרגיל.
הוא מתקרב אליי ואני מרימה את ידיי לאגרוף שוב, הוא חוסם אותו ובועט בעצם השוק שלי, גורם לי להתקפל בכאב ולרטון בשיניים חשוקות. עכשיו גם אני כועסת. זאת אשמתו שהוא חטף אותי, מגיע לו למות.
אנחנו עכשיו לגמרי בקרב, אני נותנת אגרוף והוא חוסם, הוא נותן אגרוף ואני מתחמקת, ברור ששנינו מצליחים לפגוע אחד בשני דיי טוב. אני בטוחה שמחר יהיה לי פנס בעין והאף שלי מדמם ביחד עם השפה הנפוחה שלי. אבל גם הוא פצוע עם חתך במצח ובלחי ואף גם כן מדמם.
לאחר מה שמרגיש כמו שעות הוא מצמיד אותי לרצפה וכל משקל גופו מונח עליי. ידיו מצמידות את שלי לרצפה ושנינו מתנשפים במהירות. "את יודעת להילחם זה בטוח" הוא לוחש לפני שהוא מרים אותי מהרצפה ומצמיד את ידיי מאחורי גופי.
אני כל כך עייפה, אני לא ישנתי ואחרי הקרב הזה אין לי כוח לזוז. אז בתבוסה מלאה ובמבוכה שהפסדתי הוא גורר אותי למרתף שהבחנתי בו רק פעם אחת כשחקרתי את הבית הזה.
הוא הכניס אותי לתוך תא חשוך וסגר את הדלת, ככה שיכולתי לראות רק את עיניו מבעד לחלון הקטן בדלת. "אמרתי לך להגיד תודה שאת לא בכלוב קטן, תראי לאן הגעת עכשיו" הוא לחש ועיניו הבהירות כמה גוונים כהות יותר.
YOU ARE READING
Chloe Romano
Romanceספר ההמשך של Luca Romano חטפו את קלואי וכל המשפחה בדריכות, בלה בוכה, לוקה מפרק את הבית והילדים זועמים. אך מה הבעיה של משפחת המאפיה לאתר את הנסיכה? הבעיה היא שהחוטף הוא ג'קס קינג איש העסקים חולה המין המחזיק מאפיה הכוללת את רוב המדינות בארצות הברית. י...
