נקודת המבט של קלואי
אני צופה בבניינים החולפים על פניי בזמן שאני חושבת, חושבת על ג'קסון, על הבית, על המשפחה. על הכל. הרוח הקרירה מהחלון המעט פתוח חותכת את עורי ומשאירה עליו עור ברווז, כבר חשוך ואנחנו נוסעים אל שדה התעופה, אני משערת.
אני סוף סוף אהיה בבית, כלום לא יכול לעצור אותי עכשיו, אני רק מקווה שג'קסון יהיה בסדר וגם לא ינסה להחזיר אותי.
"הגענו גבירתי" שמעתי את קולו של הנהג והנהנתי "תודה" אמרתי לו "גברת קינג אמרה לי להביא לך את זה" אלברט אמר והושיט לי מעטפה וג'קט כחול.
מה כבר יכול להיות שם? פתחתי אותה עם ידיים רועדות והוצאתי תמונה. היא קטנה אבל היא שווה הכל. רואים בה את ג'קסון עם משקפיים, צילמתי את זה כשהוא לא שם לב אך בדיוק הביט למצלמה. עיניו היו עייפות אך משועשעות כשהוא ראה את המצלמה בידי. עיניו נוצצות ומעט וחיוך שבקושי ניתן להרגיש ורוב הסיכויים שכל שאר האנשים היו חושבים שהוא כועס היה על פניו. ידו על לחיו תומכת בראשו והוא לובש חליפה שחורה כרגיל. שיערו הבלונדיני מסודר ומסורק לאחור ולמעלה בלי שיערה אחת שהיא לא במקום, והוא נראה מהמם.
אני בוהה בתמונה לעוד קצת זמן ועיניי דומעות מעט. אני מתגעגעת אליו, זה דפוק אבל נכון. חוץ מהתמונה יש במעטפה דרכון מזוייף וארבע מאות דולר.
"בהצלחה" הנהג אומר לי ואני מהנהנת אליו לפני שאני יוצאת מהמכונית ונכנסת לבניין הגדול. אני מנסה להיות כמה שפחות חשודה כשאני שמה על כתפיי את הג'קט וצועדת ישירות אל הפקידה הפנויה.
"אני רוצה להזמין טיסה לניו יורק סיטי" אמרתי לה והיא הקלידה במחשב שלה לפני שהביטה בי "הטיסה הבאה יוצאת עוד שעה" היא אמרה בחיוך ונתתי לה את הכסף.
אחרי שקניתי את הכרטיס הלכתי למתחם של הקניות וקניתי מזוודה קטנה ושמתי בתוכה בגדים. אני צריכה להראות כמה שפחות חשודה. שמתי כובע גרב לבן על ראשי וקניתי ספר אחד לפני שהתיישבתי על ספסל והתחלתי לקרוא. רגלי מקפצת ואני עצבנית וחסרת מנוחה. אני בקושי מצליחה להתרכז בספר, אני כל כמה דקות מביטה ובודקת אם מישהו משקיף עליי.
אין סיכוי שאני חוזרת לשם, הצלחתי לברוח ואני חייבת לחזור הביתה, אפילו שהרעיון לפעמים נראה לי כל כך הגיוני ואני מאחלת שג'קסון יבוא לכאן ויקח אותי הביתה. זאת אומרת, לבית שלו.
עשר דקות לפני שהטיסה יוצאת אני קמה ממקומי והולכת אל המקום ששמים בו את המזוודות וסורקים אותן ואותנו.
אחרי שסיימתי הכל והחזירו לי את הדרכון אני עולה על המטוס הגדול ומתיישבת. במטוס מקומות הישיבה הם שלושה מושבים, שלושה מושבים, שלושה מושבים עם שני מרווחים לעבור ביניהם.
אני מתפללת שלא ישבו לידי ולמזלי אני לייד החלון, תמיד אהבתי לשבת לייד החלון.
לרוע מזלי לאחר כמה דקות מתיישב ליידי זוג בוגר אך לא מבוגר, הם צוחקים ומחזיקים ידיים. אני דיי בטוחה שהגורל צוחק עליי עכשיו. הייתי רוצה להיות במקומם עם ג'קסון, צוחקת ומחייכת. טוב אני דיי בטוחה שג'קסון לא היה צוחק אבל אולי חיוך קטן אני אוציא ממנו.
YOU ARE READING
Chloe Romano
Romanceספר ההמשך של Luca Romano חטפו את קלואי וכל המשפחה בדריכות, בלה בוכה, לוקה מפרק את הבית והילדים זועמים. אך מה הבעיה של משפחת המאפיה לאתר את הנסיכה? הבעיה היא שהחוטף הוא ג'קס קינג איש העסקים חולה המין המחזיק מאפיה הכוללת את רוב המדינות בארצות הברית. י...
